AdaFerreira

קח נשימה עמוקה, תרגיש את האוויר ממלא את הריאות שלך ותזכור שעכשיו, הכל בסדר. אין דחיפות, אין דרישות, רק ההווה מזמין אותך להנות מהרכות שלו.

כל יום הוא הזדמנות חדשה לכתוב גרסה טובה יותר של הסיפור שלך.

שליטה עצמית לא אומרת לדכא את מה שאתה מרגיש, אלא ללמוד לזהות את הרגשות שלך, לקבל את קיומם, ולפעול בחכמה. כשאתה בוחר להגיב במקום להגיב, אתה הופך לאדון של ההחלטות שלך ולא עבד לדחפים שלך.

אפילו אם את מרגישה שהסערה חזקה מדי היום, זכרי שהעננים לא מחזיקים מעמד לנצח. מאחורי כל רגע קשה, יש תמיד בהירות ואור מחכה

אל תסתכל על השעון; לעשות מה שהוא עושה: להמשיך לזוז קדימה

חלומות לא מתגשמים בן לילה, אבל כל צעד, לא משנה כמה קטן, מביא אותך קרוב יותר אליהם. לחיות כל יום עם ההתלהבות של הידיעה שאתה בונה משהו גדול, משהו שהוא לגמרי שלך

מתחת לשמים, כה עצומים ורחבים, הלבבות שלנו מוצאים ניחומים, צדו של צדו. רוחות עשויות להשתנות, וגאות וגאות עשויות להסתובב, אבל במבטך, הכוכבים עדיין בוערים. דרך סערה ושלווה, דרך שמחה וכאב, האהבה לוחשת בעדינות, כמו גשם קיץ. אין מרחק רחוק, אין זמן מרוחק, יכול לשבור את הקשר שקושר את הלב.

בשקט של אור הבוקר, אני רואה את הפנים שלך, הלב שלי לוקח טיסה. עם כל מבט, עם כל נשימה, אתה הארץ שלי, הים שלי, השמים שלי. הקול שלך, מלודיה רכה ומתוקה, מוביל את נשמתי, הופך אותי שלם. בחיבוק שלך, אני מוצא את הבית שלי, איתך, אני לעולם לא אבוד, לעולם לא לבד. כל רגע איתך, טהור ואמיתי, באהבתך, אני מוצא את כל מה שידעתי. אז הנה הלב שלי, שלך לנצח, באהבתך, הרוח שלי עולה.

פעמונים לבנים עם pendulums of anise, הרמוניות של זכוכית איפה שפתי הפכו לבובות, ולקח אותי לנהר עדין של זרם חם, איפה שאני חולם עם לראות את המבט שלך. אבל אני מסרבת לפתוח את עיניי שוב, בגלל העולם האינסופי שנקרא נשיקה, שבו לשנייה קלה יש חיים של אושר, והשפה היחידה היא הוורדים עם העור שלך.. תן לי למצוא את הקצב ששטה בין הצלעות שלך, אבל זה מרגיש כשאני נוגע בידייך, ומתרחב עם כל נשימה,. אז לא משנה כמה אני מפריד את העפעפיים שלי, אני אחזור למקום באמצע החיוך שלך, אבל לא לפני שאני מעריץ את הפנים שלך, וכך תהיה לי סיבה לחזור.

מתחת לזריחת הכסף הרכה של הירח, נשמותינו מדברות בלשון שקט, מילים לא מושמעות, אך ידועות עמוקות, אורכות יחד כמו נהרות עתיקים.. המגע שלך, נשימה עדינה בשחר, מעוררת את ליבי, מעוררת את הלהבה, בחיבוק שלך, אני נולד מחדש, ושום דבר לא מרגיש אותו הדבר. עם כל מבט, העולם מאט, החיוך שלך, מגן דרך הלילה, אני מאבד את עצמי, אבל בך אני מוצאת, מוביל על ידי האור הטהורה של אהבתך. אין מרחק, זמן, או גורל יכול לשבור את הקשר שאנחנו חולקים, כל כך אמיתי, כל כך עמוק, כי בליבה שלך, הבית שלי אני עושה, ובאהבה זו, לנצח לשמור.

במעמקי השקט של המבט שלך, אני מוצא חום שלעולם לא נדלק, להבה ששורפת דרך ימים אינסופיים, מאיר את הדרך האהבה בעדינות מסלול. דופק הלב שלך, יציב כמו הים, מדליק שיר שכוונתו רק אלי, ובמקצב שלו, אני חופשי, לחלום על כל מה שעוד לא נהיה. שום סערה לא יכולה להכחיש את האור שאנחנו חולקים, ולא הזמן למחוק את מה שהתחלנו, כי בזרועותיך, אני מודע, אהבה שלנו היא אש, שמש עולה. יחד, נסתכל על כל מבחן, הלבבות שלנו מתאימים בהתאמה מושלמת, עם כל צעד, עם כל קילומטר, האהבה שלנו תפרחת מתחת לירח.

מעבר לחללים של זמן אינסופי, אהבתנו נשארת, שיר קדוש. שום כוח לא יכול למשוך, שום גאות לא יכולה להטות את הקשר שאנחנו חולקים, יבוא מה שיבוא.. חיוך שלך, אור שחומם את ליבי, אפילו כשאנחנו עולמות רחוקים. בזרועותיך, אני מוצא את השלום שלי, מקום שבו כל הפחדים שלי שוחררו. דרך כל סערה, דרך כל גאות, אני עומד איתך, ממש לצידך. אהבתנו, להבה שלעולם אינה מתה, בוערת באור בהיר מתחת לשמיים זרועי הכוכבים. אז תן לשנה לעבור, האהבה שלנו לעולם לא תגיד להתראות. כי בחיים האלה ובאלה שיבואו, אתה היחיד שלי, הנבחר שלי..