ValeryMartinez

שלום, אני שרה.

יש ימים שבהם הכל נראה מתנהל כרגיל, שבהם שום דבר לא נראה יוצא דופן, ובכל זאת משהו משתנה בשקט עמוק בתוכנו.. בדיוק ברגעים השקטים האלה, התחלתי להבין שהחיים לא נמדדים רק במה שאנו מצליחים, אלא באופן שבו אנו בוחרים לחוות אותם.. חיפשתי במשך זמן רב תשובות בעתיד, משוכנע שהאושר תמיד מחכה לי קצת יותר רחוק.. ואז גיליתי שכבר בכל צעד שלי, בכל נשימה, בכל רגע שבו סוף סוף מצאתי את הזמן להיות נוכח במלוא מובן המילה,.

למדתי לאהוב את עצמי בלי לחכות להפוך לגרסה טובה יותר של עצמי.. הבנתי שלא צריך למחוק את הפגמים שלי כדי לזכות באהבה וחמלה.. כל ספק, כל היסוס, כל טעות סיפרו חלק מהסיפור שלי.. במקום להילחם במה שהייתי, בחרתי לקבל את עצמי בסבלנות.. בדרך זו, גיליתי שלווה שלא מצאתי מעולם בניסיון להיות מושלם.. ככל שהייתי יותר כנה עם עצמי, כך הלב שלי מצא את החופש שלו..

כשצפיתי בעולם, הבנתי שלכל דבר יש את הקצב שלו. האור משתנה, אבל לעולם לא מאבד את יופיו, העונות מתחלפות, ולא מצטערות על זו שהייתה לפניה, וכל בוקר חדש מביא איתו הבטחה שונה. הטבע לעולם לא מנסה להאיץ את הזמן; הוא מתקדם בביטחון, בטוח שכל דבר יגיע בזמנו. חוכמה שקטה זו לימדה אותי להאט, לנשום יותר ולהעריך את מה שכל יום יכול להציע לי..

אני אוהב אנשים שמציעים את נוכחותם בפשטות. אלה שהמילים שלהם מחממות את הלב, מבלי לנסות לעולם להרשים. אני אוהב מבטים שמעוררים ביטחון, חיוכים שמופיעים באופן ספונטני, ושיחות שנראות כאילו הן עוצרות את הזמן. יש רגעים כל כך כנים שהם הופכים לזיכרונות עוד לפני שהם מסתיימים, ולעתים קרובות אלה הם שנלווים אותנו לאורך זמן רב..

אהבתי בכל ליבי, בלי להסתיר את רגשותיי ובלי לעצור את מה שהלב שלי רצה להעניק. מפגשים מסוימים הבהירו ימים שלמים, ואחרים לימדו אותי להיות חזקה יותר כאשר החיים לקחו כיוון בלתי צפוי. היום, אני מודה לכל אחת מהן. אפילו אלו שהיו רק רגע חולף, השאירו מאחוריהן אור שונה, הבנה חדשה, רכות שאני עדיין נושאת..

עם הזמן, גיליתי שוויתור לעולם לא מוחק את מה שחווית. מה שיהיה אמיתי תמיד ימצא מקום שליו בזיכרון שלנו. הזיכרונות משתנים בצבע, הפצעים הופכים ללקחים, והרגשות העמוקים ביותר בסופו של דבר מזכירים לנו לא את מה שאבדנו, אלא את כל מה שהיה לנו את הזכות לחוות. מחשבה זו לימדה אותי להסתכל על העבר בהכרת תודה ולא בנוסטלגיה..

המסעות הפכו עבורי לאמצעי לאהוב את החיים. אני אוהבת לגלות נופים חדשים, לשמוע סיפורים שונים, ולהבין דרכי חשיבה שמעשירות את שלי. אבל המסע היפה ביותר הוא תמיד זה שמוביל אותי בכל יום קצת יותר קרוב לעצמי. כל חוויה חושפת רגש לא ידוע, כל מפגש פותח חלון חדש לעולם, וכל אופק מזכיר לי שהסקרנות היא סוג של חופש..

אני מאמין שהלב לעולם לא מפסיק לגדול, כל עוד נותנים לו את האפשרות לאהוב בלי פחד. ככל שאנו מתקדמים עם טוב לב, כך אנו הופכים ליותר ויותר מסוגלים לקבל את היופי בפרטים הפשוטים ביותר. רגע משותף, מילה כנה, שתיקה מרגיעה יכולים לעיתים לשנות יום שלם. אולי האושר האמיתי טמון ביכולת להישאר מופתעים, גם כאשר החיים נראים רגילים..