MiaMeowa

-בסדר גמור. אז. הייתי אמור לנקות את המטבח שלי לפני יומיים. אבל אז שמעתי חתול צועק מאיפשהו בחוץ כאילו הוא הרגע איבד את כל הון המשפחה שלו, וכמובן שלא יכולתי פשוט להתעלם מזה, נכון? סיפור קצר, מצאתי את עצמי יחף בחצר, עומד מתחת לעץ, מנסה לנהל משא ומתן עם חתול שבבירור היה לו אפס אמון בכישורי המנהיגות שלי..

כדור פרווה כתום זה היה שוכן דרמטית על ענף כמו שהוא היה באיזו גרסה חתולי של טיטניק, מיאוס כמו העולם היה נגמר. בינתיים, אני שם במכנסי פיג'מה וגרב אחד, מנער חבילה של טונה כמו משוגע. שכנה עברה עם מצרכים ופשוט הניחה את ראשה, "כן, מיה עושה את הדבר שלה שוב. החתול בסופו של דבר טיפס למטה, העליב את מאמצי במבט אחד, ועדיין אכל את הטונה. גס, אבל אני מכבד את הלחץ..

אם היה לי יותר מקום (ופחות חשבונות), אני נשבעת שהייתי הופכת את הדירה שלי לארמון הצלה. חתולים נודדים, כלבים, יונים לא יציבות רגשית - כולם מוזמנים. אבל מאחר ואני לא יכול, אני עושה מה שאני יכול. אוכל כאן, חיבוקים שם. יש כלב אחד שעוקב אחרי בהליכות הלילה המאוחרות שלי - אני קורא לו סרגיי. הוא לא ממש מקשיב לי, אבל הוא רוטט עם האנרגיה הכאוטית שלי, אז אנחנו מסתדרים..

Also, I've been rewatching Brooklyn Nine-Nine because my brain needed something fast-paced and ridiculous to keep up with it. הפרעת קשב וריכוז היא נסיעה פראית - רגע אחד אני חוקר לעומק את ההיסטוריה של הקינמון, ברגע הבא אני פתאום מארגן מחדש את מגירות הגרביים שלי ב-2 בבוקר. טווח הקשב שלי הוא כמו עכברוש על אספרסו. אבל קומדיות מצבים עוזרות. הם צפויים בצורה הטובה ביותר. כאוס מנחם, כמוני..

הלכתי לטיול אתמול ללא שום תוכנית והגעתי לרחוב קטן שאני נשבעת שמעולם לא ראיתי לפני כן. מצאתי בית קפה שמכין קפה לבנדר מוזר (שיפוט: 6/10, אבל הכוס הייתה חמודה). אני חושב שזה מה שאני הכי אוהב - פשוט לתת לחיים להפתיע אותי קצת. לא הכל צריך להיות תוכנית של חמש שנים. לפעמים זה בסדר לעקוב אחרי צרחה של חתול מהחלון ולסיים עם סיפור חדש לספר.