KloeHailie

🎄🎄🎄🎄🎄🎄🎄💚💚 𝙼𝚎𝚛𝚛𝚢 אני לא יודע. 𝚌𝚑𝚛𝚒𝚜𝚝𝚖𝚊𝚜 💚💚🎄🎄🎄🎄🎄🎄🎄

🎄🎄🎄🎄🎄🎄🎄💚💚 𝙼𝚎𝚛𝚛𝚢 אני לא יודע. 𝚌𝚑𝚛𝚒𝚜𝚝𝚖𝚊𝚜 💚💚🎄🎄🎄🎄🎄🎄🎄

האזעקה מצלצלת. אני מתרחק כדי לכבות אותה בזמן שאני מנגב את עיניי, השמש עוד לא יצאה. אני קמה לאט ומקיפה את המיטה, מתקרבת כדי להעיר אותך עם נשיקה על הדשא. התשובה היחידה שאני מקבלת היא סטירה... אני הולך לצחוק לשירותים כדי להכין את המקלחת כי יש להתכונן לעבודה.

בזמן שהמים מתחממים אני חוזר לחפש אותך, אתה יושב במיטה עדיין עם פנים של שינה. אני מלטף אותך בשיער ומושיט יד, אתה לוקח אותה, קם על הרגליים, וכך אנחנו חוזרים לשירותים. עוד חיבה בשיער. כשאני מנסה לצאת כדי שתוכל להתאפר, ידך לא משחררת את שלי, אני חוזר ומעמד מולך ומתחיל להוריד את הפיג'מות שלך..

בקלות אני פותח את החלק העליון ונותן לו להחליק על הרצפה על כתפיך. אני ממשיך לקחת את הגוש מהמשמלה שלך, מושך אותו למטה וגם נותן לו להתרכש על הרצפה כשנפל. העבודה שלי משתלמת בכך שאת מוכנה לגמרי לפניי. אני מחייך לך. לפני שאני מנסה לצאת שוב (לא שאני מתכוון) הידיים שלך עוברות לי על הבגדים.

אני יודע שאין לנו הרבה זמן אז אני נופלת על ברכיים לפניך, ואני תופסת אותך, בידיים שלי... עם הפה שלי... אני נותנת לידיים שלך, שקועות בשיער שלי, להוביל את הקצב והעמק,. היום הכל מהיר, אתה מתחיל להרגיש את הדגדגן הזה.. אתה יוצא להמשיך את התנועה עם ידך ואני מחכה לך עם הפה פתוח. כמה שניות לאחר מכן אני מרגיש את החום שלך על הפנים שלי. אני מעביר את הלשון דרך שפתי, ומעביר אותה, אני נותן לה לאסוף טיפה אחת אחרונה, שעדיין מחוברת למקור..

אתה נכנס למקלחת, ואני ארים את הבגדים, אנקות את כל השאר, ואני אלך למטבח להכין משהו לארוחת בוקר. שאר הבוקר עובר כרגיל. כשמגיע הזמן לצאת לעבודה, אני מקבל עוד סטירה בתור פרידה, ואני מבין שזה יהיה יום ארוך,.

🚨🚨 שלום ברוכים הבאים לחלל האישי שלי 👀🔥 אני אעלה תמונות ייחודיות לחלל הזה 👀🔥 אני מקווה שתהנו מהן ואל תשכחו לאהוב את כולם ⚡💝 תן לי הרבה אהבה ותקבל מתנה 🎁💗

 

אתה מחפש בכיסים שלי הוכחות של אהבה אחרת שיער על הספה, החיוך הזה מלשין עליי, הלב על החולצה, האליבי שלי הוא קרוע אני ראיה, לרמות יש מדע אני עד כתר אתה לא חצי הצלע שלי

רע אם כן, רע אם לא, אל תשאל כבר אני לא אני, מחוץ לי זה שיש לך אותי שאם אני בא, אני לא הולך אם אני, אני מאבדת אם יש לי, אני לא נותנת אם אני, אני מתנפצת רע אם כן, רע אם לא, אל תשאל אני כבר לא אני, מחוץ לי זה שיש לך אותי שאם אני בא, אני לא הולך אם אני, אני מאבד אם יש לי, אני לא נותן אם אני, אני מגיעה.

 

אני מרגיש את זה בידיים שלך, חיבוביך גנבו אותי אני מריח את זה בפה שלך, הנשיקות האלה כבר של מישהו אחר מי תהיה האישה המנופלת הזאת שלא נותנת לי לאהוב אותך? אם אמצא אותה, אני אשבור את הפנים שלה.

כשהרמתי את חצאיותיך בניחוח אדום, כמו ורד, פנייך צחקו; עיניך השחורות היו שחורות ורכות יותר, כל ריח גופך נדלק. ובטירוף של רגע הקיץ, השיער החם שלך סינוור את עיניך. קמצוץ של עצבנות משך את שפתך והראית את שיני סין הזוהרות... התוכחה מעולם לא הייתה פושרת או מרה, נתת את כל כולך למענה, כי רצית, ושושנת השמש של גינתך קישטה את עמלך בניחוח זהב.

אני מדליקה ואני צריכה לכבות את עצמי.. היד שלי יורדת לתחתונים, השנייה עולה וכשאצבע אחת נכנסת אני לוחצת את השדיים שלי, אני מכניסה עוד אחת, אני מרטיבה אותם, אני נרטבת, הדגדגן שלי פועם וקצב הלב שלי עולה, הנשימה שלי מתגברת והאצבעות שלי נכנסות ויוצאות, אני נושכת את השפה, אני מרגישה את הרטיבות שלי ונוגעת בעצמי; אני עולה ויורד, אני נותן חיבה לדגדגן שלי, אני ממשיך לסחוט את השדיים שלי, אני כמעט שם, אני מכניס ומוציא את האצבעות שלי מהר יותר ויותר, אני גונח, אני רוצה להגיע לשם, יש לי את זה כמעט, ואאאאא!! זה עשיר מדי.

אתמול בלילה אנחנו מקפצים ביחד.. כשהמים ירדו, הגב שלך הרחץ, הציצים שלך התנגדו,.. * בשאלת פתוחה, אני מסורתי את עצמי לחקור אותם, ונשקמתי אותם בעדינות אינסופית.. לשוני, מאוד סקרן, הלך לאיבוד בין קווי גבולות שלא הכרתי... היית רטובה פעמיים על ידי מים ותשוקה, שהראתה לי את הדרך כמו נפל אבוד... ולטפל בי עם חיבוקים ונשיקות שמעתי אותך בוכה מענג, מתוך כעס. לא יכולת לומר לא... ¡-תפסיקו! אני לא יודע מה קרה, אבל היינו חותם, מאוחדים, לא רוצים להיפרד, מרגישים, מחפשים, רוצים להיות רק חיבוק אחד, רק נשיקה אחת, רק מין אחד, רק שיא אחד.. * המים נטו ונשבו ולא הרגשנו אותם... רק הקשבנו לרצונות שלנו לאהוב ולא להיפרד... * אתמול בלילה אנחנו מקפצים ביחד, והיום אנחנו לבד... Autor: אנדרס ריבדניירה טולדו/סקורפיום אקוודור "במחצית ועל כולם"

מהמותניים ועד כפות הרגליים אני רוצה לעשות מסע ארוך. אני קטן יותר מהחרק.. אני הולך על הגבעות האלה, הן צבעי אפונה, יש בהן עקבות דקויות שרק אני מכיר, סנטימטרים שרופים, פרספקטיבה חלקה.. יש כאן הר.. לעולם לא אצא ממנה.. ¡הו, איזה מוס ענק! וקרטר, ורד אש רטוב! על הרגליים אני יורד לשרוך ספירל או לישון במסע ואני מגיע לרגליים שלך קשות כמו פסגות קשות של יבשת ברורה. אל רגליך אני מחליק, לשמונה פתיחות, מאצבעותיך החדות, האיטיות, האיים, וממנה נופל החלל של הסדין הלבן, מחפש עיוור ורעב את קווי הגבול של כלי הבשר הבוער שלך!

אני צופה בך, מולי, יושבת. המבט הנאווה שלך בוהה במכנסיים שלי.. אתה מרטיב את שפתיך, וגורם לי כמעט מיידית זקפה... אני מתקרב אליך, הידיים השאפות שלך מוציאות את הזין שלי. חמודה, תדחפי את זה לפה.. אתה מוצץ אותו. נשיקות. צללים.. ידיים על ראשך גורמות לך לקצב.. "מזיין את הפה שלך... אני מוריד אותך... הזין שלי בפה שלך. את הפה שלי על הכוס שלך. אני מרגיש את הלשון הרטובה שלך... אני מרגיש את הריח של השיניים שלך. הלשון שלי לועסת את הכוס שלך, עוברת בין השפתיים שלך... אני רטוב את אצבעותיי בחומסה שלך ומזיין אותך בהן, בזמן שאתה לא מפסיק ללקק אותי ולאכל אותי, משחק ביצים שלי.. אני אוכלת את הכוס שלך בזמן שהאצבעות שלי מזדיינות איתך... אני מרגיש אותך מתכווץ באורגזמה עמוקה... בזמן שזרמי החם ממלא את הפה שלך.

עדיין עירומה, קמת מהמיטה, והשפיך שלי מהכניסה שלך נשפך במורד ירכייך, חלקלקות וצפופות, עדיין חמות, נוטפות במורד ירכייך. לוהטת ומאושרת, עמדת בחצי האור, ובצללית האפלולית שלך מתחת למין שלך זרח זוהר אסטרלי של כספית מוקרנת. הזמן בהה, במראה של אותו רגע, דמות סופית שלה ופשוטה כשם: הגמירה שלי על ירכיך, השתקפותה של מכרה הלבה באור הירח שלך, השחר הגיאולוגי באישה ובגבר.

שיר ערוטי גופים. תחבק אותי בלי פחד, תלחץ בי בחזה שלך, חי כמו ילד אוהב,. הרגיש בך את החום שלי, אשר כמו ניחוח זורם מגוף חם שלי, חודר לתוך הפנים הרועדות שלך כמו ציד דלקתי שורף את המעיים שלך,. בזמן שהידיים שלי מחלישות אצבעות משערך אל תחתונים בוערים, הגוף הרוגע שלך נופל לחיבוקים וחיבוקים הדדיים, רטובים באלמבה מוזרה בפה רעב לתשוקה.. תחושה אלוהית של שחר, שותף למפגש מקרי של לחות מדבקת, בגופים של אקסטזה עליזה, רטובים בעורמת זיעה של קרירות קיצונית, שמנקה את הרצון המוגמר..