MidnightHarpy

אני רוצה לספר לך את הפנטזיה שלי, אני אוהבת כשאני מסתכלת על המסך שלי ורואה אותך שם בצד השני שלי, אני אוהבת להרגיש שהעיניים שלך רק רוצות להפשיט את הגוף שלי ולעשות איתו אהבה, אני רוצה להמשיך לדבר איתך כי גם במילים אני יכולה לראות את הנשמה שלך ולהרגיש אותך קרוב יותר אליי. ככל שהימים עוברים, אני רק רוצה להכיר אותך יותר מעצמי.. אני אוהב כשאתה בא לחדר שלי ולוקח אותי איתך כדי לפגוש אותי לבד ולבזבז קצת אהבה וזיעה בחדר שלי. זה לא רק סקס, זה להרגיש אותך, לעשות איתך אהבה עם הידיים שלי, ולהרגיש חי בכל אורגזמה..

אני מלטף את העור שלי עם אצבעות משי, בעוד הלילה מכסה את גופי בסודות.. אני נושם את הריח של התשוקה, את החום שרוקד בורידי.. המבט שלך הוא ניצוץ, אש בוערת לאט אבל עמוק. השפתיים שלך, הבטחה אסורה, אני קורא בדממה של הלילות שלי. אני שומע את נשימתך, ליד אוזניי, כמו לחישה של אש, מדליקה את נשמתי ושורפת כל בלם שקושר אותי.. אני מדמיין אותך כאן, מעליי, משחק של ידיים, של פיות, של גופים. כל חיבוק הוא סיכון, כל נשיקה היא בור שאני רוצה ליפול אליו.. וכאשר ההנאה בוערת, העולם עוצר, משאיר אותנו שקועים בים הרותח של חטאינו..

הפה שלה נפתח בשבילי, השפתיים התחתונות שלה נפרדות בין אצבעותיי כמו כנפיים יפות של פרפר אקזוטי.. אני מגלה את הנרתיק.. איזה בשר ורוד, מבריק ושפתיים בתוך החור שלה! הוא מבקש ממני לנשק אותו, ללקק אותי, לתת ללשון שלך לטעום אותי, ללקק את מקור האש שלי, הוא אומר.. אני אוהב את זה, אני אוהב את זה, אני אוהב את זה, אני אוהב את זה. אני מוקסמת מתוך המערה החמה שלה. אני אוכל את השפתיים האנכיות שלה, אני דוחף את הלשון שלי עד שהאף שלי מוצא את המחסום של הפטמה שלה, אני דופק, סופג, מוציא, נהנה, שותה, בולע... היא נאנחת ודוחפת את ראשי. רוצה יותר..

ישבתי לידה ונישקתי אותה ארוכות, מצמיד את גבה לחזה שלי. הבחנתי בגבריות המחודשת שהטרידה אותי בכלא הרקמות. לשונו הסתחררה סביב גג פי, כרכה את עצמה סביב לשוני, שתתה ממני; שתיתי אותו, חום טעים שהעיר את בלוטות הרוק שלי. כרסמתי קלות את שפתיה. משיכת מכחול ארגמן שרציתי לטעום בפה.

וכך הגיע הזמן וכך הגיע הזמן. היינו לבד.. אור הענבר של השקיעה שיחק מסביב, קרע את הקירות.. היא עישנה, עטופה בספירלה ארומטית כחולה-לבנה.. השפתיים האדומות שלה החזיקו במשמעת את פה השנהב.. הוא צחק על הבדיחות הקצת נועזות שלי.. בזמן ששתיתי את הכוס הארוכה הענברית כמו אור היום הגוסס, שניסה להאריך את עצמו ללא רחמים לפני אדון הערב, הסתכלתי על רגליה המתכופפות על כסא השיזוף הפוקסי, תחת מבט של שאגאל..

מצא אותי בסדינים שלך אני אתלבש בתחרה. אני אתן לך את הפינות החשוכות שלי. נצבע את החדר העצוב הזה בצבעים. עירם אותי בלי לבקש רשות, אני אגרום לך לאבד שינה. הסר את רצוני עד עלות השחר שארפא את ייסורייך. הסר את רצוני עד עלות השחר שארפא את ייסורייך. בלילה ללא רוח וללא ירח נשחרר סערה וכשאעבור תיתן לי לישון על שפתיך

העור שלי שורף, בוער מתחת למבט שלך. כל צעד שאתה עושה כלפיי הוא הלם, קריאה, חטא. אני מרגישה את נשימתך: היא חמה, חסרת כבוד, היא מחליקה על עורי, מותירה עקבות של אש ותשוקה. ידיך הנועזות פולשות למרחב שלי כשאני מרשה לעצמי ליפול, שבוי מרצון של המשחק שלך. נשיכה, גניחה, הגבול נפרץ. אנחנו רק גופות, לשונות שלובות זו בזו, ואש שאף אחד לא יכול לכבות.

חושך מקיף אותנו, העור שורף. הידיים שלי מחפשות אותך, רוצות אותך, מעצבות דרכים של אש על בשרך. לחישות חמות, נשימות נשברות, השפתיים שלך חוקרים, טועמים, נושכים. אני מוותר, אבל רק לזמן קצר. התשוקה היא גל שסוחף אותנו, הגופים משתלבים, הנשמות בוערות. אין חוקים, אין מגבלות. רק אנחנו, אבודים בהנאה..

אצבעותיך נעוצות בעורי החשוף הבטחות מתוקות ואסורות, כל צמרמורת, כל אנחה, אינן אלא הד לעונג שלנו. שפתיך החמדניות משתהות, בוערות, איטיות, הן מחזיקות אותי, בן ערובה מרצון של הלהט שלך, אני נכנע, אני רועד תחת הלהט שלך. הגוף שלנו מתערבב, סערה נהדרת, אנחות לילה, הפסקות זמן, ובתוך הסחרחורת הליבון הזה, אנחנו מאבדים את עצמנו, אוהבים בוערים.