LizzaRose

אני מתחיל לגלות משהו שגורם לנשמתי לרעוד ולעור שלי לרעוד. אני אישה מתוקה, רכה. אבל מאחורי כל חיוך ביישן, יש אש ששורפת לאט, עמוק, בשקט.. ככל שאני מכיר יותר את עצמי, אני מבין שמה שבאמת מלהיב אותי זה לא לשלוט. אבל תנו לי להוביל אתכם.. אני אוהבת להיות מנוהלת, רצויה. להרגיש שהם לוקחים שליטה בזמן שאני משחרר, פגיע אבל בטוח.. אני חם, כן. הרבה יותר ממה שחשבתי.. הגוף שלי מגיב ברגישות מתוקה כאשר קול נושם לי מה שהוא מצפה ממני, כאשר פקודה חד משמעית מכוסה במגע.. במצב כזה, אני מרגישה את עצמי חסרת אונים. כי להיות כפופה, זה לא להיות חלשה, זה לבחור לתת את כל עצמי, האש בוערת.

היום אני לבושה בלבן. מתוקה, עדינה, כמעט מלאכית.. אני מרגישה כאילו יצאתי מחלום. שאני דבר קטן ותמים שנפל מהשמיים.. אבל תסתכל טוב. העיניים שלי זוהרות ברשלנות קטנה, בתשוקה שמסתתרת מאחורי חיוך חכם.. תחת שמלה זו, כל תנועה נראית טהורה. אבל המבט שלי מגלה הכל.. כי אולי באמת אני מלאך. אבל מלאך שרוצה לשחק, לחקור, לתת לעצמו להיות מוביל עם רוגע בבטן.. הלבן הופך אותי לבלתי ניתן לעצירה, כמעט שביר. ובכל זאת, בראש שלי, זו האש רוקדת לאט. אש קטנה, אש קטנה. אבל מוכן לשרוף בשבילך, אם אתה יודע ללחש את המילים הנכונות. אז. אתה רוצה לראות מה באמת מסתתר מאחורי המראה המלאך הזה?

יש רגע, כמעט בלתי נראה, שבו המבט נעצר. וכל השאר מפסיק להיות חשוב. צבעו האדום הוא לא רק צבע, אלא גם סממן של עוצמה, דופק של לב, עטוף במשי. על העור שלי, זה הופך לאש רכה, זוהר שמשחק עם אור ודמיון..

הלבשה תחתונה, מותאמת בדיוק של חיבוק, מתאימה לעקומות שלי כאילו היא נוצרה במיוחד בשבילן..

האדום מדגיש כל קו, כל צל, מגלה בלי לגלות לגמרי, נותן לתשוקה להתיישב במוחה של מי שמסתכלת עליה..

זה לא בגדים, זה מצב רוח: הקונספירציה המושלמת בין אמון ומיסתורין. כאשר אני רואה את עצמי, אני מבין שאני לא יכול להסתיר את זה. הוא נושא אותי, כמו הבטחה שעדיין לא נאמרה..