JessiBrow

אני ג'סי.

💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 

אני ג'סי, ואני תמיד הייתי הילדה הביישנית. השיער החום שלי נופל בגלי רכים מעל הכתפיים שלי, ואני נוטה להסתתר מאחורי המברשת שלי כשעיניים נופלות עלי. אני אוהב את האלמוניות של פינות שקטות, היכן שאני יכול להיות בשקט, רחוק מעיני סקרנות. אבל בתוך עצמי, יש משהו שמעטים מאוד יודעים, משהו שגורם לי להרגיש חי ומלא רגשות..

מתחת למראה הרגוע והשמור שלי, אני שומר סוד. יש חלק בי שנוגע באדרנלין של האסור, המתח שמתפתח כשאני יודעת שמישהו יכול לצפות. הופעה הפכה להיות הנאה קטנה חבויה שלי, דרך לשבור את השגרה שלי ולחוות את החופש בצורת הטובה ביותר שלו..

היום, אחרי שבוע קשה, החלטתי ללכת לאחד המקומות האהובים עלי: פארק מבודד, מלא בעצים גבוהים ובדרכים בודדות. אני אוהב את המקום הזה כי הוא כמעט ריק, חוץ מהאדם הממוצע שרץ ליד. ישבתי על ספסל, צפיתי בשקיעה שצבעה את השמיים בצבעים חמים, נהניתי מהשקט של הרגע.

לבשתי שמלה קלה, מהסוג שמרגישה רכה למגע וזזה עם הרוח. כשישבתי שם, לבד, הרגשתי את הדמעות המוכרות של התרגשות חולפות דרך עיניי. הסתכלתי סביב, לוודא שאף אחד לא היה בסביבה. עם מחווה קטנה, נתתי לאחת מהרצועות של השמלה שלי להחליק מעל הכתף שלי, נותנת לבד ללטף את העור שלי. "האוויר הקרה של הערב נגע בעור שלי,

וגל של התרגשות עבר דרך ראשי. ידעתי שבכל רגע מישהו יכול לעבור, והאפשרות הזאת גרמה לי לרעוד.. זה היה משחק בשבילי, סיכון ששלטתי בו בצורה מושלמת.. סגרתי את עיני לרגע, נותן לתחושת החופש לרחוץ עליי. זה לא היה המשחק הראשון שלי, ועדיין בכל פעם ששיחקתי בו, ההתרגשות הייתה חזקה כמו בפעם הראשונה.. הלב שלי דפק, והידיים שלי הרגיעו מעט כשהתחלתי ללטף את עצם הבריח שלי.. זה היה הרגע שלי, רגע שבו יכולתי להיות חופשי לחלוטין. פתאום,

שמעתי קול במרחק.. אדם רץ, אבל בכיוון ההפוך, אפילו לא הסתכלו עלי.. חיכיתי לעצמי, מרגיש את האדרנלין משאבת קצת יותר. ידעתי שהגיע הזמן להפסיק.. תמיד ידעתי מתי להפסיק.. בשלום, אני שמה את הרצועה של השמלה בחזרה מעל הכתף שלי, מכסה את עצמי, אבל עם חיוך מרוצה על שפתי. כשהגעתי הביתה באותו לילה, הזיכרון של אותו רגע היה עדיין נוכח בראשי.. סגרתי את הדלת לחדר שלי ובפרטיות של המרחב שלי, הביישנות שלי נעלמה לגמרי.. עם הוילונות סגור והאור הרטוב של החדר עטוף הדמות שלי, אני נותן לעצמי להיות עצמי, ללא הגבלות.

ידעתי שהחלק הזה בי, מלאת תשוקה וחסרת מעצורים, היה משהו ששיתפתי רק בפרטיות, שם יכולתי להיות חופשי לחלוטין. לשאר העולם, אני עדיין הילדה הביישנית והמשמרת. אבל ברגעים האלה, בין אם בפארק או בפרטיות של החדר שלי, אני מרגישה חיה, חופשית, ובשליטה מלאה על הרצון שלי..

💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎 💎🌟🔥💌👄🤩🤗💋💎