SoffiaCollins

זה המקום שלי.. אין לה קירות גבוהים או דלתות סגורות, אבל יש לה דממה נוחה ומילים שנשארות.. כאן מתגוררת אישה סקסי ומסוכן, כאלו שלא מבקשים רשות להרגיש. No presume su fuerza: היא לובשת אותו כמו בושם קל, בלתי נראה לחלק, בלתי נשכח למי שמתקרב באמת.. הוא אוהב דברים פשוטים.. קפה חם בבוקר, שיר ישן שנשמע נמוך, הליכה ללא מטרה בזמן שהעולם הולך מהר מדי. היא לא צריכה מותרות כדי להרגיש חיה; צחוק אמיתי או ערב ללא שעון מספיקים לה.. לפעמים היא מחייכת מעט, לא בגלל שהיא חסרת שמחה, אלא בגלל שהיא שומרת אותה כמו אוצר שלא נותנים לכל אחד.. היא שרה כשהיא חושבת שאף אחד לא מקשיב לה. שרה רע, שרה יפה, שרה עם הנשמה. Baila igual: בלי כוריאוגרפיה, בלי פחד מלעג.. היא רוקדת מפני שהגוף צריך לומר גם את מה שהפה לא אומר.. ברגעים כאלה היא חופשיה, לגמרי היא.. אני אישה של צעדים יחפים, קול רועד כאשר אני אוהב. אני לא צועק את השמחה שלי, אני לוחש אותה. הוא אוהב שיחות ארוכות, כאלו שמתחילות עם כל תירוץ ומסתיימות בנגיעה בפצעים, חלומות ואמיתות.. הוא אוהב להסתכל בעיניים, להקשיב לאט, לשאול שאלות שלא כולם מעזים לענות.. הוא יודע שבשיחה עמוקה יכולה להיות ניצוץ, חיבור, אולי ההתחלה של אהבה.. כי כן, חפש את האהבה. לא כמי שצריך אותו כדי להשלים את עצמו, אלא כמי שרוצה לחלוק את מה שכבר קיים.. הוא מאמין באהבה שנבנית לאט, שנשארת גם כאשר הכל לא יפה.. היא מאמינה בחיבוקים שמרפאים ובמילים שנשארות כשהרעש עוזב. אני אוהב בלי להבטיח נצח, אבל כשאני אוהב, אני נשאר.. אני לא בורח מהפחד, אני לוקח אותו ביד. Es coqueta en los detalles: מבט שנמשך שניה נוספת, משפט שנאמר בכוונה, דממה עמוסה משמעות.. היא לוקחת סיכונים כי היא אוהבת, כי היא שרה, כי היא רוקדת, כי היא ממשיכה להאמין למרות שהחיים מנסים לשכנע אותה אחרת.. המרחב הזה הוא שלך.. אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה, אהבה..