LiahMillerr

נוכחותך היא דממה שנושמת. תאורה מלאכותית היא תאורה שבה האור מופץ על ידי שימוש בתאורה מלאכותית. בתוכו יש יין בלתי נראה, הבטחה של נצח, שנשפך לאט לאט על האוויר. חושיי, שהפכו לעולים לרגל, חוצים את המפה הסודית של מה שאין לו שם, ובכל גבול הם מגלים סימן, קול, זיכרון שלא שייך לזמן..

יש על גבך את השקט של האוקיינוס העתיק, שטח בו הלילה משליך את מראותיו ומחשבותיי הופכות למים. הנשימה שלך היא מגדלור המוביל אותי, ואני, סירה חסרת שם, נותנת לזרחונה להוביל אותי לנמל שקיים רק כשאני מדמיינת אותו..

בחוץ, העולם שומר על מרחק. הגשם, סבלני, מכה על הזכוכית כאילו הוא רוצה לתרגם את הדופק של האדמה. בפנים, הכל הופך לדופק, נשימה משותפת, שפה של מבט שבו הנשמה מדברת עם קול האש.. לפעמים אני חושב שהיקום עוצר באותו רגע מושע, כששתי נוכחויות מזהות אחת את השנייה מעבר לגוף, והחומר, עייף מלהיות גבול, הופך לאור.. אז אין למעלה ולמטה, רק רעידת אדמה שמזכירה לנו שאנחנו עדיין חלק מאותו מקור, ניצוץ אחד חוזר על עצמו בדרכים אינסופיות..