VeronicaMarie

⋆❀⋆וֵרוֹנִיקָה מָרִי⋆❀⋆

יש אנשים שמגיעים עם הרבה רעש. אחרים, לעומת זאת, מגיעים כמו שיר עדין שאתה לא שם לב אליו מיד, אבל הוא נשאר איתך כל היום. אני חושבת שאני קצת משניהם. אומרים שאני מצחיקה, וכן, אני. אני אוהבת לצחוק בקול רם, לתכנן דברים ברגע האחרון, להפוך שיחה רגילה ללילה בלתי נשכח. אני אוהבת לשחק, לעורר חיוכים, להרגיש שהחיים לא חייבים להיות כל הזמן רציניים.

אבל יש לי גם צד אחר. צד שלא תמיד רואים בהתחלה. הצד הבלתי צפוי הזה. ה"קצת חצופה" שמופיעה כשפחות מצפים לזה. אני מדברת על האנרגיה הזו ששוברת שגרה. על היכולת לשנות את האווירה במבט, במילה, בהחלטה ספונטנית. כי יש אנשים שחיים לפי התסריט, ויש כאלה שנולדו כדי לאלתר. אני משתייכת לקבוצה השנייה..

אולי בגלל זה חלק מהאנשים לא יודעים איך להבין אותי בהתחלה.. כי אני יכולה לצחוק בקול רם ברגע אחד, ואז מיד אחר כך להישאר בשקט, ולצפות בכל דבר.. כי אני נהנה מהטוב, אבל גם מהקסם.. כי אני לא צריכה למשוך תשומת לב כל הזמן כדי שאנשים ישמו לב אלי.. יש סוג של קסם בכך שלא חושפים הכל מיד.. אנחנו חיים בתקופה שבה כולם נראים כאילו הם מסבירים יותר מדי: מה הם מרגישים, מה הם רוצים, מה הם חושבים, מה הם מתכננים לעשות מחר ובמחרתיים.. הכל גלוי, מיידי, שקוף.. ויש בכך משהו יפה, אבל אני גם חושב שהמסתורין עדיין שומר על כוחו.. לא כדי לתמרן, אלא כדי לשמור על הסקרנות בחיים..

לפעמים, להיות "קצת חצופה" אומר בדיוק את זה: לא להיות צפויים לחלוטין. זה אומר להתחזק ולצאת מהמסגרת. להגיד מה שאתם חושבים כשכולם מצפים לשקט. ללכת כשאתם יכולים להישאר. לצחוק כשבאווירה יש רצינות יתר. או לשמור מרחק כשמישהו חושב שהוא הבין אתכם לגמרי. כי האמת היא שאף אחד לא באמת מכיר אדם לגמרי. תמיד יש משהו נוסף מתחת לפני השטח. ואולי שם טמון העניין..

אני נהנה להפתיע.. לא מתוך אנוכיות, אלא כי אני מאמין שהאנשים הכי בלתי נשכחים הם אלה ששוברים את הציפיות.. אלו שאינן מרגישות כמו סיפור חוזר.. אלו בעלות שכבות. אלו שיכולות להיות עדינות ואמיצות בו זמנית.. כאוס ושלווה. אור ואש. יש כאלה שמבלבלים בין עוצמה לדרמה.. אבל זה לא אותו הדבר.. עוצמה מנוהלת היטב היא תשוקה לחיות.. זה לא להסתפק בשיחות חסרות משמעות או ברגשות חלשים.. זה אומר לרצות להרגיש דברים באמת, גם אם זה לפעמים אומר לקחת סיכון..

כן, אולי יש לי קצת מזה.. אני אוהב את הריגוש של הבלתי צפוי.. שינויים פתאומיים בתוכניות. שיחות שמתחילות בתמימות ומסתיימות בחשיפת סודות.. אני אוהב את התחושה הזו של לא לדעת בדיוק מה יקרה אחר כך.. כי שם, בדברים הבלתי צפויים, פעמים רבות נולדות הדברים הטובים ביותר בחיים.. אולי בגלל זה אנשים מסוימים מתקרבים מתוך סקרנות, אבל גם עם קצת פחד.. כי הם מרגישים שאיתי שום דבר לא יהיה משעמם לחלוטין.. ובכנות, הם צודקים.. אני לא נולדתי כדי להיות גרסה שקטה של עצמי..