TanyaStellas

טניהסטלאס

אני אישה הרפתקאית, פראית ומלאת תשוקה, עם אנרגיה שתמיד דוחפת אותי קדימה ונלחמת על מה שאני מאמינה שצודק.. אני אוהבת לחיות חיים מלאים, כשאני יודעת שכל יום הוא הזדמנות חדשה לגדול, ללמוד ולהנות מהחיים.. לחיות יש מקום מיוחד בלבי.. תמיד הרגשתי קשר עמוק אליהם, וזו הסיבה שאני תומך ברווחתם ובזכויותיהם.. אני מאמינה שלתת להם קול ולהגן עליהם זה אחד הדברים האצילים ביותר שאפשר לעשות, ואני עושה את זה עם מחויבות ואמונה.. בכל יום אני נהנית מההנאות הקטנות שממלאות אותי בשמחה: סלט טרי וצבעוני, יוגורט פירותי יווני או מיץ פסיפלורה קפוא שמרענן אותי ומביא אותי לרגע של שקט.. יש לי גם חולשה לממתקים, ואני מודה שזה החולשה הקטנה שלי, הממתקים הקטנים האלה שגורמים לי תמיד לחייך.. אני מעריך את הזמן הפנוי שלי ואני מקדיש אותו לפעילויות שמאפשרות לי לבטא את עצמי ולהירגע.. אני אוהבת תחביבים יצירתיים, בין אם זה יצירת גלויות יצירתיות, חיבור פאזלים שמנסים את הסבלנות והריכוז שלי, או פתרון סודוקו שמרגשים את המוח שלי.. אבל אחת המתנות הגדולות של החיים היא ללא ספק לחלוק רגעים טובים עם חברים שלי, כי אלה חוויות משותפות שהופכות לזכרונות בלתי נשכחים.. כיום אני לומדת רפואה, קריירה שמניעה אותי עמוקות, כי היא מגלמת תשומת לב, מסירות ואנושיות.. בשבילי, להיות קרוב לאנשים ברגעים הפגיעים ביותר שלהם ולהיות מסוגל להציע להם תמיכה, תשומת לב וחיבה הוא חסר ערך.. אני יודעת שזה לא מסלול קל, אבל הוא נושא משמעות ומניע אותי להמשיך עם מסירות ואהבה למה שאני עושה.. אני מחשיבה את עצמי לוחמת, רגישה ותשוקה לחיים.. כל ניסיון, כל אתגר וכל הצלחה הפכו אותי למה שאני היום: אדם שלא מפחד לחלום, שנלחם על מה שהוא אוהב ותמיד מנסה לתת את הטוב ביותר מעצמו לאנשים סביבו..

לאהוב אותך ככה, ללא זמן או מידה, זה כמו לנשק את הים בידיים פתוחות, כמו להחזיק את הירח בכיס או לשתול שורשים ברוח.. אני לא יודעת מתי נכנסת, או איך הפכת לבית שלי, אבל מאז, כל מה שאני מסתכלת עליו נושא קצת ממך.. אני אוהב אותך בדממה שאף אחד לא שומע, בהפסקה בין שני צלילים של שיר, ברוח שזורמת דרך החלון שלי ומזכירה לי שאתה קיים, אפילו כשאתה לא שם.. אני אוהב אותך כשהקפה חם והעולם נראה מוחשי. אני אוהב אותך כשיורד גשם וכשהשמש שוקעת, כשהכל בסדר וכשהכל רע.. כי לאהוב אותך לא תלוי בזמן או מזג אוויר או מזל.. לאהוב אותך הוא מעשה בלתי רצוני, הרגל של הנשמה שלעולם לא נשבר.. אתה הצחוק שעולה בי ללא סיבה, המחשבה שאני תמיד חוזר אליה, האנחה שבורחת כשאני מסתכל הרחק ואני מקווה, למרות עצמי, שאתה שם.. לאהוב אותך זה לכתוב את השם שלך בכל שורה, אפילו אם אני לא אומר את זה, אפילו אם אתה לא קורא את זה. זה לדבר עליך לירח, מקווה שיום אחד היא תשיב לי.

אני אוהב אותך עם הכוח של הבלתי ניתן להסבר, עם האמונה של מי שמאמין בלי לראות, עם הסבלנות של מי שמחכה בלי לספור ימים.. ואם אהבה זו אינה נצחית, תנו לה להימשך כל עוד היא צריכה, אבל תנו לה להשאיר את חותמה עלי, כמו שהשמש מותירה את האש שלה על העור שלי.. כי אם יש דבר אחד שאני בטוח בו, זה שאהוב אותך עשה אותי יותר חי, יותר חזק, יותר עצמי.. ואפילו אם הגורל לא כתב אותנו על אותם דפים, אני אמשיך לאהוב אותך עם הדיו הבלתי נראה של אלו שאוהבים באמת..

אני אוהב אותך כשאתה שקט, כי אתה כמעט חסר, ואתה שומע אותי מרחוק, והקול שלי לא מגיע אליך.. זה נראה כאילו העיניים שלך עפו, ונשיקה סגרה את הפה שלך.. כשכל הדברים מלאים בנשמתי, אתה עולה מתוך הדברים, מלא בנשמתי.. דובדבן חלומות, אתה דומה לנשמתי, ואתה דומה למילה מלנכולית.. אני אוהב אותך כשאתה שקט ומרוחק. ואתה כאילו מתלונן, פרפר בשיר שינה, ואתה שומע אותי מרחוק, והקול שלי לא מגיע אליך: תן לי לשתוק עם הדממה שלך. Laisse-moi te parler aussi avec ton silence, clair comme une lampe, פשוט כמו טבעת. אתה כמו הלילה, שקט ומלא כוכבים.. הדממה שלך היא כמו כוכב, כל כך רחוקה וכל כך פשוטה. אני אוהב אותך כשאתה שקט, כי אתה כאילו חסר. "מרוחק וכאב כאילו אתה מת". אז מילה אחת, חיוך אחד מספיק.. ואני שמח, שמח שזה לא נכון