MonicaBellaHot

About me: 

Name: מוניקה בלוצ'י.

גיל: 21

Location: קולומביה

אני אישה שחיה בעוצמה, שמרגישה עם העור שלה ומתחברת עם המבט שלה. אני נמשכת לשיחות עמוקות, אבל גם למבטים האלו שאומרים הכל בלי מילים. אני נהנה ממשחק הפיתוי, האומנות של הרמז, העונג של חקר ללא פחד או טאבו.

אני נהנית מתשוקה לא מסננת ואני לא מפחדת לומר מה מלהיב אותי. אני אוהבת משחק מקדים, מילים באוזן שלי, ידיים שמחפשות בלי לחץ. יש לי מוח פתוח ואפילו דמיון חופשי יותר. פנטזיות הן לא להסתתר, הם לחיות עם מי שמעז לחצות את הגבול איתי.

יש משהו שמדליק אותי יותר ממגע פיזי: הידיעה שאני נמצא תחת מעקב.. מרגישה את העיניים האלה מרותקות אליי בזמן שאני מעמידה פנים שאני לא שמה לב.. או בזמן שאני נהנה מזה באופן גלוי. אני אוהבת שצופים בי כשאני נוגעת בעצמי, כשאני מתפשטת לאט מול חלון פתוח, כשאני זזה רק כדי לעורר. התשוקה גדלה כשאני יודעת שיש מישהו בצד השני, שרוצה, מדמיין, בקושי שולט בעצמו.. אני לא מחפש את הרגיל.. אני מתרגש מהאסור, ממה שנעשה בשקט, ממה שנצפה מתוך הצללים.. יש לי פנטזיות על להיות נצפה ללא רשות.. ואחרים על לתת את זה לגמרי. אני אוהב לשחק עם הגבול בין ציבורי ופרטי, בין צניעות ופרובוקציה..

Favorite fantasy:

להיות עם כיסוי עיניים, לדעת שמישהו צופה בי. אני לא יודע מי, אני לא יודע מאיפה. אבל אני מרגישה את הנשימה העצורה שלהם, את המתח שלהם בצד השני. או להשאיר מצלמה פועלת בזמן שאני חוקר את הגוף שלי ללא בושה, מדבר, מוביל כל מחשבה מלוכלכת של האדם שצופה בי. אני רוצה להיות המופע הסודי שלך.

מה אני מחפש?:

גבר שמבין שהנאה מתחילה עם מבט. מי מתרגש על ידי התבוננות, ואפילו יותר על ידי דמיון. מי יודע איך ליהנות רצון ללא נגיעה. עד שלא נוכל עוד להתנגד. דיסקרטיות, שותפות, ומוח סוטה כמו שלי..

העונג של להיות נראה."

זה לא היה צירוף מקרים. בחרתי את השמלה הזאת בכוונה: שחורה, צמודה, עם חריץ בצד שבקושי השאיר מקום לדמיון. מתחת, רק העור שלי. בלי תחתונים. אני אוהב להרגיש את המגע ישיר של האוויר, החיכוך של הבד במקומות שבהם אחרים נשבעים צריכים להיות גבולות.

באותו יום, הרעיון לא היה רק לצאת. זה היה כדי לעורר. לפעמים אני לא צריכה לגעת בעצמי כדי להתעורר. רק לדעת שמישהו צופה זה מספיק. הלכתי במסדרון המלון עם צעד יציב, בידיעה שמצלמת האבטחה הקליטה כל תנועה שלי..

חשבתי על השומר שצפוי לצפות, אולי משועמם, וכיצד גופו יתכווץ בעת הצפייה בצללית שלי. האם הוא הבחין? האם הוא הסתובב? האם הוא נגע בעצמו? האפשרות הזאת הדליקה אותי יותר מכל חיבוק. נכנסתי למעלית ולחצתי על הכפתור בקצה המסדרון, היכן שידעתי שהוא מחכה לי. הוא פתח את הדלת. גם לו היו סודות..

אבל שלנו לא הייתה אהבה. זה היה רצון בהסכמה. מבטים שהבינו אחד את השני בדממה, גופים שדיברו בשפה שלהם. נכנסתי לחדר והשארתי את הדלת פתוחה. הזמנה. ישבתי פונה לחלון, אורות העיר מאחורי, בידיעה שמישהו יכול לראות מתוך בניין אחר. צירפתי את רגליי לאט, נותן את הבד להחליק במורד הירך שלי.

לקחתי כוס יין והבאתי אותה לשפתיים שלי לאט לאט, מדמיין את העיניים המביטות בי. אני לא יכול לראות אותם.. אבל זה עשה את זה יותר מרגש. ואז התחלתי לגעת בעצמי.. קודם הצוואר שלי, רך.. ואז את הפנים של הירכיים שלי, כל כך לאט שהעור שלי נשרף ללא כל לחץ. אני עוצמתי את עיניי.. חשבתי עליו.. אחד מהם. שלכל מי שיכול לצפות. הנשימה שלי התגברה.. היין היה מתוק יותר, הגוף שלי יותר חי.. החדר ריח של תשוקה. ובדיוק כשהייתי עומד להיכנע לאורגזמה, שמעתי את הדלת נסגרת. הוא בא.. אבל הוא לא אמר כלום.. הוא פשוט עמד שם, מביט בי. בזמן שהצעתי את עצמי, חשופה לחלוטין. ואני לא יודע מה הלהיב אותי יותר: העובדה שהוא לא דיבר. או שהוא ידע בדיוק מה אהבתי. האסור.. האפלה.. הדברים שאתה לא אומר. אבל זכור עם יד בין הרגליים שלך.