VelvetMusee

יש סוג מסוים של חופש שמגיע מחיים לפי הקצב שלך.. לדעתי, הקצב הזה כבד, מעוות, וברור שהוא רועש מאוד.. זהו התחושה של כניסה לחדר וידיעה בדיוק מי אתה, בלי צורך לבקש אישור מאף אחד כדי להתקיים במרחב הזה.. להיות רזה זה לא רק עניין של מבנה גוף; בשבילי, זה עניין של זריזות ותנועה בחיים עם קלילות וחדות מסוימת.. אני אוהב לשמור על דברים פשוטים, ממוקדים ונטולי עומס, המשקפים את אותה אנרגיה מינימליסטית אך אינטנסיבית שמגדירה את הסגנון האישי שלי ואת הגישה שלי לעולם..

ואז יש את הדיו - המפה של החוויות שלי, חרוטה ישירות על העור שלי.. כל קעקוע שיש לי מספר סיפור על רגע, תחושה, או שלב בחיי שלא רציתי שידעך.. הגוף שלי הוא, ויהיה תמיד, כמו קנבס שמסמל את המסע שלי.. כשאנשים מסתכלים עלי, הם רואים קודם כל את האמנות.. הם רואים את הקווים המורכבים והצללים המכוונים שמסמנים את הזרועות והגוף שלי.. זוהי הצהרה נועזת של זהות שמכתיבה את הטון עוד לפני שאני בכלל אומר מילה.. זה ממש מסנן – הוא מרחיק את הסקרנים ושומר על האנשים המתאימים קרובים.. האהבה שלי למוזיקת רוק חורגת מעבר להאזנה בלבד; זוהי נקודת עיגון רגשית.. יש משהו מאוד מספק בסולו גיטרה שמבוצע בצורה מושלמת, או בקטע בס שמרעיד את החזה שלך.. זה גולמי, זה כנה, וזה אף פעם לא מתנשא - תכונות שאני מנסה להפגין בכל מה שאני עושה..

תמיד הרגשתי שיש בחושך סוג של יופי פואטי.. בין אם מדובר באווירה של תוכנית לילה, בתחושה שמשרה מעיל עור, או באסתטיקה של הפוסטרים של הלהקה האהובה עלי, אני משגשג באווירה שמתעוררת אחרי שהשמש שוקעת.. זה המקום שבו הסיפורים הטובים ביותר מתחילים.. אני לא ממש אוהבת דברים "רגילים". אני מעדיפה דברים קצת מחוספסים, קצת משומשים ואותנטיים.. בין אם מדובר במוזיקה שאני בוחרת לערב שבת, או באופן שבו אני מתמודדת עם מצבים, אני תמיד מחפשת את הגרסה שנראית הכי אמיתית, גם אם היא קצת לא שגרתית.. יש כוח במהיותך אישה שמקבלת את האסתטיקה הזו של רוק אנד רול.. זה חורג מהציפיות ודורש רמה של כבוד שצריך להרוויח.. אני נהנית מהסתירה שבדבר - להיות בעלת קול רך אך בעלת מראה בולט, ותמיד אני מופתעת מכמה זה מבלבל אנשים שרואים רק את השטח..

אני משקיעה הרבה זמן בעיצוב הסביבה שלי כך שתתאים לאנרגיה שלי.. זה מלא בתיעוד, ציוד ואמנות שגורמים לי להרגיש השראה.. כאשר אתם מוקפים בדברים שתואמים את רוחכם, אתם לא צריכים לחפש רחוק כדי למצוא מוטיבציה; היא נמצאת ממש בסביבה שלכם.. אנשים רבים שואלים אותי מדוע אני כל כך מתחבר לקעקועים, והתשובה פשוטה: קביעות בעולם שמשתנה ללא הרף.. בחיים שמשתנים כל הזמן, העובדה שיש משהו קבוע ויפה על העור שלי גורמת לי להרגיש יציבה.. זוהי תזכורת קבועה למי שאני, ללא קשר למה שהטרנדים עושים..

כשאני פוגש מישהו, אני מחפש את אותה רמת עוצמה.. אני לא מעוניין בשיחות חולין או באינטראקציות שטחיות.. אני רוצה לדבר על הדברים שגורמים לאנשים לא לישון בלילה, על המוזיקה שהגדירה את שנות ההתבגרות שלהם, ועל החלומות שהם עדיין רודפים אחריהם.. אני מאמינה ש"להיות רזה" או קטנה היא רק חלק מהמראה הכללי, אבל הגישה היא הגורם המגדיר האמיתי.. זה אופן ההליכה שלך, האופן שבו אתה עומד על שלך בוויכוח, והאופן שבו אתה מפגין ביטחון כשאתה יוצא ביום שישי בלילה עם ג'ינס ועור בלבד.. אני תמיד מחפש את ההרפתקה הבאה, את ההופעה הבאה שאני רוצה לראות, או את יצירת האמנות הבאה שאני רוצה להוסיף לאוסף שלי.. אני לא אוהב להישאר במקום אחד יותר מדי זמן, כי העולם גדול ומרתק מדי מכדי להישאר דומם..

אז, אם אתם מחפשים מישהו שמתאים לתבנית מוכנה מראש, אתם מחפשים במקום הלא נכון.. אני אוסף של סתירות: גופי עדין, אבל האופי שלי בולט, אני מכוסה בדיו, אבל הכוונות שלי גלויות, ותמיד אני מחפש את הצליל הבא הגדול.. בסופו של יום, זה החיים שלי, המוזיקה שלי והאמנות שלי.. אני פשוט מתמודד עם הכאוס, נהנה מהדרך, ומבטיח שכל רגע מרגיש כמו שיר שאני רוצה להאזין לו שוב ושוב.. אם אתם מוכנים להקשיב, אני שמח לשתף אתכם בפלייליסט..