
בשחר החדש של הבוקר, תחת השמיים שמאיר בעדינות, מישל ניווט בשלום את הנתיב, עם הרוח מלטפת את פניה. אישה עם צעד יציב ומבט ברור, היא יודעת מה היא רוצה, אין ספק בנשמה, בכל הרפתקה, בכל יום, הרוח החופשית שלה עולה ומקסימה. היא רוכבת על אופניים בדרך, החלומות שלה הם מסלולי, הצחוק שלה הוא העקידה, כבישים אינסופיים, יעדים שהיא מחכה, עם כל תנועה של הדוושה, החיים עפים. ובמסעותיה, נשמתה מתרחבת, מגלה צבעים באדמות רחוקות, אמבטיה תרבויות, שבור מחסומים, כל חוויה תכשיטים בספירה שלה. החיים הטובים, כן, היא נהנית מהם, בין מותרות לצחוק, המהות שלה מטופל על ידי זה, היא יודעת להעריך את מה שהעולם מציע לה, בכל מותרות, סיפור מקודד. מישל, אישה של אור וצללים, בכל היבט, זוהר שמדהים, ייתכן שהרוח תמשיך להוביל את צעדיך, ותהיה החיים להמשיך לתת לך חיבוקים.

בקו האופק, היכן שהשמש מנשקת את הים, שם את מוצאת את עצמך, מישל, עם המהות הייחודית שלך.. בוגרת וחזקה כמו אלון, חכמה בכל צעד, אתה נהנה מהחיים, הו, איזה שורה יפה! בין מסלולי הטיול, הנשמה שלך מתרחבת, בכל יעד, סיפור מתגלה גדול. אתה רוכב על האופניים, הרוח מלטפת את העור שלך, חופשי כמו ציפור, על כל דרך נאמנה. טעם שלך עבור היקר, החיים הטובים מלווה אותך, בכל פרטים, האלגנטיות שלך מושחתת. מותרות מוקפות אותך, אבל הן לא מגדירות אותך, כי העושר האמיתי שלך הוא במה שאתה מדמיין ומשפר.. מישל, אישה של העולם, עם צחוק כנה ומבט נועז, בכל הרפתקה, הלב שלך מוצא שלום. אתה דוגמא של כוח, של תשוקה זורמת, בכל קצב לב, המהות שלך היא תהודה. "הנסיעות שלך ימשיכו, הנתיב האינסופי שלך, "כל תנועה של הדוושה תהיה כיבוש חדש. בחיים הטובים, במחירים היקרים והמיוחדים, הרוח החופשית שלך היא שיר התפילה המברך.. "ואם הדרך שלך תהיה תמיד מאווררת, על ידי שמש של חוכמה, על ידי הים של אהבה. כי מישל, אישה שיודעת מה היא רוצה, את ההשראה של מי החיים תמיד יקיר והעריך.

ברוח של שיערה, מישל רוכבת, תחת השמש של צחוקה, העולם מאיר. בוגרת ובטוחה בעצמה, היא מתקדמת עם חן, היא יודעת מה היא רוצה, בכל תפקיד חדש. אופניים ביד, היא מתגלגלת לאורך הכביש, חוקר אופק, ללא עצירה לדקה. עם כל תנועה של הדוושה, הרוח שלה עולה, חופשי כמו אוויר, בחיים אלה היא מגדלת. מסעות והרפתקאות הם התשוקה שלה, היא מגלה פינות חדשות, ללא היסוס. בין אורות בהירים ומותרות אינסופיות, מישל זורקת את עצמה למסיבה. החיים הטובים שלה מוקפים בה, עם מעיל הזהב שלה, והיא, בין הקפלים שלה, מרגישה ברי מזל. אבל יותר מהחומר, היא מעריכה את החוויה. רגעים משותפים הם המורשת הגדולה ביותר שלה.. מישל, אישה בעלת אופי ועושר, האור שלך מקרין, עם זוהר עליון. בכל צעד, בכל החלטה, אתה השראה, בחיים האלה של רגשות..

באלגנטיות של המבט שלה, זוהר של מישהו שיודע איך לאהוב בוהק. מישל, אישה נועזת וחלומית, עם צעד יציב, הולכת לכבוש. בין הנשימות של ארצות רחוקות, נשמתה הנודדת רוקדת על המקצב, מגלה עולמות, אופק חדש, לרוחה החופשית אין סוף.. תחת השמש המזרחית, על אופניים, היא נווטת ברוח עם חן ועושר, החירות היא חברה נאמנה שלה, בכל פניה היא מוצאת את הלהט שלה. בחיים הטובים, הטעם שלה מוערך, המותרות שלה שותפות לשלום, היא נהנית מכל רגע, כל מותרות, כי היא יודעת שהחיים הם חולפים.. מישל, גברת בוגרת ובטוחה בעצמה, את המוזה של הרפתקה ותשוקה, בכל פרק של הסיפור הכתוב שלך, ההד של הנחישות שלך תהודה. אולי תמשיך לחצות ימים ודרכים, אולי תמשיך להאיר באור בלתי ניתן להשוואה, מישל, המהות שלך היא שיר, אודה לחיים וליהנות.

פגוש אישה עם רוח חופשית ואנרגיה בלתי נמוכה.. היא נלהבת מקיזות, תמיד מחפשת דרכים חדשות להאתגר את עצמה.. מסירותה לכושר הגוף היא רק צד אחד של האישיות המהרה של ג'יימס.. תגלו שיש לה צד מסקרן: היא אוהבת להיות נשלטת, נכנעת לעוצמת הרגע בלהט שישאיר אתכם חסרי נשימה. אופייה הלוהט ותשוקתה לחיים הופכים אותה ליחידה במינה. האם אתה מוכן לחקור את העולם המרתק שיש לה להציע?. היא מאוהבת בכושר ונהנית לחפש דרכים חדשות להתעמק.. הם מסורים לכושר הגוף, זה רק צד של האישיות הדינמית שלהם.. תגלו שיש לה צד מעניין: היא אוהבת להתרכז, מתנשאת לאינטנסיביות של הרגע. אופייה הלוהט ותשוקתה לחיים הופכים אותה ליחידה במינה. האם אתה מוכן לחקור את העולם המרתק שיש לה להציע?

היום אני רוח.. תיזהר.. תחזק את החלונות שלך עם עץ ועם מכה חזקה. עם העצים הוא מצייר את ראשי התיבות של שמי.. אומרים שאם תעשה זאת, תזרוק אל השלום, הרחק מהצמרמורת, את נושא השם שאתה מצייר עם עצי עץ שעומדים על חלונותיך.. אומרים שאין כישוף יעיל יותר מאשר להתמודד עם עצמך.. אומרים שזה יעיל, אבל זה לא עובד.. אני אמצא חלונות כדי להגיע לחזה שלך.. מחר אני אהיה מים.. תיזהר.. כי מחר, סביר להניח, תיוולד בתוכך צמא מסוכן, וזה קיץ..
היום, אני צריך להיות הרוח. אל תפחדו.. תחזקו את החלונות שלכם עם עץ וקרב חזק.. עם העץ, תכנן את ההתחלה של שמי. אומרים שאם אתם עושים את זה, אתם זורמים אל השלום, רחוק מלהרועע,. אומרים שאין כישוף יעיל יותר מאשר להתעמת עם המתקפה בעצמו.. אומרים שזה יעיל, אבל זה לא עובד.. אני אדע למצוא פגמים כדי להגיע לצידכם.. וביום מחר זה יהיה סיבוב החיים שלי.. אל תפחדו.. כי מחר סביר מאוד ש"תשוקה מסוכנת" תוולד בך וזה הקיץ..
היום אני צריך להיות הרוח. תיזהר.. מחזק את החלונות שלך עם עץ וקולות חזקים. עם העץ לצייר את ראשי התיבות של שמי. הם אומרים שאם תעשה את זה אתה תזרוק את נושא השם שאתה מצייר עם עץ. הם אומרים שאין כישוף יעיל יותר מאשר להתעמת עם המתקפה עצמה.. הם אומרים שזה יעיל, אבל זה לא עובד.. אני אדע איך למצוא חורים כדי להגיע לחזה שלך. "ומחר תורי להיות מים.. תיזהר.. כי מחר זה מאוד סביר שצמא מסוכן יוולד בתוכך וזה קיץ..

בהרגעות השחר, מישל שוכנת, עם הרוגע של מי שנסע בים עמוק.. מבטך, השתקפות של סיפורים חיים, הוא פנס של חוכמה שמאיר את העולם. מישל, אישה בוגרת, כמו עץ אלון יציב, שורשיה מתערבבים עם האדמה והזמן. על העור שלה, חוות חקירה, כל קמטה, סיפור על אומץ וגאווה.. עם צעד איטי, הוא הולך על דרך החיים, מחבק את הרוח עם ידיים רגועות. בקולו, הדליקה של דורות עברו, מצלצל המנגינה של נשמתו המלאה.. בלב, אוקיינוס של חמלה, שבו ספינות שבורות מוצאות נמל בטוח.. מישל, פנס אור בחושך, את שיר של אהבה ומבגרות, טהור..
"במהות השקט של השחר, מישל שוכבת, עם הרוגע של מישהו שנסע בים עמוק.. המבט, השתקפות של סיפוריםיו, הוא מדרון חוכמה שמאיר את העולם.. מישל, אישה בוגרת, כמו האלון החזק, שורשיו מתערבבים עם האדמה והזמן.. על עורו, גראווס של חוויות שנחטפו, כל קמטה, סיפור של אומץ ומרץ. עם צעד נוח, ללכת את נתיב החיים, מחנך את הרוח עם ידיים רגועות. בקולו, ההדדקה של דורות עברו, המנגינה של נשמתו מלאה. בלבו, אוקיינוס של חמלה, שבו ספינות שבורות מוצאות נמל בטוח. מישל, מאורה של אור בחושך, את שירה של אהבה ושל בגרות, טהורה..
Dans l'essence sereine de l'aube, מישל שוכבת, עם שקט של מישהו שנסע בים העליון. הם ראייה, השתקפות של סיפורי חיים, זה פאר של חכמה שמאיר את העולם.. מישל, אישה מתה, כמו הג'יין ferme, שורשיו קשורים לאדמה ולזמן. על עורו, ספינות ניסיונות חמורות, כל רכיבה, סיפור של אומץ וגאווה.. "בדרך שקטה, "ללכת בדרך החיים, "ללטף את הרוח עם ידיים שלמות.. Dans sa voix, echo des générations passées, המנגינה של נשמתו מלאה בקול. Dans son cœur, אוקיינוס של חמלה, איפה שהספינות מוצאות מקלט. מישל, פאר דה לייט דנס דה טמבלי, את שירה של אהבה ושל בגרות, טהורה..

עמוק בעיניה, מישל, שוכנת חוכמת הזמן, כמו נהר שחצה עמקים וריחים, חוויותיה הן עדות עליונה. על פניו, קווי הדרך, מספרים סיפורים של אהבה ומאבק, קמטים הם מפות של הרפתקאות שחיו,. מישל, עם חסד שקטה, היא פנס באור רוח, מילותיה הן כמו שירים של נחמה, שמובילות בחושך אל האור.. בחיבוק שלה, הדוד של הרוגע, ובביטתה, ניצוץ של תקווה, מישל, אישה של אומץ וכוח, היא פנס אור.
בעומק עינייך, מישל, שוכנת חוכמת הזמן, כמו נהר שחצה עמקים וריחים, חוויותיהם הן עדות עליונה. על פניו, קווי המסע, הם מספרים סיפורים של אהבה ומאבק, קמטים שלו הם מפות של הרפתקאות שחיו,. מישל, עם חסד שקטה, היא מגדלור באמצע הסערה, מילותיו הן כמו שירים של נחמה, שמדריכות בחושך אל האור.. בחיבוקו, ההדד של שקט, ובעיניו, ניצוץ התקווה, מישל, אישה של טמפרט וכוח, זה מגדלור של אור.
"בעמק עינייך, מישל, שוכנת חוכמת הזמן, כמו נהר שחצה עמקים וריגולות,. על פניהם, קווי המסע, הם מספרים סיפורים של אהבה ומרד, רכיבותיהם הן כרטיסי הרפתקאות,. מישל, עם חסד שקט, זה פאר באמצע הסערה, מילותיו הן כמו שירים של נחמה,. Dans son étreinte, l'écho du calme, et dans ses yeux, l'étincelle de l'espoir, מישל, אישה בעלת אופי וכוח, זה פייר אור בחומרה של הנשמה.

בשקט השקיעה, מישל זורחת, כמו השמש שמטשטשת את השדות בהבזק שלה.. עם חן של שנים, מבט שקט, לים את מי הזמן עם אומץ.. מישל, אישה של עוצמה וחוכמה, עם כל קמטה שומרת סיפורים לספר. על פניו, חותם של חיים שחיו, ובקולו, הדליקה של ים שקט. בהליכה הרחקה שלו, החוויה מתגלות, כמו פנס שמוביל בחושך.. ידיים, שעובדות בעבודה ובחמלה, יצרו את בד החיים עם טובות. בצחוק שלה, ניגון של חוויה, שיר שנשמע במנגינה מתוקה.. מישל, כמו פנס בליל אפל, היא פנס של אהבה וחוכמה..
בשקט הערב, מישל זורחת, כמו השמש שמקורה בשדות בהדר שלה.. עם חסד השנים, מבטו השקט, הוא ניסה לגלוש במים של הזמן עם אומץ.. מישל, אישה של כוח וחוכמה, עם כל קמייה יש סיפורים לספר.. על פניו, עקבותיו של חיים שחיו, ובקולו, ההדד של ים רגוע.. בהליכה האיטית שלו, החוויה מתגלות, כמו מגדלור שמוביל בחושך.. ידיו, שנחטבו בעבודה ובחמלה, הם מרקמים את הבד של החיים עם טובות.. בצחוקו, המלאדי של חוויה, שיר שמשמיע עם מלודיה מתוקה. מישל, כמו מגדלור בליל אפל, זה מגדלור של אהבה וחוכמה..
Dans la sérénité du soir, Michelle shille, comme le soleil qui baigne les champs de sa splendeur Dans שלווה של הערב, מישל זורחת, כמו השמש שמשטפת את שדותיה בהדר שלה. עם חסד השנים, הם מבט רגוע, לגלוש על מי הזמן עם אומץ.. מישל, אישה של כוח ושיכל, עם כל רכב, הוא וסיפורים לספר. דרום הוא פנים, סימן של חיים חיים, ובתוך קולו, הדוד של ים מרגיע.. Dans sa lente marche, l'expérience se révèle, comme un phare qui guide dans les ténèbres Dans sa lente marche, l'expérience se révèle, comme un phare qui guide Dans les ténèbres Dans הקשת שלה הולכת, הניסיון מתגלה, כמו פאר שמוביל בחושך. ידיו, סולפות על ידי עבודה וטענות, הן נוטות לעסוק בשטק החיים עם טוב לב.. Dans son rire, la mélodie de l'expérience, une chanson qui résonne avec une douce mélodie Dans הם צחוק, המלאידה של הניסיון,. מישל, כמו פאר בליל שחור, זה פאר של אהבה וחוכמה..

בגן הזמן, מתהללה מישל, ורד שלם, עם פאות של ניסיון.. עם חוכמת השמש בעיניו, היא נווטת בין ים של קיום.. מישל, בקול שלה כמו הדליפה של השנים, לוחשת סיפורים של אתמול והיום. בהליכה שלו, מלודיה עתיקה, שבכל צעד, היא משאירה מורשת של אהבה.. בצחוק שלה, ההדד של אלף אביבים, ובחיבוק שלה, נחמדה של בית.. מישל, כמו הרוח שמלטפת את האדמה, היא פנס בלילה, פנס בים. עם כל קמטה, סיפור נכתב על פניו, המפה למסע ללא סוף.. מישל, אישה בוגרת, נצחית כמו זמן, בתוכך, מהות של אהבה ללא סוף.
בגן הזמן, מישל בלומס, סרנה רוז, עם פטליות של ניסיון. עם חוכמת השמש בעיניו, הוא מפליג בין ים הקיים.. מישל, עם הקול שלה כמו הדוד של השנים, לוחשת סיפורים של אתמול והיום. בהליכה שלו, מלודיה עתיקה, שבכל צעד, משאירה מורשת של אהבה.. בצחוקו, ההדד של אלף מעיינות, ובחיבוקו, נחמדה של בית.. מישל, כמו הרוח שמלטפת את האדמה, זה מנורה בלילה, מנורה בים.. עם כל קמטה, כתוב סיפור, על פניו, המפה של מסע אינסופי.. מישל, אישה בוגרת, נצחית כמו זמן, בקיומו, מהות של אהבה חסרת סוף..
Dans le jardin du temps, מישל מתפתחת, ורד סריין, עם פטאלים של ניסיון. עם חוכמת השמש, בביטוי שלה, לגלוש בין ים לים. מישל, עם קולה כמו הדליקה של השנים, מלמל של סיפורי אתמול והיום. Dans sa démarche ferme, une mélodie ancienne, ש, à chaque étape, משאיר את מורשת האהבה. Dans son rire, echo of mille sources, et dans son étreinte, le confort d'une maison Dans הם צחוק, הדמעות של אלף מקורות, ובתוכם חיבוק, נוחות של בית. מישל, כמו הרוח שאוהבת את האדמה, זה פאר בלילה, פאר בים.. עם כל רכב, סיפור נכתב, על פניו, כרטיס מסע ללא סוף. מישל, אישה מתה, נצחית כמו הזמן, בלהיותה, מהות של אהבה ללא סוף..

בברקלינציה של מבטו הבוגר, מישל, אישה של חסד והרפתקה, עם צעד חזק והחלטה בטוחה, מפליגה את העולם עם תשוקה טהורה כזאת.. רוכב על אופניים, חופשי וקלים, הולך במסלולים מתחת לירח הכנה,. "בנשמתו, יוקרה ומרכיב מעורבים, הוא יודע איך ליהנות מחייו עם מצוינות מוחלטת, בין יוקרות וטיולים,. בחיים הטובים, הלב שלך מתעלות, בין יעדים וצחוק, עם החוכמה שזמן מביא, מישל היא מגדלור בליל הגבוה ביותר. זה זורח במהותו, פושט ושלם, עם כל הרפתקה, נשמתך מלאה, הוא יודע מה הוא רוצה, בחייהם של אנשים אחרים, מישל, אישה, נצחית ומלאה. מיכל הדרך שלך תמיד להיות אחד של שמחה ושלווה, מיכל החיים לתת לך יותר נשמה בכל יום, למישל, הגברת של אור ושל פאלם, אני מקדיש את הפסוק הזה לך, עם אהבה והכרת תודה.
Dans l'éclat de son regard mature, michelle, femme de grâce et d'aventure, של צעד חזק ושל החלטה בטוחה, לגלוש ברחבי העולם עם תשוקה אם טהורה. faire du vélo, חופשי וקל, parcourez les chemins sous la lune sincère, explorer les coins où attendre la magie du voyage, הם אביב נצחי. Dans son âme, le luxe et l'essence se mélangent, il sait profiter de la vie avec la plus grande excellence, בין מותרות וטיולים, בכל הקוהרנס, מישל מוצאת את הנאה, כוחה הגדול. Dans la belle vie, ton cœur est exalté, בין יעדים וצחוק, החיים מתעלות, עם החוכמה שהזמן מביא, מישל היא פאר Dans la nuit la plus haute. הוא זורח בקיומו, רדיקו וסריין, בכל הרפתקה, נשמתך מלאה, הוא יודע מה הוא רוצה,. שדרךך תהיה תמיד דרך של שמחה ו