NaiaSanders

💜💜💜 בנאיה 💜💜💜

שמי יאנה, אני בת 21. נולדתי תחת סימן הסרטן, מה שאומר שאני רגשית, אינטואיטיבית ומקושרת מאוד לעולם הפנימי שלי. במהלך השנים, גיליתי שתכונות אלה באמת מגדירות מי אני ואיך אני מתקשרת עם העולם.

מאז שהייתי ילדה, ריקוד היה חלק בלתי נפרד מחיי.. אני זוכרת את שיעורי הבלט הראשונים שלי, כשהרגליים הקטנות שלי מנסות לעקוב אחרי התנועות האלגנטיות של המורה שלי.. עם הזמן, הבלט פינה את מקומו לסגנונות ריקוד אחרים, מעכשווי ועד היפ הופ. הריקוד הוא הדרך שלי לבטא את עצמי, לשחרר את הרגשות שלפעמים מצטברים בי.. כשאני רוקדת, אני מרגישה חיבור עמוק לגוף שלי ולנפש שלי, זה כאילו העולם החיצוני נעלם ורק אני והמוזיקה נשארו.

משחקי מחשב הם אחד הפעילויות האהובות עליי. אני נרגש לשקוע בעמודים של ספר טוב, להתאבד בסיפורים שמובילים אותי לעולמות שונים ומאפשרים לי לחיות חיים רבים דרך הדמויות. לעיתים קרובות אני מבלה שעות בחנויות ספרים ובספריות, מחפש קריאה חדשה שתזין את הדמיון והסקרנות שלי. הסוגות האהובות עלי הן פנטזיה ומדע בדיוני, למרות שאני נהנה גם מספרות קלאסית ושירה.

אני אוהב לצייר.. מאז שהייתי ילדה, תמיד היה לי עפרון או מברשת ביד, יצירת עולמות ודמויות המשקפות את החלומות והרגשות שלי.. האמנות היא המקלט שלי, מרחב שבו אני יכולה להיות לגמרי עצמי ללא שיפוט או מגבלות.. אני אוהב להתנסות עם טכניקות וסגנונות שונים, מציורי מים רכים ואטריים ועד אקריליקים אנרגטים וזורמים.. כל יצירה היא חלק ממני, דרך להביע את מה שאני מרגישה וחושבת ברגע מסוים.

למרות כל הפעילויות הללו, אני גם נהנה מרגעים של שקט ומחשבה. Como buena Cáncer, valoro mucho mi hogar y mi tiempo a solas. אני אוהב ליצור סביבה חמימה במרחב האישי שלי, מוקף בדברים שאני אוהב ומעורר השראה. לפעמים אני פשוט יושבת ליד החלון, צופה בגשם יורד או בשמש שקיעה, מאפשרת לעצמי להרגיש ולעבוד על כל רגע בחיים.

בשיר "הרוח שרוקדת", בין העצים ששרים את השיר שלה, מסתתר עולם של תקווה אינסופית, שבו הנשמה פוגשת את ההגיון שלה. הנהר מלמל סיפורים מן העבר, כשהכוכבים משיבים חלומות בדרכם, והירח, בבהירותו המוזרה, מוביל את צעדיו של מי שמעז לאהוב..

Caminemos descalzos sobre la hierba, dejemos que el tiempo se pierda en el ayer, pues en este bosque donde el silencio hierve, el amor florece sin temor a perecer. עטוף בעלה, מושחת בירח, תנו לפעימות ליבינו להיות שיר, כמו אדם וחווה במזל הנצחי שלהם, תנו ללילה לאהוב אותנו שוב..

תנו לרוח ללחוש סודות עתיקים, סיפורים של מאוהבים שמעולם לא עזבו, תנו לרוח ללטף את עורך כמו מעיל, והידיים שלי ימצאו אותך, כאילו הן כבר ידעו..

האדמה היא מיטתנו, השמיים הם גגנו, כל כוכב שומר, שותף וסקרני, והריח של היער, כל כך טהור, כל כך עשוי, מתערבב איתנו, התשוקה שמשחקת..

בין לוחשות של עלים ושיר של צרעות, עולמנו עוצר, השאר מתרחק, שתי נשמות ערומות, התאחדו באור, תחת הירח המלא שלעולם לא עוזב אותנו..

מי ייתן והלילה הזה לא ימות, יהי רצון שיהיה אינסופי, כמו הד האהבה בפינה אבודה, מי ייתן והנצח ימצא אותנו כתובים, בעור היער, בנשיקה לוהטת.