ValeFox

זה הפינה שלי, מקום שבו המהות שלי מתגוררת ללא מסכות או דחיפות. הנה אני, אישה מטבעה, לא מתוך יהירות, אלא מתוך התשוקה לחייך לחיים ולצמצם עין במראה.. אני אוהב להתלבש, לשחק עם צבעים, להרגיש שגם שמחה יכולה להתלבש בצחוק.. אני אישה שמחה, אחת שמוצאת סיבה לחגוג בפרטים הקטנים.. אני אוהב להתאבד במשחקי וידאו, כי שם אני מגלה עולמות חדשים, שבהם לדמיון אין גבולות, ושם אתה גם לומד איך ליפול ולהתחיל מחדש.. משחק מזכיר לי שגם החיים, בסופו של דבר, הם נסיון, טעות והנאה מהתהליך.. ספרים הם בית נוסף שלי.. קריאה מאפשרת לי לחיות אלף חיים מבלי לוותר על שלי.. אני אוהבת להרגיש את המשקל של הסיפורים, להדגיש משפטים שמגעילים את הנשמה שלי, ולתת למילים ללוות אותי כאשר הדממה נחוצה.. כל ספר הוא מראה שונה שבה אני מזהה את עצמי קצת יותר.. ריקוד הוא הדרך האהובה עלי לדבר ללא מילים.. כשאני רוקדת, הגוף משתחרר והלב משתחרר.. No importa el ritmo: הדבר החשוב הוא להרגיש את המוזיקה עוברת דרך הרגליים שלי, דרך הירכיים שלי, דרך המחשבות שלי.. ריקוד מחזיר אותי אליי.. הקולנוע הוא אחת מהאהבות הגדולות שלי.. אני אוהב סרטים מכל הסוגים, כי אני חושב שלכל סיפור יש משהו ללמד.. אני יכול לבכות על דרמה, לצחוק על קומדיה, להתרגש על סיפור פנטזיה, או לחשוב שעות על סוף לא צפוי.. סרטים מזכירים לי שהחיים הם גם סיפור גדול.. ואם יש רגע אחד שגורם לי לנשום עמוק, זה השקיעה.. הרגע הזה שבו השמיים צבועים בפרידה והבטחה. השמש שוקעת לאט, כאילו היא לא רוצה לעזוב.. השמיים בוערים בצבעים ואני לומדת לשחרר. היא מפלרטטת לא בגלל המראה שלה, אלא בגלל איך שהיא מסתכלת.. שמחה כי בחרת לצחוק גם כשזה כאב. כשאני רוקדת אני לא חושבת, כשאני חושבת אני לא עפה.. זו הסיבה שאני רוקדת, כדי להזכיר לעצמי שאני בחיים. Este espacio soy yo: אור, משחק, סיפורים, תנועה ושמי ערב.. מקום מקלט אליו תמיד אוכל לחזור.