HornyVanessa69

אני אוהבת לאבד את עצמי במבט שלך ולחוש את כל מה שעינייך לוחשות. המתוק הזה, האינטנסיביות הזו, הזוהר הזה שמעורר משהו עמוק בתוכי. לפעמים אני מדמיינת מה היית מגלה אם היית קוראת כל פרט בגופי, אפילו את קצות כפות הרגליים שלי. אולי תערובת רכה של תחושות, רצונות עדינים, סודות שבקושי חושפים את עצמם. האם תעז להיכנס ליקום הזה? ותניח לו לשאת אותך?

הבד האדום מכסה את גופי כמו לחש, קל, כמעט צף על העור העירום שלי. אני שוכבת בשקט על הסדינים, מרגישה כל קיפול מחליק על העקומות שלי, כאילו גם לו – לתשוקה – היו אצבעות בלתי נראות שרצו לחקור אותי. החדר חשוך, אבל אני יודע שאם היית מסתכל עלי עכשיו, לא היית יכול להסיט את מבטי. לא בגלל הצבע של הבד, אלא בגלל המראה שלי. זה שאני שומר רק בשבילך. יציב, ישיר, אש. היחידה שאומרת את כל מה שהפה שלי עדיין לא לחש.

אני חושב עליך. הדרך שאתה מסתכל עלי כשאתה חושב שאני לא שמה לב. בדרך שאתה מתקרב אליי עם השקט הזה שגורם לי לרצות לפתוח, אפילו אם אני עדיין רועד בפנים. אף פעם לא הייתי טובה בלומר מה שאני מרגישה. אני מסתבכת, אני מאבדת את עצמי, אני נשארת דוממת. אבל כשאתה כאן. משהו בי נרגע. לא הכל, אבל משהו..

יש משהו שלא ניתן לעמוד בפניו בגברים מבוגרים.. הביטחון השקט הזה שלא צריך להראות, הקול השקט הזה שמחליק כמעט כמו חיבוק. במבטם חבויים סיפורים שגורמים לך לרצות להתקרב, השתקות כבדות משמעות שמעוררות בעדינות את התשוקה. הניסיון שלהם מציע להם נוכחות שמכסה, כוח של שלום שמושך ללא מאמץ קלוש... אני אוהב את הנחישות העדינה הזו, את השליטה האלגנטית הזו, את הדרך בה הם מסתכלים עליך כאילו הם יכולים לגעת בך רק עם העיניים שלהם.. גורם לך לרצות להתקרב קצת יותר..

אני אוהב כל דבר שגורם לי להרגיש חופשי. הירי באוויר הפתוח, הרוח מלטפת את העור שלי, התחושה המתוקה הזאת שהעולם נפתח לפניי. יש משהו חושני עמוק ברגעים האלה: הליכה איטית, נשימה עמוקה, לתת לגוף שלי להירגע ולמוח שלי להתעורר. בתוך הטבע, אני הופכת ליותר אמיתית, יותר רגישה, יותר ערה. כאילו כל קרן שמש וכל בריזה חשפו אותי קצת יותר, חשפו את הצד האינטימי והפרובוקטיבי ביותר שלי..