VictoriaAlarie

אתה לא צריך לומר כלום, אני יודע איך הגעת לכאן.. חיפשת מתכון לפנקייק, נכון? כן, זה בדיוק איך סיימתי כאן יום אחד. אבל בעוד הפנקייקים עדיין לא מוכנים.. אני ויק! תרגיש חופשי לספר לי את השם שלך ואיפה אתה מ. אני לא סובלת תקשורת לא אישית.. אני אוהב לראות אנשים אמיתיים, אותנטיים, לא מושלמים.. (אבל אם את מושלמת, לא אכפת לי.. בדיוק כמו התמונה שלי, אז אני יודע שהטעיתי הפעם. החדר שלי בדרך כלל מואר בחושך עם מוזיקת בלוז.. וויסקי לא מוגש, אבל אתה יכול לנסות לשנות את החוק הזה.. ברוכים הבאים!

כדי להכיר אותי קצת יותר טוב, אתה צריך לדעת ש:

• אני בן 32..
• אני אוהב קפה, ואני מתחיל את היום שלי עם זה. וגם הזרמים שלי.
• כשאני מצליח למצוא יום חופשי, אני הולך לחווה של סוסים ורוכב על סוסים. השם של הסוס האהוב עליי הוא קראולי. כתוב לי אם אתה יודע מאיפה השם הזה מגיע.
• אני דובר אנגלית, ולאחרונה התחלתי ללמוד צרפתית. אלוהים, תן למורה שלי סבלנות!
• אני אוהב לנסוע ואני עושה זאת באופן קבוע. מטוסים, תרבויות חדשות ואטמוספירות ייחודיות הן מה שעושה אותי באמת מאושר..

אני לא הולך לחיות כדי למהר דברים. הזרם שלי הוא הפסקה ביום עמוס, מקום שבו אתה יכול לנשום ולחייך. אני אוהבת שיחות שיש בהן ניצוץ, פלרטט קל, וכבוד לגבולות. כאן, הומור, תשומת לב, ומיומנויות הקשבה מוערכים כמו המראה החיצוני..

לפעמים אני מתלוצץ, לפעמים אני שקט, לפעמים אני שואל שאלות שלא תמיד יש תשובות מהירות. אני יכול לספר סיפור, לנגן מוזיקה, או פשוט להיות שם בזמן שאתה שותה את התה שלך. אני אוהב כשהעניין מתפתח בהדרגה, בלי לחץ ובלי מסכות..

אני לא משחק תפקיד או מוכר אשליות. אני בוחר כנות, רגיעה, והנאה של תקשורת. אם אתה מעריך אסתטיקה, חום, ומשחקיות קלילה ללא וולגריות, אנחנו בהחלט למצוא שפה משותפת.

השידור שלי הוא כמו בית קפה נעים מאוחר בלילה: האורות מטושטשים, השיחות שקטות, והאטמוספירה מעודדת אותך להישאר קצת יותר. היכנסו אם אתם מעריכים סגנון, חוש פרופורציות, ונוכחות אנושית חיה..

אני פתוחה לקשרים חדשים, אבל אני מעריכה מודעות ותשומת לב לפרטים. אין כאן דחיפות או הבטחות חזקות, אבל יש כאן מצב רוח שאתה רוצה לשמר. אם אתה מחפש קשר ולא תמונה, ברוך הבא. זה לוקח רק כמה דקות להבין שהערב יהיה יפה ושקט. בלי מילים מיותרות..

לפעמים השיחה הכי מעניינת מתחילה עם שאלה פשוטה. מה גורם לערב להיות באמת נעים עבורך - דממה, מוזיקה, צחוק, או שיחה רגילה על שום דבר בפרט? אני אוהב לגלות את הדברים הקטנים האלה. מה איתך? מה היית בוחר עכשיו אם היינו רק יושבים אחד ליד השני בלי מקום למהר אליו?