LizzyMarhall69

My Personal Space: המקלט של טעמים וחלומות

נולדתי ב-9 בנובמבר, תחת סימן אריה, סימן שנושא בתוכו את התשוקה, האינטנסיביות והרצון לחיות כל רגע במלואו. המרחב האישי שלי הוא השתקפות של זה: פינה של העולם שבו אני יכולה להיות לגמרי אני, שבו הזמן עוצר ורק התענוגות האהובים עלי קיימים - לאכול, ליהנות, לטייל ולחלום..

 

כשאתה נכנס, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא הריח. זה תערובת של תבלינים מכל רחבי העולם: נגיעה של קארי מזכירה את הודו, קינמון ממרוקו, והריח הרך של לחם טרי מרחף מהמטבח הפתוח. כי במרחב שלי, אוכל הוא לא רק אוכל, זה רגש, זה היסטוריה וזה אמנות.. על שולחן עץ גדול, מסודרות מנות ממדינות שונות, מזכרות מטיולים קודמים: פיצה דקיקה מנאפולי, סושי מגולגל בזהירות מקיוטו, טאקו עם רוטב חריף ממקסיקו, וממתקים ערבים שנמסים בפה.. בפינה אחת יש כסא ענק, רך, מכוסה בשמיכות רכות וכריות עם הדפסים צבעוניים מכל רחבי העולם: שטיחים טורקיים, בד אפריקאי ורקמות אמריקה הלטינית.. משם אני יכול להסתכל על ציור קיר גדול עם תמונות של מסעותיי: נופים של חופים, הרים מכוסים ערפל, רחובות סלעים מלאים אורות, ופנים מחייכים של אנשים פגשתי לאורך הדרך.

 

לכל תמונה יש סיפור, וכל סיפור מזכיר לי למה אני כל כך נלהב לנסוע ולגלות. צליל הרקע הוא אף פעם דממה מוחלטת. לפעמים מנגנת מלודיה רכה, תערובת של מקצבים עולמיים: תופים אפריקאים, גיטרות ספרדיות, חלילים אנדים.. לעיתים אחרות, אתה יכול רק לשמוע את המהומה של הרוח מגיע דרך חלון גדול המשקיף על הים. אני אוהבת לחשוב שמחלון זה אני יכולה לראות את כל העולם: ספינות שבאות והולכות, צבי ים שעפים חופשי, והשמש ששוקעת כל אחר צהריים מציירת את השמים בגוונים של כתום וסגול. על מדף יש ספרים, ספרים רבים. מדריך נסיעות, מתכונים מכל רחבי העולם, יומן אישי שבו אני כותבת את חוויותיי, מחשבותיי וחלומותיי.. חלקם ישנים, עם דפים מקופלים וכתמי קפה, עדים ללילות ארוכים מלאים בהרהורים.. במרחב הזה יש גם גלובוס קטן עם סיכות צבעוניות, כל אחת מסמלת מקום שבו ביקרתי או שאני רוצה לדעת.. וכמובן, יש פינה מיוחדת שמוקדשת לחגיגות.. כי אם יש דבר אחד שאני אוהבת, זה לחגוג את החיים, וכל יום הולדת הוא סיבה חדשה לעשות את זה.. בכל 9 בנובמבר, המרחב הזה מלא באורות, צחוק, מוזיקה, והריח של המזון האהוב עליי.. חברים, משפחה או אפילו שותפי טיול חדשים נפגשים איתי כדי לחלוק את הרגע הקסום שבו אני מצווה על העבר, ההווה ועל כל הנתיבים שעדיין יש לי לעבור.. המרחב האישי שלי הוא לא רק מקום פיזי, הוא הרחבה של הרוח שלי.. זו הנקודה שבה התשוקות שלי מתכנסות: ההנאה מאכילה טובה, ההתרגשות מגילוי מקומות חדשים, החום של האנשים שאני פוגשת לאורך הדרך והשמחה לחיות בעוצמה.. זה מקלט שתמיד מזכיר לי מי אני, מאיפה באתי וכל מה שיש לי עדיין לחוות.. כי בסופו של דבר, המרחב שלי הוא לא יעד, הוא מסע מתמשך.. 🌎✨

 

Mi Espacio Personal: עולם של טעם וחלומות

נולדתי ב-9 בנובמבר, תחת סימן עקרב, סימן שנושא בתוכו את התשוקה, האינטנסיביות והרצון לחיות כל רגע במלואו. המרחב האישי שלי הוא השתקפות של זה: פינה בעולם שבו אני יכולה להיות לגמרי עצמי, שבו הזמן עוצר ורק ההנאות האהובות עלי קיימות - לאכול, ליהנות, לטייל ולחלום..

כשאתה נכנס, הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא הריח.. Es una mezcla de especias del mundo: ניחוח של קארי שמזכיר את הודו, קינמון שמגיע ממרוקו, והריח המתוק של לחם טרי שעולה מהמטבח הפתוח.. כי במרחב שלי, אוכל הוא לא רק מזון, הוא רגש, הוא היסטוריה, והוא אמנות.. על שולחן עץ כפרי גדול מונחות מנות ממדינות שונות, זיכרונות של מסעות קודמים: פיצה עם בצק דק מנאפולי, סושי מגולגל בזהירות מקיוטו, טאקו עם רוטב חריף ממקסיקו וממתקים ערבים שנמסים בפה.. בפינה אחת יש כסא ענק, רך, מכוסה בשטיחים רכים וכריות עם דפוסים צבעוניים מכל רחבי העולם: שטיחים טורקיים, בד אפריקאי וקרעים לטיני-אמריקאים.. משם אני יכולה להביט על ציור קיר גדול של תמונות ממסעותיי: נופים של חופים, הרים מכוסים ערפל, רחובות סלעים מלאים באורות, ופנים מחייכים של אנשים שפגשתי בדרך..

לכל תמונה יש סיפור, וכל סיפור מזכיר לי למה אני אוהבת כל כך לטייל ולגלות.. רעש הרקע הוא אף פעם לא דממה מוחלטת.. לפעמים נשמעת מלודיה רכה, תערובת של מקצבים מהעולם: תופי אפריקה, גיטרות ספרדיות, חלילים אנדים.. לפעמים אתה שומע רק את המלטף של הרוח שנכנסת דרך חלון גדול עם נוף לים.. אני אוהבת לחשוב שאני יכולה לראות את העולם כולו מהחלון הזה: ספינות באות והולכות, חתולי ים עפים בחופשיות, והשמש שוקעת כל ערב וצבעה את השמים בכתום וסגול.. על מדף יש ספרים, ספרים רבים.. מדריכי טיולים, מתכונים מרחבי העולם, יומנים אישיים שבהם אני כותב על חוויותיי, מחשבותיי וחלומותי.. חלקם קרועים, עם דפים מקופלים וכתמי קפה, עדות ללילות ארוכים של מחשבה.. במרחב הזה יש גם גלובוס קטן עם סיכות צבעוניות, שכל אחת מהן מסמלת מקום שבו ביקרתי או שאני רוצה לדעת עליו..

וכמובן, יש פינה מיוחדת המוקדשת לחגיגות.. כי אם יש משהו שאני אוהבת, זה לחגוג את החיים, וכל יום הולדת הוא סיבה חדשה לעשות את זה.. בכל 9 בנובמבר, המרחב הזה מלא באורות, צחוק, מוזיקה, והריח של האוכל האהוב עליי.. חברים, משפחה ואפילו שותפים חדשים למסע מצטרפים אליי כדי לחלוק את הרגע הקסום הזה שבו אני מרים כוסית לעבר, להווה ולכל הדרך שעוד נשארה לי לעבור.. המרחב האישי שלי הוא לא רק מקום פיזי, הוא הרחבה של הרוח שלי.. זו הנקודה שבה התשוקות שלי מתכנסות: ההנאה מאכילה טובה, ההתרגשות מגילוי מקומות חדשים, החום של האנשים שאני פוגש בדרך והשמחה לחיות באופן אינטנסיבי.. זה מקלט שתמיד מזכיר לי מי אני, מאיפה באתי וכל מה שיש לי לחיות.. כי בסופו של דבר, המרחב שלי הוא לא יעד, הוא מסע מתמשך.. 🌎✨