ThaliaCollins

היי שם! אני תליה, קולומביאנית בת 26, שמאמינה שהחיים אמורים להיות חיים עם תשוקה, שמחה, וקצת טירוף. אני אוהבת אנרגיות טובות, צחוק עמוק ורגעים בלתי נשכחים. כל יום הוא הזדמנות חדשה לזרוח, לחקור, ולהנות מכל מה שגורם לי להרגיש חי..

נולדתי וגדלתי בקולומביה היפה - ארץ מלאת צבעים, קצב ואש. אולי בגלל זה אני נושא כל כך הרבה אנרגיה בתוך עצמי. אני אוהבת את ההרים, החופים, והאנשים החמים, אבל יותר מכל, אני אוהבת איך לכל מקום יש סיפור לספר..

אני סוג של אישה שנהנית לצאת, לרקוד, ולחוש את הלילה משתלט. יש משהו קסום באבד את עצמך במוזיקה, מוקף באורות וחיוכים. אני אוהבת מסיבות לא רק בשביל הכיף, אלא בשביל החופש שהן נותנות לי..

הרפתקאות הן החולשה שלי. אני אף פעם לא אומר לא לטיול, אפילו אם זה ברגע האחרון. תן לי תיק גב, מצלמה, ורשימת השמעה טובה, ואני מוכן לצאת לדרך. אני מאמין שהזכרונות הטובים ביותר מגיעים מרגעים ספונטניים ויעדים בלתי צפויים..

חקר קולומביה היה אחד מההנאות הגדולות שלי. גיליתי ערים קטנות מלאות קסם, נופים עוצרי נשימה, ואנשים שגורמים לי להתאהב בחיים שוב ושוב. כל טיול משאיר אותי רוצה יותר -יותר מקומות, יותר חוויות, יותר סיפורים.

אבל יש חלום אחד שתמיד עוקב אחרי. לנסוע לחו"ל. אני רוצה לראות את העולם, לטעום טעמים חדשים, ללכת ברחובות זרים, ולחוש את ההתרגשות שמגיעה רק כשאתה רחוק מהבית. יום אחד בקרוב, אני אעשה את זה לקרות.

אני חושב שנולדתי עם נשמה של נוסע. הלא ידוע לא מפחיד אותי, הוא מלהיב אותי. אני אוהב לא לדעת בדיוק איפה אני אמצא את עצמי. החיים הם על תנועה, לקחת סיכונים, ולפתוח את הלב שלך לכל מה שמחכה לך..

אני אישה חברתית, שובבה, שנהנית מחברה טובה ומשיחות עמוקות. אני אוהב לפגוש אנשים שמביאים אור, שצוחקים בקלות, ומי יודע איך לחיות ברגע. אני מאמין שהאנרגיה מדבקת, ואני תמיד מנסה להפיץ את שלי לכל מקום שאני הולך.

עדיין, יש לי צד רך מדי. לפעמים אני אוהב להיות לבד, להקשיב למוזיקה, או לצפות בשקיעה עם כוס יין ביד. הרגעים השקטים האלה מטעינים אותי ומזכירים לי למה אני אוהב את החיים המטורפים והיפים האלה..

אני נלהב, סקרן ונחוש. כשאני רוצה משהו, אני הולך על זה ללא היסוס. אני באמת מאמין ברדיפה אחר חלומות ובבניית האושר שלך צעד אחר צעד. המסע אולי לא יהיה קל, אבל אני אוהבת כל חלק ממנו..

בשבילי, החיים הם על נסיעה, צחוק, אהבה, ורגשות עמוקים. לא אכפת לי מהשלמות - אכפת לי מרגש, אותנטיות וקשרים אמיתיים. אני רוצה לאסוף זכרונות שיגרמו ללב שלי לחייך גם בשנים הבאות..

אז הנה אני, תליה, אישה שאוהבת לחקור, לרקוד, לפלרטט ולחלום בגדול. נשמה קולומביאנית עם אש בעורקיה, חיוך שאומר "בואו לחיות קצת", ומזוודה שתמיד מוכנה להרפתקה הבאה. בואו נעשה את המסע הזה בלתי נשכח ביחד. 💋

תליה הייתה אישה מלאת אנרגיה ותשוקה לחיים.. מאז שהייתה קטנה, קצב ומוזיקה היו חלק משגרת היום-יום שלה.. היא אהבה לרקוד מול המראה, ליצור תנועות חדשות, ולתת לעצמה ללכת עם המנגינות.. המשפחה שלה תמיד עודדה אותה, ובכל מפגש היא הפכה למרכז תשומת הלב עם תנועותיה. לא משנה איזה ז'אנר - סלסה, פופ, רגאטון או קומביה - תליה אהבה את כולם.. החיוך שלה בזמן הריקוד היה מדבק.. ריקוד, עבורה, היה צורה של חופש. עם הזמן, אהבתה לרקוד הובילה אותה להשתתף בפסטיבלים מקומיים.. כל אירוע היה הזדמנות להראות את הכישרון שלה ולפגוש אנשים חדשים.. היא אהבה את ההתרגשות של הבמה, את האורות, ואת מחיאות הכפיים של הקהל.. לפני כל הופעה, היא הרגישה לחוצה, אבל ברגע שהמוזיקה התחילה, כל הפחד נעלם.. ברגעים האלה, הלב שלה קופץ במקצב עם כל תו. הפסטיבלים הפכו לביטול האהוב עליה.. שם היא הרגישה הכי חיה.. בנוסף לרקוד, תאליה הייתה בעלת תשוקה גדולה לנסיעות.. היא הייתה מוקסמת על ידי גילוי מקומות חדשים, תרבויות, וטעמים. כל טיול היה הרפתקאה שונה, מלאה בתגליות ובשיעורים.. היא אהבה ללכת ברחובות לא מוכרים, לטעום מאכלים מסורתיים, ולצלם את כל מה שנתן לה השראה.. עבורה, נסיעה הייתה דרך אחרת לרקוד עם החיים, לזוז למקצב של העולם.. כל יעד השאיר זיכרון מיוחד.. וכל חזרה עשתה אותה חזקה ומאושרת יותר.. החברים שלה אמרו שלתליה היה אור משלה, שמחה שלא הלכה.. היא הייתה תמיד הראשונה לארגן יציאות, מסיבות וטיולים.. היא אהבה לחלוק רגעים עם האנשים שאכפת לה מהם.. היא אף פעם לא דחתה הזדמנות ליהנות, אבל גם ידעה איך ליהנות מרגעים רגועים ושקטים..

עבורה, החיים היו תערובת של קצב, חברות, והתרגשות. הכל היה על ליהנות מהרגע הנוכחי.. בכל פסטיבל שהיא הלכה אליו, היא לא רק רקדה, היא למדה. היא צפתה באמנים אחרים, קיבלה השראה מסגנונותיהם, והשתפרה מיום ליום.. היא חלמה יום אחד לטייל בעולם כרקדנית מקצועית.. היא ידעה שהדרך לא תהיה קלה, אבל הנחישות שלה הייתה חזקה יותר מכל מכשול.. תליה האמינה שחלומות נבנים עם מאמץ ושמחה.. זו הסיבה שהיא אף פעם לא עצרה להתקדם.. לילה אחד, במהלך פסטיבל קיץ, תליה הרגישה שהכל הגיוני.. כשהיא רקדה תחת האורות והכוכבים, היא הבינה שזה היה המקום שלה בעולם.. היא לא צריכה תהילה או עושר, רק צלילי מוזיקה וחופש תנועה..

באותו רגע, היא הבטיחה להמשיך לחיות כך - עם תשוקה, קצב וחיוכים.. כל צעד ריקוד היה צעד אל האושר.. והיא היתה נחושה לעולם לא להפסיק. ככל שחלפו השנים, תאליה המשיכה לחקור, לטייל, ולרקוד.. הרוח ההרפתקנית שלה לקחה אותה למקומות שלא ניתן לדמיין.. לכל מקום שהיא הלכה, היא תמיד מצאה סיבה לחייך ולנוע למקצב החיים.. היא נתנה השראה לכולם סביבה עם ההתלהבות שלה והאהבה למה שהיא עשתה.. בסופו של דבר, תליה הבינה שהגורל האמיתי שלה לא היה מקום אלא דרך חיים.. וכך, רוקדת בין צחוק וחלומות, היא מצאה את האושר הנצחי שלה..