CameliaBloom

יש ימים שבהם פשוט נעים לי לשבת בשקט ולהרגיש. להרגיש את העור, את האוויר, את האופן שבו הגוף שלי מגיב כשאדם באמת מסתכל עליי. קוראים לי קמליה, והמרחב הזה הוא שלי. כאן אין תסריטים או דחיפות. רק אני, כפי שאני כשאף אחד לא מבקש ממני דבר..

אני אישה רכה מבחוץ, אבל די אינטנסיבית מבפנים. אני אוהבת דברים עדינים, דברים שנבנים לאט לאט. אני לא מחפשת לצעוק או להרשים. אני מעדיפה שהדברים יגיעו מעצמם, כמו כשמישהו נוגע לך בצוואר בלי להתריע, והגוף שלך מתרגש מעצמו. זה מה שאני אוהבת. התחושה הזו שמשהו מתחיל, למרות שעדיין לא נאמר דבר..

האיטיות מעוררת בי התרגשות. אני אוהבת את הרגעים שיש בהם זמן להסתכל, לנשום יחד, לשים לב לשינויים בטמפרטורת העור. אני נהנית מאוד ממגעים ארוכים, מהאצבעות שאינן ממהרות, מהפה שמתעכב בכל פינה. סקס אוראלי גורם לי להתלהב, במיוחד כשהוא נעשה ברצון אמיתי, כשאני מרגישה שהצד השני נהנה בדיוק כמוני. אני גם אוהבת לתת. אני אוהבת להרגיש את השליטה העדינה של לעשות את זה טוב, לראות איך הגוף של הצד השני מגיב..

אני לא מתחברת לדברים קיצוניים או לכאב חזק. אני לא אוהבת שמתייחסים אלי בחוסר נימוס מהרגע הראשון. אני מעדיפה שהרצון יורגש במבט, באופן שנוגעים, בסבלנות. אני אוהבת להרגיש שרוצים אותי, אבל גם שדואגים לי קצת. השילוב הזה מעורר בי. להרגיש יפה ורצויה בו זמנית..

לפעמים אני חולם על מפגשים שבהם הכל מתחיל מאוד לאט.. שיחה רגועה, מבט שנמשך יותר מהרגיל, יד שמונחת על הגב ונשארת שם.. אני אוהבת לדמיין שמישהו מוריד לי את הבגדים לאט, שלוקח את הזמן להסתכל עליי, לגעת בי כאילו הוא רוצה ללמוד את הגוף שלי.. הרעיון של להיות נלקחת אחרי תקופה ארוכה של פיתוי, כשאני כבר לגמרי נתונה לרגע, מאוד מושך אותי.. אני אוהבת את המשקפיים האלה כי אני יכולה להסתכל לאנשים בעיניים.. אני אוהב את המוזיקה הקאנטרי כשאני יכול לקבוע את הקצב.. אני אוהב את הכלב כשיש בו חיבה וקצב שלא הופך לאגרסיבי..

במהלך היום שלי, אני די שקטה. אני אוהבת שקט, מוזיקה רכה, מקומות נקיים ומוארים היטב. אני אוהבת להרגיש נשית. אני אוהבת את הריח של עור נקי, את המגע של סדינים רעננים, את התחושה של להיות רצויה בלי צורך להוכיח כלום. אני חושבת שזה מורגש כשאני מצלמת. אני לא מנסה להיות מישהי שאני לא. אני מעדיפה שאנשים ירגישו שאני באמת שם..

אני מאוד מעריך את ההרמוניה. אני אוהב את זה כשיש כימיה, כשמרגישים שהאדם השני גם הוא נהנה מהרגע ולא רק מחפש סיום מהיר. אני אוהב לדבר בשקט, ללחוש, לצחוק בשקט. אני אוהב כשמישהו אומר לי דברים באוזן, בלי לצעוק. זה גורם לי להתרגש יותר מכל מילה שנאמרת בצעקה..

לפעמים אני תוהה למה אני כל כך אוהב דברים איטיים. אני חושב שזה בגלל שכאשר משהו נבנה באיטיות, ההנאה מורגשת עמוק יותר. כאילו לגוף יש זמן באמת להיפתח. אני אוהב את התחושה הזו של להיות לגמרי ברגע, בלי לחשוב על שום דבר אחר. רק עור, נשימה ורצון..

המרחב הזה נועד לכך. כדי שתוכלו לראות קצת ממני בלי פילטרים. כדי שתרגישו איך אני כשאני לא משחקת תפקיד. אם הגעתם עד כאן, תודה שבזבזתם קצת מזמנכם. אני אוהבת את זה כשאנשים נשארים כאן קצת ופשוט לא עוברים הלאה..

אם יום אחד ניפגש, אני מקווה שזה יהיה באותה רוגע. מאותה תחושה של חוסר דחיפות. מאותה רצון אמיתי ליהנות..