JulietteBlossom

ברוכים הבאים!

אני אישה של ניגודים מתוקים: רכה בדרך בה אני רואה את העולם וחזקה בדרך בה אני מתמודדת עם הרעד שלי. הפרח הוא פרח חד-מיני, כלומר הפרח נפתח רק כאשר אור מאיר עליו. אני לא צריכה להוכיח את חושניותי; היא נולדת מעצמה, נושמת איתי, מתיישבת במחוותיי ובשתיקה שלי..

לפעמים הביישנות מבקרת אותי, לוקחת אותי ביד ומזכירה לי שלא תמיד צריך לזרוח כדי שיראו אותך. אבל יש לי גם צד אמיץ, דחף חם זה שמזמין אותי לגלות צדדים חדשים של עצמי, אפילו אלה שחשבתי שלא קיימים. אני חי בתנועה מתמדת בין מה שאני, מה שאני מרגיש ומה שאני לומד להיות..

אני מתאהבת בדברים היפים, בפרטים שלא ביקשתי, ובכל זאת הם מתרחשים, ברגעים שנראים ייחודיים, כמעט קדושים. אני אוהב שיחות טובות, שיחות שמגעילות את הנשמה בלי לבקש רשות. ויש משהו בשמיים הכחולים שמושך אותי כל פעם מחדש: אני הולכת לאיבוד בהם, אני נרגעת בהם ואני מוצאת את עצמי בהם. זה כאילו כל כוכב לוחש מסר שרק אני יכול לשמוע.

בשמיים, אני משאיר את הספקות שלי, בכוכבים, את הקול שלי, ובליל המכסה אותי, אני זוכר מי אני..

מוזיקה היא השפה הסודית שלי. היא מלטפת אותי, מלטפת אותי, מלטפת אותי. אני הולכת לישון ואז אני מתעוררת. כשאני רוקדת, הגוף שלי אומר את כל מה שהפה שלי לא אומר: כל תנועה היא לחישה, התגלות, הקלה. השיר מדבר על אהבה, ועל כך שהיא גורמת לנו להרגיש חזקים, חזקים, חזקים. זו הדרך שלי לשחרר את מה שאני מחזיק בתוך עצמי, מה שמכביד עלי ומה שגורם לי לרעוד..

אני רוקדת כי הנשמה שלי רוטטת, אני רוקדת כי הגוף שלי שר, ובכל סיבוב שנולד, מה שעוצר אותי משתחרר. אני אישה שמרגישה עמוקות, אפילו כשהיא לא אומרת את זה. היא יוצאת למסע בחיפוש אחר יופי, ומוצאת את היופי בדברים הקטנים. אני רכה מבלי לאבד את האש שלי, רכה מבלי להפסיק להיות חזקה. אני אוהב לגלות את עצמי בהדרגה, להפתיע את עצמי עם היכולת שלי לאהוב, לרפא וללדת מחדש..

אני מרשה לעצמי להיות תערובת נפלאה: אור וצל, צחוק ודממה, ביישנות ואומץ. אני מאפשרת לעצמי להיות אותנטית וגם משתנה. אני יכולה לחלום. המרחב האישי שלי הוא זה: פינה חמה שבה המהות שלי נושמת ללא פחד, שבה הרגשות שלי הופכים למילים והמילים שלי לאמת..

אני גשם, אני בריזה, אני אש, אני שמיים שלומדים לזרוח, ובכל חלק ממני שפורח, אני הופך קצת יותר לבית..