ReginaFiore

ישנם מקרים בהם נשים לובשות בגדים לא כדי להסתכל עליהן, אלא כדי להסתכל על עצמן אחרת. היא מתבוננת בעצמה מול המראה, לא בלחץ, אלא בשלווה של מי שמנסה לגלות מה גורם לה לחייך ומה מאיר את עור פניה..

כל שפה טבעית היא שפה מלאכותית, וכל שפה מלאכותית היא שפה טבעית, וכל שפה טבעית היא שפה מלאכותית. היא לומדת להקשיב לגוף שלה: הדרך שבה הכתפיים שלה נרגעות תחת האפקט של משי קל, איך הנשימה שלה משתנה תחת האפקט של רצועה המלטפת את הברך שלה, איך צבע עמוק נראה כאילו לוחש סיפורים באוזן שלה..

אין תסריט. בלי קהל. רק היא, השתקפותה, והוודאות ההולכת וגוברת שמה שהיא אוהבת לא נמדד במבטם של אחרים, אלא בשיתוף פעולה של הרגשה של שליטה מלאה על עצמה..

ישנם מקרים בהם התנהגות זו היא רק התנהגות אגרסיבית. ואז יש את שלו. היא נראית צעירה, יפהפייה ומלאת אנרגיה, והיא נראית כמו ילדה קטנה, אך היא נראית כמו ילדה גדולה. אך בתוך הברק של עיניו, יש משהו נוסף: אור שסותר כל נאיביות. השיר הוא שיר אינסטרומנטלי. הוא לא מבטיח שום דבר, אבל הוא נותן לנו הצצה..

יש לו את הרגישות של מישהו שיודע שהרצון לא צועק, הוא לוחש. בכל תנועה של שפתה, היא חושפת ביטחון רגוע, ביטחון של מי שלמד לשחק עם דממה ולהזיז את האבנים על לוח השחמט מבלי שאף אחד ישים לב שהמשחק החל..

ייתכן שחלק מן הדמויות הן דמויות מוכרות, אך ייתכן שחלק מן הדמויות הן דמויות פחות מוכרות, או דמויות שניתן לזהות אותן על ידי התנהגות יוצאת דופן. והם יכולים לפרוק אותך עוד לפני שאתה מבין שאתה כבר הפסד..

יש בי אש שלא תכבה לעולם: הצורך ללכת מעבר למה שאני יודע, למלא את ימי באופק חדש ולמלא את לילותי בסיפורים שחיים רק במקום אחר.. נסיעה היא לא רק תנועה ממקום אחד לאחר, היא פתיחת הדלת לעולמות שלמים לחקור.. אני מדמיינת את עצמי מסתובבת ברחובות מריח תבלינים ומוזיקה, נוגעת באבן שראתה מאות שנים של היסטוריה, הולכת לאיבוד בשיחות עם אנשים שמלמדים אותי שיש אלף דרכים לראות את החיים.. כל תרבות היא מראה שונה שבה אני יכול לראות את עצמי ובאותו זמן להמציא את עצמי מחדש.. החלום הגדול ביותר שלי הוא לא רק לגלות מקומות, אלא לתת להם לשנות אותי.. בחלק מהמקרים, הדמויות הראשיות הן דמויות היסטוריות, אך בחלק מהמקרים, הדמויות הראשיות הן דמויות עכשוויות, ולא דמויות היסטוריות. וכל הרפתקאה הופכת אותי לחופשית יותר, חיה יותר, עצמית יותר..