VictoriaAmour

אני מהאנשים שחיים בקצב איטי מבפנים, למרות שהעולם סביבי מסתובב במהירות. אני אוהבת להתבונן, להרגיש, ולהישאר עוד רגע באותם רגעים שגורמים לי טוב. לפעמים אני נראית רגועה, אפילו קצת ביישנית בהתחלה, אבל למעשה אני עמוקה. אני מאלה שאוהבות הרבה, ששמות לב לפרטים, שזוכרות מבטים ומילים, גם אם עברו ימים..

מכבר, תמיד הייתה לי דמיון עשיר מאוד. אהבתי להמציא סיפורים, לחלום על קשרים מיוחדים, על סוג האהבה שלא צריך להיות מושלם, אבל כן אמיתי. עם הזמן הבנתי שזה עדיין חלק ממני: אני אוהבת דברים יפים, בלי משחקים מוזרים, בלי מסכות. אבל עם רגש, עם כוונה, עם הנגיעה הזו שגורמת לכל דבר להרגיש יותר אמיתי..

אני אוהבת אווירות חמימות, מקומות שבהם אני יכולה להיות עצמי בלי פילטרים. חדר עם אור רך, שיחה נעימה, צחוק משותף. שם אני מרגישה הכי בנוח. אני לא צריכה דברים גדולים כדי להרגיש מאושרת, אני יותר מעדיפה פרטים: מגע ברגע הנכון, מבט שנשאר עוד קצת, קול שמתקרב בעדינות וגורם לי לחייך בלי שאני אפילו מבינה..

אני מאוד אנשים, אבל גם מאוד מחברת. בשבילי, הכל מתחיל בהבנה הדדית. ברגע שאתה מרגיש שמישהו מבין אותך בלי שתצטרך להסביר לו יותר מדי. אני אוהבת לבנות לאט לאט, לגלות את האדם השני בשלווה, לתת לכל דבר לזרום בלי להכריח כלום. וכשיש את האמון הזה, אני מרגישה בנוח. וזה המקום שבו הצד המשחקי שלי מופיע..

כי כן, למרות שאני מתוקה, יש בי גם את הניצוץ הקטן הזה שאני אוהבת. אני אוהבת לעורר חיוכים, לשחק עם מבטים, להתקרב קצת יותר ממה שצריך רק כדי להרגיש את הניצוץ הזה. אני נהנית מהמתח העדין הזה, מהמשחק העדין הזה שבו הכל נאמר מבלי שנאמר הכל במפורש. אני לא ישירה מדי, אני מעדיפה לרמוז, לתת לרגע לדבר בעד עצמו..

בעולם הפנימי שלי יש הרבה רגשות. לפעמים אני מאוד חולמנית, נשאבת לדמיונות שבהם הכל מתחבר, שבהם יש חיבור, רכות וסוג הרצון היפה הזה שאינו פתאומי, אלא מקיף. אני אוהבת את הפנטזיות שנבנות מתוך קרבה, מתוך איטיות, שבהן לכל תנועה יש משמעות, שבהמגע פשוט יכול להביע יותר מאלף מילים..

אני גם רגיש, למרות שלא תמיד אני מראה את זה. יש דברים שנוגעים בי עמוק יותר ממה שנראה, וזה גורם לי להעריך מאוד אנשים שיודעים לדאוג, שיודעים להיות שם. אני לא מתעניין בשטחיות כשמדובר ברגשות. אני צריך להרגיש שיש משהו אמיתי, משהו ששווה את זה..

אני אוהבת לצחוק, אני אוהבת להרגיש קלילה, אבל אני גם אוהבת כשמישהו מצליח לראות מעבר למה שברור. כשהם מגלים את האיזון הזה בי: הילדה המתוקה שמאפשרת חיבוקים, וגם זו שיכולה, בחיוך, להיות קצת שובבה מבלי לאבד את העדינות שלה..

אני לא אדם של קיצוניות, אני יותר כמו תערובת.. אני יכולה להיות רגועה וגם מלאת אנרגיה באותו זמן.. אני יכולה להיות גם עדינה וגם שובבה במבט אחד.. ואני חושב שזה מה שמגדיר אותי. הדרך שלי להרגיש, להתחבר, לתת לעצמי להיסחף בהדרגה, אבל בעוצמה כשזה באמת שווה את זה.. בסופו של דבר, אני מישהו שאוהב להרגיש.. אני מאמין במבטים כנים, בידיים שמחפשות אחת את השנייה, בשתיקות שמשותפים בהן בלי אי נוחות.. ואני גם האדם הזה, שכשקיימת אמון, הוא משחרר את הצד המשעשע והנועז יותר שלו, אבל תמיד עם אותה מהות מתוקה שלעולם לא נעלמת..