MaryBellucci

היא אישה שאף פעם לא שוכחים.. במבט ראשון, עיניו הירוקות, הבהירות והבהירות, מושכות את תשומת הלב.. עיניים שנראה שהן תמיד צוחקות, אפילו כשהיא לא אומרת כלום.. הם המראה של הנשמה שלה: בהירים, עמוקים, תמיד בתנועה.. מראהו, מלא חמלה ורוע, מזמין אמון, חלומות, הרפתקאות.. השיער הבלונדיני שלה, לעיתים קרובות חופשי ברוח, מוסיף נגיעת שמש לנוכחותה.. היא אף פעם לא עוברת ללא הבחנה, לא בגלל הבזבוז, אלא בגלל שהיא פולטת אנרגיה מיוחדת, חמה ואמיתית..

היא אישה שמחה מאוד.. שמחתה אינה שטחית, היא לא רק מחייכת: היא נושמת שמחה, היא חיה אותה במלואה.. היא צוחקת לעיתים קרובות, עם הספונטניות הילדותית הזאת שמפזרת אפילו את הלב הקשוח ביותר.. היא רואה את היופי בפרטים הקטנים, בשקיעה, בשיר שנשמע במקרה, בשיחה עם זר.. היא רכה, בדרך בה היא מדברת, בתנועותיה, בדרך בה היא מקשיבה.. היא אוהבת אנשים.. היא רוצה את האושר שלהם.. היא רוצה שהם ירגישו מובנים, נתמכים, נאהבים..

עבורה, החיים הם מתנה. היא לא מחפשת שלמות, אלא עוצמה. היא רוצה להרגיש, לחוות, לטעום כל רגע. הרצון הגדול ביותר שלה פשוט: להיות מאושרת ולגרום לאחרים להיות מאושרים. היא מאמינה שהאושר מורכב מרגעים משותפים, מבטים כנים, מצחוק משותף, משתיקות שליוות בין שני אנשים. היא לא מפחדת לאהוב, וגם לא להיאהב. היא פותחת את ליבה ללא הגבלות, עם אמונה תמימה אך עוצמתית בטוב שבלב האדם..

יש לה יכולת נדירה להיות נוכחת לחלוטין. כאשר היא מדברת עם מישהו, היא שם, לגמרי. היא מקשיבה עם הלב, היא מרגישה עם הנשמה. הוא אינו מתייחס אליהם כאל בני אדם, אלא כאל בעלי חיים, משום שהם חלק מהטבע. היא אוהבת לתת ללא ציפייה לתמורה. שיר אהבה, שיר אהבה, שיר אהבה, שיר אהבה. עבור אליס, אלה הם מעשים פשוטים אך חיוניים..

למרות גילו הצעיר, הוא חזק מאוד. חולשה זו אינה חולשה של האדם, אלא חולשה של הטבע. היא ידעה סופות, צער, אכזבות. אף פעם לא הרגשתי את הכאב הזה. היא בחרה, שוב ושוב, לאהוב, להאמין, לקוות. היא חזקה, אך חסרת ביטחון. היא כמו פרח שגדל בין אבנים, שביר למראה, אבל מלא חיים..

היא אישה שמספקת השראה. היא לא מנסה להיות מושלמת, היא מנסה להיות אותנטית. וייתכן שזה, בדיוק, הכי קסום בה. היא חיה כאילו כל יום חשוב, כאילו כל מפגש הוא יקר ערך. היא לא מפחדת ללכת קצת לאיבוד, כדי למצוא את עצמה טוב יותר. היא אוהבת את ההפתעות של החיים, את הסיבובים הבלתי צפויים, את הדרכים המתפצלות. ובכל מקום שהיא עוברת, היא משאירה חותם: פרץ צחוק, זיכרון מתוק, אור..