JeyyLee

מתחת לזרימת האור הכסוף של הירח, צללים רוקדים ולחשים זורמים. דרך עצים מעוותים ושמיים רדודים, הרוחות עולה, עם עיניים חלולות. הרוח צועקת, היתושים צועקים, כשהגובלינים מסתתרים, פשוט מחוץ להישג יד. ביום השנה, תזהרו מהראי, כי גורילות יוצאות לרדוף אחרי הלילה.. 🎃👻

מלודיה נסחפת באוויר חצות, רכה ומתוקה, מעבר להשוואה. תוויות שריקוד, גשם עדין, מקל עצב, מרגיע כאב. מקצבים דופקים, כמו צליל הלב, תחת שמש או ירח כסף. בכל אקורד, סיפור שקר, מוזיקה מדברת שם המילים מסתתרות.

רגע זז, הזמן חולף, כמו עלים של סתיו שנאנח בעדינות. בצבעים של אמבר, אור היום נעלם, כשהשחר אורווה את הצללים המיסטיים שלו. ההד של היום נסוג, בעוד הכוכבים מתעוררים, בהיר ומתוק. בשקט, הלב יתרומם, ימצא שלום לנצח..

עלים בודד, נודד וחופשי, מסתובב בעדינות מעץ סתיו. הוא לא יודע לאן הן מובילות אותו, אבל הוא ממשיך לרקוד בגאווה חסרת פחד. דרך אור זהוב וצללים עמוקים, הוא מסתובב, כאילו בשינה נצחית. כי החיים הם מסע, פראי והוגן... כולנו רק עלים באוויר..

השחר מתגלה בצבעי ברק, רודף חלומות באור. עולם שקט, נשימה של שלום, כשאור הבוקר מביא שחרור מתוק. השמיים, קנבס רחב ואמיתי, צבעוניים בגוונים רכים של כחול. התחלה חדשה, טריה ובוהקת... כל יום מתנה, כל רגע יקר..

מבטך משתהה, חום מתלקח, בחדרים חשוכים, לילות קטיפה רכים. תנודה מפתה, תחינה בלחש, אבוד בצללים, פראי וחופשי. ידיים משוטטות, איטיות, לא קשורות, מתחקות אחר שבילים שבהם סודות טובעים. נשימה על העור, פעימת לב קרובה, בריקוד הזה, העולם לא ברור.

שפתיים שמצחצחות, ואז מושכות, משחק אש, תנועה עדינה. אצבעות נודדות, עקבות מתמשכים, בממלכות חבויות, חיבוק מתוק. דממה מכה, הלב שלך דופק בקול רם, עיניים מחפשות, גם אבודות וגם נמצאות. "קרוב יותר, עם נשימה אנחנו משחקים, איפה שמילים מתמוססות, והלילה שולט.

בצללים רכים, המבט שלך אני מוצא, ניצוץ שרוקד, פראי, לא מוגבל. נשימה, מגע, כל כך קרוב, כל כך קרובים, מילים לא מושמעות, אך ברורות. מתחת לכוכבים, בחסד סוד, חם הלחישות שלך, חיבוק הלב שלי. בנאמנות שקט, נשמותינו מתערבבות, טעם מפתה, שלך ושלי.

הנה שיר מתוק באנגלית בשבילך: אור קטן של אהבה באור השקט של אור הבוקר, היכן שחלומות עדיין מתעכבים מהלילה, חום מתגלה, רטוב כמו שחר, הרגשה עדינה, טהורה ומוצגת. כמו עלי כותרת שנוגעים בבריכת הקיץ, או לוחשות רוקדות דרך העצים, מלודיה מתחילה לנגן, של אהבה שגדלה עם כל יום חדש. בכל מבט, ניצוץ של זהב, בכל מגע, סיפור מספר. עם לבבות קשורים, כל כך קלים וחופשיים, האהבה הזו, יקירתי, הייתה אמורה להיות.

בצל השקט של אור נר, המבט שלך, ניצוץ בלילה של קטיפה. אצבעות מעקב קו לוחש, עור לעור, רכים ואלוהי. נשימות מתערבבות, שרוולים עדינים, עולמות מתנגשים בחיבוק זמני. הזמן חולף לאט, כשלבבות מבועתים, קשורים יחד, אבודים מראות. בדממה, החושים פורחים, שתי נשמות רוקדות בחדר ריחני. כל אחד נוגע בנצחון, כל אחד נענע בבקשה, אתה ואני, היכן שהחלומות זורמים חופשיים.

הקול שלך הוא לחישות שמצית את העור שלי, כאילו כל מילה הייתה מגע עדין שאני לא יכול לעזור אבל רוצה. אני מדמיין את ידיך עוברות את החלל בינינו, מקצרות את המרחק, בעוד האש של המבט שלך מבטיחה את מה שלא אמרת עדיין. אבל ששנינו מרגישים.