SophieVidal

אני כמו רוח האביב הראשונה אחרי חורף ארוך: רעננה, בהירה, רכה. והיא מלאה בהבטחות.. יש משהו בדרך שבה אני מתנהגת שמנטרל אותי: תערובת של מתוקה אמיתית, רכות ילדותית וסקרנות טהורה שגורמת לי לראות כל פרט כאילו זו הפעם הראשונה.. אני אחת מהנערות האלה שלא התגברו על החיים, שעדיין מאמינות שאנשים הם טובים עד שהם מוכיחים את ההפך, ומתפעלות מדברים שאחרים כבר הפסיקו להבחין בהם.. יש לי תמימות טבעית, אך איני נאיבי: לא שאני לא מבין את העולם, אלא שאני מעדיף להביט בו בעיניים מלאות תקווה.. אני מאמין בקסם של ההתחלות, בדממה הנינוחה, במכתבים כתובים ביד, בחיבוקים ארוכים ובנשיקות שניתנות לאט, בכוונה.. יש לי צחוק שנשמע כמו פעמונים ודרך דיבור רכה, כאילו כל מילה היא פרח שאתה דואג לו לפני שאתה משחרר אותו לרוח.. אני נוטה לשאול הכל, בקול הנמוך והמקסים שלי שאני לא רוצה להפריע, רק להבין.. עיניי זוהרות כשאני לומדת משהו חדש, כאילו העולם הוא פאזל שאני מתחילה לאט לאט להרכיב.. אני יצירתית, רגישה, מלאת דמיון.. אני ממציא סיפורים בזמן שאני הולך, אני מתאהב בנופים, ריחות, שירים.. וחלום. אני ישן הרבה.. אני אוהבת לטייל, לנסות דברים חדשים, לגלות איך הגוף שלי מרגיש בחוויה שאני עדיין לא מכירה, אבל אני חולמת עליה בסוד..

לפעמים אני מצחצח בלי סיבה, במיוחד כשאני מרגיש שמישהו צופה בי בעדינות.. יש לי מחוות קטנות שאני אוהבת: אני משחקת עם האצבעות שלי כשאני לחוצה, אני מחבקת את עצמי כשאני מרגישה לא בסדר, או אני מסתכלת לשמיים כאילו אני מחפשת תשובות שם למעלה.. עמוק בפנים, יש ילדה שרוצה לגדול, אבל בלי לאבד את החלק שלי שמאמין בסיפורים.. אני רוצה לגלות איך זה מרגיש לאהוב עם כל הגוף, איך זה מרגיש להעז, איך זה מרגיש לחקור את העולם עם החושים עירניים.. אני לא מחפש משהו מהיר או רועש, אני מחפש מישהו שייקח אותי ביד ויגיד "בואי, אני אראה לך”. מישהו שידאג לי בזמן שאני מגלה את זה. לעצמי, לאחר, לבלתי ידוע.. וכאשר אעשה זאת, כאשר אשחרר את עצמי וארגיש בטוחה, אפרח בעוצמה חדשה: עדיין תמימה, כן, אבל עכשיו עם היופי של מי שמתחיל לחיות, עם עיניים פתוחות והלב פועם חזק..

יש לי מחשבות מתוקות, פשוטות, אבל גם עמוקות להפליא.. לפעמים, כשאני לבד בחדר שלי, היא מניחה אותי על הגב, מביטה בתקרה, תוהה אם מישהו שם בחוץ רואה אותי כמו שהיא רואה אחרים: ברכות, סבלנות, תשוקה לדעת מה יש מעבר לפני השטח.. אני חולם על אהבה שלא צריכה לצעוק, אלא מרגישה בדברים הקטנים: במגע לפני השינה, בצחוק משותף במטבח, במבט שאומר "אני מבין אותך" בלי צורך לדבר.. בשבילי, אהבה היא לא מטרה, היא גילוי.. אני לא מחפשת את זה נואשות, אבל אני מקווה.. אני יכול לדמיין.. אני מרגיש את זה.. במחשבה שלי, לאהוב זה כמו ללמוד לרקוד עם עיניים סגורות: לבטוח, להיכנע, ולתת לגוף להוביל אחד את השני בעדינות.. אני מאמין באהבה איטית, שנבנית בסבלנות, עם פרטים יומיומיים, עם כבוד לשתיקות.. אני לא מעוניין ביחסים מהירים, או "אני אוהב אותך" ריק.. אני רוצה להרגיש שכאשר מישהו בוחר אותי, הוא עושה את זה עם הנשמה.

אני מפחד להיכנע, לא בגלל שאני לא רוצה, אלא בגלל שאהבה היא קדושה בשבילי.. אני חושב שהלב שלי הוא לא מקום של מעבר. אני שומר אותו כמו גינה סגורה, מלא פרחים שלא פרחו עדיין, מחכה למישהו שיודע להיכנס בלי לדרוך. אני מאמין שאהבה אמיתית לא צריכה לפגוע, אלא לרפא.. מי שאוהבים לא לוחצים, אלא מחבקים. שהתשוקה יכולה להיות מתוקה ועמוקה בו זמנית, כמו נשימה שמתחילה בחזה ומסתיימת על העור.. לפעמים אני תוהה אם הדרך שלי לאהוב היא חלומית מדי, אם באמת יש אהבה כזו. אבל אני לא יכול להתאפק. כך אני רואה את העולם: עם תערובת של תמימות ורצון להרגיש הכל.. אני מדמיין את עצמי עם מישהו שמסתכל עלי כאילו זו הפעם הראשונה, אפילו אחרי אלף ימים ביחד.. שמקשיב לי כשהקול שלי רועד. הוא ראה את העולם לא רק מבחוץ, אלא גם מבפנים. לאט, בכבוד, בתשוקה רכה, בתשוקה שקטה..

יש תחושה שגדלה בי עם כל יום שעובר. זה עדין, אבל קבוע.. אני מרגישה כמו גל שלא עוצר, שחוצה אותי מבפנים, שגורם לי להרגיש יותר חיה, יותר ערה. יותר שלי.. יש זמנים שאני לא זקוקה לשום דבר מלבד דממה. בלי שיחות, בלי סיבות, בלי הבטחות.. רק קול הנשימה שלי, החיכוך של העור שלי על הסדינים, משקל הגוף שלי כשאני נופל על המיטה.. כאן הכל מתחיל.. זה המקום שבו אני באמת חי.. אני מגלה את עצמי בדרכים שמעולם לא דמיינתי.. לא מהלוגיקה, לא מהתיאוריה, אלא ממה שאני מרגיש כשאני עוצם את עיניי ונותן לגוף שלי להוביל אותי.. כשהיד שלי זזה לאט, בטוחה, מחפשת את זה שאני כבר לא מתביישת לקרוא לו. אני לא ממהרת.. אני לא ממהר.. אני אוהב להתגרות בעצמי.. אני אוהב לחכות.. אני אוהב לתת לתשוקה לקחת אותי בלי לשאול שאלות.

זה לא רק רצון.. זה מטורף.. זה הדיגדוג בין הרגליים שלא מבקש רשות.. הרעיון המלוכלך הזה שנכנס לראש שלי באור יום ולא עוזב.. לפעמים אני עובד, או ברחוב, ופתאום המוח שלי בורח.. אני מדמיין דברים שבעבר הייתי מתבייש בהם.. לא עכשיו.. עכשיו אני נותן להם להיכנס.. מחשבות נושכות אותי.. זה מחמם אותי.. ואני אוהבת לדעת שאני מתחממת בקלות. שמצבים מסוימים הופכים אותי לסובבת שקט. כמו כאשר מישהו מלטף לי את הגב בביטחון יתר, או כאשר אני רואה מישהו אוכל קינוח עם הפה פתוח. ואני רק חושב איך הלשון שלו תראה בין הרגליים שלי.. יש משהו יוצא דופן במחשבה על דברים כאלה, לא לומר אותם, לשאת אותם איתי כל היום. כמו סוד מלוכלך וטעים.

מצאתי את עצמי רוצה דברים שמעולם לא דמיינתי לפני כן.. לא רק סקס. לא.. אני רוצה עוד.. אני רוצה שישתמשו בי, יגידו דברים באוזניי ללא פילטר, יתפסו אותי כאילו הם לא יכולים לחכות.. אני רוצה להרגיש שאני תשוקה טהורה בידיים של אחרים. ולא אכפת לי אם זה טוב או רע.. אני רק יודע שאני מתרטב.. אני אוהב כשהם מדברים אליי מלוכלך, זורקים אותי אל הקיר, אומרים לי בדיוק למה הם רוצים אותי.. ככל שיותר מפורש, כך טוב יותר.. ככל שאתה יותר לא מנומס, יותר הלב שלי פועם. אני לא רוצה מתוק.. אני לא רוצה רכות.. אני רוצה שמישהו יודע מה לעשות איתי ועושה את זה. וכן, לפעמים אני גם רוצה שיראו אותי מאבד שליטה. תן להם לשמוע איך אני נאנחת ללא מחשבה. להסתכל עלי עם הפנים האלה של תשוקה כשאני לא יכול יותר.

לא יכולתי לסבול את זה.. היה לי את החרדה החמה הזו עולה דרך החזה שלי, יורדת ישר בין הרגליים שלי. הייתי מתפתלת במיטה, לבושה, כאילו זה היה מספיק כדי להרגיע אותו.. זה לא מספיק.. זה אף פעם לא מספיק. לא כשאני ככה, כל כך רטובה, כל כך מקוללת מבפנים. השארתי את האור החשוך נדלק. לא לראות אותי. אלא בגלל שזה מחמם אותי לדמיין שמישהו יכול לצפות.. דמיינתי צללית עומדת על הדלת, זרועותיה קשורות, לא אומרת דבר.. רק לצפות בי נפתח, איך אני התנשפתי לאט עם נשימתי רועדת. לא היית צריך לגעת בי עדיין.. רק הרעיון של להיות נראית. כל כך חצופה, כל כך זקוקה, היא כבר גרמה לי לאבד שליטה. הורדתי את הבגדים שלי כאילו אני שורף. החולצה שלי נפלה על הרצפה, המכנסיים שלי הלכו בעקבותיה, והנה הייתי, ערומה, עם פטמות קשות וחזה לח, חם. מוכנה.. פתחתי את רגלי ללא בושה.. ליטפתי את עצמי לאט, לא ממהרת, מרגישה איך כל החום מצטבר היכן שהכי רציתי.. לא מיהרתי, כי ידעתי שאני הולך לסיים כמה פעמים.. הרגשתי את זה בדרך בה הירכיים שלי התכווצו, בדרך בה הגב שלי התעקם, רק במחשבה על מה שבא אחר כך..

אני מסתכל על עצמי במראה בחדר האמבטיה, עדיין מתנשף בעדינות אחרי שגרת האימונים שלי.. הזיעה מנצנצת על העור שלי, כאילו שמתי שמן חם.. ההשתקפות מחזירה לי את התמונה של אישה שאוהבת את עצמה, שעבדה על כל עקומה, כל שריר, כל טיפה של תשוקה שעכשיו זורמת בגוף שלי.. אני נושאת רק מגבת עטופה בחוסר זהירות סביב הירכיים שלי.. אני מסתכלת למטה לאט, ואני רואה את החזה שלי עדיין זקוף, העור שלי מתוח ואדום מהחום של האימון.. הפטמות קשוחות, רגישות.. אני אוהבת להראות ככה, חזקה, חיה, בוערת..

אני מעביר את אצבעותי על עצם הבריח שלי, על מרכז החזה שלי, משאיר עקבות לחות חמות.. אני מלטף את עצמי כמו מאהב שאוהב אותי, אבל אין אף אחד אחר. רק אני.. וזה מדליק אותי עוד יותר.. אני הולך למיטה בלי להוריד את המגבת, מרגיש איך החיכוך בין הירכיים שלי כבר משאיר עדות לתשוקה שלי.. אני שוכבת על הסדינים הרכים ונותנת לגוף שלי להירגע, לנשום.. אני רוצה לקחת את הזמן שלי. אני רוצה ליהנות מכל שניה של עצמי. אני נותנת לידיים שלי לחקור ללא כיוון קודם כל.. אני מלטף את הירכיים שלי, אני לוחץ אותן קצת, אני מרגיש איך הן עדיין רוטטות מהמאמץ. האצבעות שלי עולות לאט על הבטן השטוחה שלי, בעקבות הקו הבלתי נראה הזה שמוביל אותי למרכז ההנאה שלי.. הירכיים שלי כבר זזות מבלי שאני מבחין, מבקשים ממני לרדת יותר.

כשהאצבעות שלי מנגבות את השפתיים הרטובות שלי, אני משמיעה אנחה נמוכה, חרישה, כל כך שלי.. אני כל כך רטובה. אני משפשף בעדינות, פותח בזהירות, כאילו אני מלטף סוד קדוש.. אני משחקת עם הדגדגן שלי במעגלים איטיים, קטנים, נהנית מהדיגדוג שמחמיר עם כל תנועה.. אני מרגישה חום עמוק שצומח מבפנים, כמו זרם חשמלי מתוק שעובר דרך האגן ועד הצוואר.. אני נושך את השפתיים שלי ואני עוצם את עיניי, נותן לעצמי ללכת. אני מדמיינת את עצמי מבחוץ: אישה עירומה, יפהפייה, נכנעת להנאה של נגיעה, של הרגשה ללא אשמה, ללא דאגה.. אני מעביר את האצבע שלי דרך הדלת שלי, ואני רועד.. הלחות שלי נצמדת לעור שלי כמו וידוי. אני חודר עם אצבע אחת בהתחלה, לאט, חוקר.. ואז עוד אחד נכנס.. הקירות שלי מתכווצים, הנשימה שלי מאיצה.

היד השנייה שלי לא עומדת בשקט.. אני מלטף את השדיים שלי, לוחץ אותם, משחק עם הפטמות שלי עד שאני מרגיש משיכה של עונג שגורם לי לקפל את הגב.. אני נוגעת בעצמי כאילו כל חלק בגופי הוא המפתח למשהו קדוש, כאילו אני לא רוצה להשאיר שום תחושה ללא טעם.. הרגליים שלי רועדות. כל גופי עולה באש. אני מאיץ את הקצב, האצבעות שלי נכנסות ויוצאות בזמן שאני משפשף את הקליסטיס שלי בייאוש מתוק.. אני צועקת יותר ויותר.. אני עומד.. אני מצטער.. המתח המתוק והפראי הזה שצומח בספירלה בתוך עצמי, כאילו העולם עומד להתפוצץ בהנאה.. ואז. אני בא.. אורגזמה עמוקה חולפת על פני כמו גל חום. הגב שלי מתכופף, הירכיים שלי רועדות באופן בלתי רצוני, ואנחה עמוקה, אמיתית, יוצאת מגרון שלי.. אני נותנת לעצמי ללכת לגמרי, רועדת, מרטיבה את אצבעותיי ואת המצעים, עם הלב פועם בין הרגליים.

תמיד אמרו לי שאני ילדה רכה. שיש משהו בדרך בה אני מסתכל, בדרך בה אני מדבר בקול רם, בצחוק הביישני שלי, שמעורר הגנה ומתוק.. אבל מה שלא כולם יודעים, ומה שאני מתחילה להבין, הוא שמתחת לכל העדינות הזו, ישנה סקרנות שגדלה כמו פרח פראי, שקט ודחוף.. צורך להרגיש יותר, לחקור יותר, לחיות את הגוף שלי ללא גבולות או בושה.. הגוף שלי הוא רך, רגיש, מעוצב על ידי נשית מתוקה וחמה.. השדיים שלי עגולים וחזקים, מושלמים לשפשוף איטי ולמגע ממושך.. העור שלי מגיב בקלות; שפשוף קל על צווארי, לחץ עדין על הירכיים שלי, לחישה חמה באוזן. הכול מעורר בי, גורם לי לסגור את העיניים ולפתוח את הנשמה. אני מגלה את עצמי כאחד שלא רק נהנה מהנאה, אלא מחפש אותה עם רעב שקט, עם תשוקה אמיתית..

לפעמים אני נעולה לבד, בשקט, ואני נותנת לידיים שלי להפוך לסיירות.. אין למהר.. אני אוהבת להסתכל על עצמי מול המראה, לראות את הגוף שלי, לעקוב אחרי העקומות שלי עם האצבעות שלי.. אני מלטף את הירכיים שלי, את הבטן שלי, את החזה שלי, בתערובת של רכות ועזות מצח, כאילו אני משחק כדי לעורר את התשוקה שלי.. וזה עובד.. זה תמיד עובד.. אני רטובה, אני נפתחת, אני רועדת עם המגעים שלי. זה לא רק פיזית, זה לא רק בשר. זה רגש.. זה זהות.. אני מרגישה שעם כל אורגזמה שאני נותנת לעצמי, אני מבינה את עצמי טוב יותר. אני מרגישה יותר מחוברת לעצמי.. יש חלק בי שמתעורר כשאני מרשה לעצמי ליהנות ללא אשמה, כשאני מפסיק לחשוב ופשוט מרגיש.. סקס, בשבילי, הוא יקום שלם, ואני רק מתחילה לחקור את הנופים הראשונים שלו.. הדבר הכי יפה במסע הזה הוא שאני לא מפחדת.. אני לא רוצה לברוח, אני לא רוצה להעמיד פנים שאני יודע הכל. אני אוהב את הרעיון של ללמוד, לתת לי ללמד, לגלות תענוגות חדשים דרך חוויות אמיתיות.. אני רוצה לנסות דרכים שונות לגעת בי, דרכים שונות להתחנן, דרכים שונות לתת ולקבל.. בכל פעם שאני נותן לתשוקה לקחת אותי, אני מרגיש שאני גדל, שאני פורח קצת יותר..

אני מודעת לכך שיש בי צד מאוד שובב.. זה לא על וולגריות או פרובוקציות ריקות.. זהו משחק עדין, כמעט תמים, אך מסוכן מאוד.. אני אוהב לשחק עם מחוות, עם דממה, עם רמזים.. אני אוהב לנשוך את השפתיים שלי כשמשהו מלהיב אותי, להביט למטה כשאני יודע שמישהו צופה בי, לתת לתנועות שלי לדבר בשבילי.. הגוף שלי רוצה להיות מוערך, מבוקש. אבל הוא גם רוצה לגלות איך להיכנע ולשלוט בו זמנית.. בפנטזיות שלי יש לחישות, צחוקים מחוררים, עור על עור.. אני מדמיינת את עצמי מאבדת שליטה, נותנת לעצמי להילקח על ידי מישהו שיודע לקרוא את הגוף שלי כמו מפה, שמבין את הזמן שלי, שמנחה אותי ללא כוח, שבולע אותי עם כבוד ותשוקה.. אני רוצה להרגיש כל כך רצויה שאני רועדת. אני רוצה שהתשוקה שלי תפתיע אותי, שהרכות שלי תהפוך לתשוקה והסקרנות שלי לאקסטזה..

אני רוצה הרבה פעם ראשונה. פעם ראשונה רכה, אינטנסיבית, מתוקה, נועזת.. אני רוצה להתנשק בדרכים חדשות, לנסות תנוחות חדשות, להרגיש הנאה במקומות שאני עדיין לא העזתי לחקור.. אני רוצה לצעוק וגם לשתוק, לרעוד עד לבכי של שמחה, לצחוק באמצע סקס, לאבד את עצמי בגוף אחר מבלי לאבד את עצמי.. ובעיקר, אני רוצה לעשות את זה עם לב פתוח.. אני לא מחפשת סקס ריק או מהיר.. אני מחפש מישהו שמרגיש עמוק, מישהו של&#