JulietteRenard

עבורי, כל זריחה היא הזמנה לכתוב עמוד חדש מלא בצבעים מרהיבים ורגשות עזים.. אני לא אוהב להישאר זמן רב מדי באזור הנוחות שלי; אני מעדיף לצלול לתוך הלא נודע בזרועות פתוחות, עם הביטחון שיהיה מה, יהיה מה שיהיה, תמיד אלמד משהו בעל ערך.. בין אם אתם מנסים מנה אקזוטית במסעדה נסתרת בעיר, לומדים את הצעדים הבסיסיים של ריקוד שמעולם לא ניסיתם, או פשוט מתחילים שיחה כנה עם אדם זר שעלול להפוך לחבר בלתי צפוי, אני מוצא קסם בחדשנות.. הריקוד הוא השפה האוניברסלית שלי, הדרך שלי לבטא דברים שהמילים לפעמים לא יכולות לתפוס.. כשהמוזיקה מתנגנת, הגוף שלי הופך לקצב וחיות טהורים.. לא משנה אם אני על רחבת ריקודים מוארת, מוקפת בנורות ניאון, או בסלון שלי עם אוזניות על כל האוזניים; כשמקצב המוזיקה מהדהד, העולם נעלם ונשארתי רק אני, התנועות שלי, והאופוריה הבלתי ניתנת לתיאור שזורמת לי מהראש ועד לכפות הרגליים.. אני מתפעלת מכך שריקוד יכול לחבר בין אנשים שונים לחלוטין, כיצד חיוך משותף במהלך קטע ריקוד ספונטני יכול ליצור קשרים אמיתיים שמתעלים מעל מחסומים לשוניים או תרבותיים.. הספונטניות שלי הובילה אותי לחוות רגעים בלתי נשכחים: טיולים ברגע האחרון לחופים שבהם אני לא מכירה אף אחד, מסיבות שאליהן הגעתי בלי הזמנה וסיימתי להיות הכוכבת של החגיגה, החלטות אימפולסיביות שהבהילו אותי בהתחלה אבל התבררו כדבר בדיוק שהייתי צריכה.. אני לא מתכנן כל פרט בחיי; אני מעדיף להשאיר מקום להפתעות, לאותם שינויים בלתי צפויים שהופכים יום רגיל לסיפור שאפשר לספר בהתלהבות שנים אחר כך.. יש לי צורך מובנה לשפר את מצב הרוח של האנשים סביבי.. אני מאמינה בכל ליבי שאושר מתרבה כשחולקים אותו, ולכן אני תמיד קשובה לאותם מעשים קטנים שיכולים להאיר את היום של מישהו: מחמאה כנה על הבגדים של אישה זרה במעלית, פתק קטן עם משהו חיובי שמסתתר בשולחן של עמית לעבודה, או פשוט להקשיב בתשומת לב כשמישהו צריך לפרוק את עצמו בלי לשפוט.. אני רואה את עצמי כמי שאוספת חיוכים; בכל פעם שאני מצליחה לגרום למישהו שיראה כאילו הוא עובר יום רע להתפרץ בצחוק אמיתי, אני מרגישה שאני ממלאה חלק מהמטרה שלי בעולם הזה.. האותנטיות היא הדגל שלי.. אני לא אוהב מסכות ומשחקים רגשיים.. אני מעדיפה להציג את עצמי כפי שאני, עם הפגמים שלי, ההתנהגויות המוזרות שלי והדרך הייחודית שלי לראות את החיים.. אני חושב שאם אתה אותנטי, אתה מושך את האנשים הנכונים, את אלה שמעריכים אותך על מה שאת, ולא על גרסה מעובדת שלך.. השקיפות הזו אפשרה לי לבנות חברויות עמוקות וארוכות טווח, המבוססות על אמון הדדי וקבלה ללא תנאים.. אני אוהב תוכניות ספונטניות שצצות מתוך שאלה כמו "מה אם...?" שנזרקת לאוויר.. הלילות הטובים ביותר הם לרוב אלה שלא היו מתוכננים, אלה שמתחילים עם קפה פשוט ומסתיימים בהרפתקה בלתי צפויה, תוך כדי שוטטות ברחובות לא מוכרים של העיר, צחוק עד שהלחיים כואבות, ויצירת זיכרונות שנחרטים בלב לנצח.. אני לא מפחד מדברים בלתי צפויים; אני מקבל אותם בברכה בהתלהבות, כי אני יודע שהם החוויות שבאמת מגדירות אותנו ומאפשרות לנו להתפתח.. האופטימיות שלי אינה תמימה; זו בחירה מודעת שאני עושה בכל בוקר כשפותח את העיניים.. אני יודע שהחיים לא תמיד קלים, שיש ימים אפורים ומכשולים שנראים בלתי ניתנים להתגברות, אבל אני מעדיף להתמקד בפתרונות, בניצחונות הקטנים היומיומיים, ובסיבות להודות למרות הקשיים.. הגישה החזקה הזו עזרה לי להתגבר על תקופות קשות ולצאת מהן עם יותר כוח וחכמה.. אני נלהב לגלות דרכים חדשות ליהנות מהרגע הזה.. בין אם אני מתרגל יוגה עם הזריחה, מנסה תחביב אמנותי שלעולם לא חשבתי עליו קודם, או פשוט יושב בפארק וצופה באנשים החולפים, וממציא סיפורים דמיוניים על חייהם, אני מוצא עניין בדברים היומיומיים.. אני לא צריכה מותרות גדולים כדי להיות מאושרת; מספיקה לי שיחה טובה, שקיעה צבעונית, הריח של קפה טרי, או שיר שגורם לי לזוז בלי שאשים לב.. אני משוכנעת שכל אדם שחוצה את דרכנו יכול ללמד אותנו משהו, ולכן אני אוהבת להיות מוקפת באנשים מגוונים, עם נקודות מבט, סיפורים וחולמים שונים.. אני שואבת השראה מחילופים מעשירים כאלה, שבהם כולנו יוצאים שונים, עם ראש קצת יותר פתוח ולב קצת יותר גדול.. החיים, במהותם, הם אוסף של רגעים משותפים, ואני רוצה שהאוסף שלי יהיה מלא בצחוק כנה, חיבוקים חמים וחוויות שגורמות לי להרגיש חיה.. אז הנה אני, עם הידיים פתוחות לעולם, מוכנה לרקוד בגשם, לצחוק עד שאאבד את הקול, לאהוב בלי פחד ולחיות כל יום כמו המתנה שהוא.. כי בסופו של דבר, זה לא משנה כמה שנים עוברות, אלא איך אנחנו חיים את השנים האלה.. ואני מתכננת למלא את החיים שלי בצבע רב, במוזיקה, באהבה ובהרפתקאות בלתי נשכחות..