HanniRoss

אני בת 19, ואפילו אם אני עדיין לומדת להכיר את עצמי, אני מרגישה שאני כבר נושאת ביקום משלי: לפעמים מתוק, לפעמים חזק, תמיד מלא סקרנות.. העור שלי לבן, נראה כאילו יש לו סודות, רגיש לשמש ולמגע.. השיער שלי בהיר, חלק וקצוץ, ממש מתחת לסנטר.. אני אוהב אותם ככה, חופשיים, קלים, בדיוק כמוני.. לא צריך הרבה כדי לגרום להם לדבר: הם מתנדנדים עם הרוח או מחליקים בעדינות כשאני מכופף את ראשי כשאני קורא..

מוזיקה היא השפה האהובה עליי. לא יעבור יום בלי שהיא תהיה איתי. טכנו מלהיב אותי: יש משהו במקצבים החוזרים והעמוקים האלה שעוברים דרך החזה והבטן שלך. לפעמים אני עוצמת עיניים ודמיינת את עצמי בארץ המחר, אבודה בין האורות, הגופים והמקצבים שגורמים לרצפה לרעוד. אני נמשכת אל האנרגיה הזו. פראית, חשמלית, אבל גם משחררת..

עם זאת, לא מדובר רק בבעיה של איכות. אני גם אוהב בלדות, שירים רומנטיים שמדברים על דברים שלא ניתן לבטא במילים רגילות. אני אוהב להיות מוטרד על ידי מילים שמלטפות את הנשמה, שקצת פוגעות, אבל גם מרפאות. יש משהו מאוד אינטימי בבכי בשקט לשיר שנראה כאילו נכתב במיוחד בשבילך..

אני קורא הרבה.. הרבה.. אני אוהב לאבד את עצמי בסיפורים, להיעלם בין הדפים כאילו הם היו עור שני.. לפעמים אני חושב שזו הסיבה שאני כל כך רוצה לנסוע. אני רואה את עצמי מסתובב ברחובות פריז עם ספר ביד, או שותה קפה בברלין וכותב ביומן.. אני חולם על איטליה, על הריחות שלה, על האמנות שלה, על השפה שלה שנשמעת כמו נשימה.. גם ספרד התנגדה. הצבעים שלה, המקצב שלה, אומנות החיים שלה.. אני נמשכת למקומות שיש בהם היסטוריה, קסם.. אני לא רוצה לראות את העולם כתייר, אני רוצה לחיות אותו, להרגיש אותו, לנשום אותו מבפנים..

אני סגורה, אבל קשובה.. אני לא אוהבת למשוך תשומת לב, אבל אני יודעת שיש דברים עליי שהם בולטים, אפילו בלי שאני צריכה להגיד אותם.. אני אוהבת מחוות עדינות: ידיים גדולות שזזות בנחישות, קול עמוק שנוגע באוזניי ללא אזהרה, הדרך שבה הם אוחזים בי בבטחה, ללא היסוס.. אני אוהבת את האישיות של גבר: מישהו שיודע מה הוא רוצה, אבל לא צריך לכפות את זה.. מישהו עם מבט חזק, נוכחות. אבל יש גם מקום לרכות..

יש לי פנטזיות שאני לא חולקת עם כל אחד.. Certains sont simples: נשיקה גנובה באמצע הדרך, חיבוק בשחר בעיר לא מוכרת.. אחרים חזקים יותר.. אני מדמיין משרד ריק, הלילה נופל, המתח עולה בדממה ובמבט.. אני אוהב את המשחק של האסור, של הבלתי צפוי.. כמו כן, ניתן למצוא את העץ במקומות מבודדים, בתוך יערות, ביערות גשם, ביערות טרופיים, ביערות סבוכים ועוד. רק הגוף, החום, התשוקה שמבטאת את עצמה ללא הפסקה. אני לא מנסה לפרוץ.. אבל אני גם לא מסתתר. אני אוהב להרגיש. אני אוהבת להרגיש. אני תערובת של רומנטיקה, תשוקה, חלום ואש.. לפעמים רך, לפעמים חזק.. לא תמיד קל להבין. אבל תמיד כנה עם מה שאני רוצה..