LanaKlaire

שלום

😍😍

✨✨

דרך הגשם, דרך השלג, דרך הסערה, אני הולך! בין המערות הנוצצות, מעל הגלים הערפליים, אני הולך, תמיד קדימה, תמיד! שלום, מנוחה, הם עפים.. מהר דרך עצב, אני מקווה להיות טבח, שכל הפשטות שמוחזקת בחיים היא התמכרות של תשוקה, או הלב מרגיש ללב, שניהם נראים בוערים, שניהם נראים מרגישים. איך אני יכול לעוף? כל המאבקים היו חסרי תועלת. אהבת אמת, אהבת אמת, אהבת אמת, אהבת אמת!

אחד השירים האהובים עלי, תגיד לי אם גם אתה אהבת אותו..

🥰🤭🥰

🎈✨🎈

גוף האישה הוא מפה של ירחים ושמשות סודיות, שנרשמות בשקט על ידי מחוגות הזמן.. זו אדמה קדושה, הר געש ושתקפות, היכן שהעולם מתחיל, היכן שהשפה נולדת.. ירכיים שרוקדות למקצב הרוח, מותניים שכותבות בעדינות. גב שנושא סיפורים וחלומות, וחזה רוטט במקצב של היקום כולו.. ידיה תומכות בחיים ללא פחד, רגליה משוטטות בנופים נצחיים.. כל עקומה, שיר; כל טביעת רגל, מסתורין, המנון לכוח, לאמנות ולאש.. זה לא רק יופי, זה לא רק תשוקה: זה מקדש, זה המקור, זה הבשר של השמיים.. גוף האישה לא מבקש רשות, הוא מתרומם, הוא נושם, הוא תופס את מקומו..

בשקט של שחר, הדרך מתעוררת, אורות מוזהבים חוצים את השמים. העצים שרים בקול עץ, והרוח מנופפת בהם כמו דגל ישן.. נהר מלחש סודות עתיקים, מתפתל בשקט דרך מחסה ירוק.. המים שלה משקפים עולם ללא שנאה, ובכל מפנה הרוח נוחה.. העלים לוחשים מילים מתוקות, סיפורים על גשם, על לילות כוכבים.. שירה של ציפורים, רחוקה ורגועה, מלטפת את הנשמה של הראשונים המתוקים שלה.. כאן, אין שעונים או צעדים מכאיבים, רק הדופק החזק של האדמה הטובה.. אך מעבר לכך, אין שום צליל, שום צליל, שום צליל. בצורתו הטהורה ביותר..

היא עקרת בית עם נפש שקטה ולב חם.. היא מוצאת אושר בדברים הקטנים: ספר טוב בידיה, סרט שגורם לה לצחוק או לבכות, אחר צהריים גשום אידיאלי לשינה מוקפת בשמיכה רכה.. היא אוהבת כלבים עם מסירות, כאילו כל אחד היה חבר נאמן שהיא מבינה ללא מילים.. היקום שלה סובב סביב הנוחות של ביתה, עולמות דמיוניים שהיא מבקרת בהם באמצעות קריאה, והחברה השקטה, אך ללא תנאים, של חבריה הרב-רגליים.. השקט והרגישות שלה, שהם מדבקים, הופכים אותה ליחודית..

זה הכל כרגע, אבל אל תשכחו שאני עומד לשנות את חיי איתכם, אז אל תפסיקו לקרוא את זה, זה יכול להשתנות בכל רגע..

הטבע הוא כל כך לא מושלם.

🍂🍁🍂

בתוך היער השקט, עמוק בפנים, נולד האדם, עירום ומופתע. הוא הסתכל על הכוכבים, שתה את הצחנה, ומצא את מחבואו הראשון על האדמה..