MillyJohnson

בית. משלוח הביתה.

בית רחב, עיצוב בצבעי מתכת, בעלת בית קפדנית, עם עיניים כהות, עיניים שמקבלות אותך בלי לשאול, בידיה ספר טוב לא יכול היה להחמיץ, חיוך של ילדה טובה היה משהו שלא יכולתי לשכוח, כמו התיק שלה.. אפילו נמלה על כף ידך, תרגיש מבוהלת, נמלה זו יכולה להרגיש בביתה, או להרגיש אותה כמו זו אשר ללא מחשבה של צעד בודד, תסחף את הכוורת שלה.. סוג כזה של התרגשות ומתח, זה מרגש, כמו ההרגשה הזו של להתפרץ כמו הר געש, התפרצות מלאה..

7:00טוק, טוק..

(אנחות))

פתחתי את עיניי, והאור מהחלון שלי האיר את פנים שלי (היא נרדמה שוב) המיטה הרכה שלי חיבקה אותי בדיוק ברוחב הירכיים שלי.

טוק, טוק.

¡מי לעזאזל מעז לדפוק על הדלת שלי!

מה אם תשתמשו בלשון שלכם, הטעם הזה יגיע ישר לקליפת הטעם שלכם..

היא תשוקה שמסתירה סכנה.. הוא לא צריך להרים את קולו כדי שיבחינו בו, נוכחותו בלבד מחייבת.. המבט שלה הוא תהום, עמוקה ואפלה, כאילו שהיא יכולה לחשוף את הנשמה רק על ידי העמדת עיניה עליך.. והיא עושה זאת. לא סקרנות, אלא שליטה טהורה.. היא לא מחפשת חברה, היא מחפשת קורבנות.. הוא הולך כאילו העולם הוא שלו וכל האחרים הם רק שחקנים על הבמה שלו.. פיתויים הם נשקם, שליטה היא משחקם.. הקול שלה הוא רעל מתוק, כל מילה מלאה כוונה, כל דממה מלאה איומים מחבואים בהבטחות.. היא משחקת עם גבולות התשוקה והפחד, ועושה זאת באלגנטיות קטלנית.. הוא יודע מתי לנגן, מתי להתרחק, מתי להציע חיוך ששורף יותר מכל מגע.. שום דבר בה אינו מקרי, הכל מתוכנן ומבוצע במדויק.. זוהי סערה בגוף של אישה. ליקוי חמה שלא נותן לאור לברוח. מלכה ללא כתר, אך עם כולם לרגליה. אפילו בזמן שהיא הורסת אותם בעדינות..