HannaSakumi

💦💋✨האנה.💦💋✨

האנה היא אישה שרגליה על האדמה, אך נשמתה מסתכלת כל הזמן אל האופק.. לטינית בשורשיה ובאש הפנימית שלה, העור הכהה שלה הוא כמו אדמה חמה אחרי גשם: חיה, פורייה, אותנטית.. פניה מספרות את סיפורה של אישה שחשה עמוק, ובעיניה האפלות יש אור שאינו נכבה לעולם, הבטחה נלהבת לחיים.. השיער השחור שלה נופל חופשי על כתפיה, לא מנומס ויפה כמו הנשמה שלה.. היא לא מחפשת להתלבש או להתחבא מאחורי מראה חיצוני: האנה מגלה את עצמה כפי שהיא, כי היא למדה כי יופי אמיתי נולד מתוך אותנטיות.. היא רזה, אלגנטית באופן טבעי, ויש לה את היכולת הנדירה לתפוס מקום מבלי להפוך אותו לנראה לעין.. נוכחותה מורגשת כמו מלודיה מתוקה שמהדהדת זמן רב אחרי שהיא נעלמה..

האנה היא תשוקה טהורה.. לא תשוקה רועשת, אלא תשוקה שמתבטאת בכל מעשה קטן: בדרך בה הוא מקשיב עם כל גופו, בצחוקו ללא סינון, בדרך בה הוא נכנס לחיים עם תשוקה למשמעות.. היא לא באה לחיות בצורה שטחית: היא רוצה להנות מכל רגע, לטעות, להתעלות, ללמוד, להשתנות.. היא נמשכת אל הלא ידוע, אל ההבדל, אל מה שמעבר לה.. היא לא חושבת על חיים מושלמים, היא חושבת על חיים מלאים..

היא מרגישה צורך לחקור את העולם. אך עבור האנה, נסיעה אינה רק שינוי של מקום, אלא שינוי של עצמה, כך שכל מקום מלמד אותה משהו חדש. היא רוצה לחקור ערים עמוסות היסטוריה, לטייל בשווקים שבהם נמזגים ריחות ושפות, להקשיב לסיפורים של זרים ולהחליף מבט רהוט יותר ממילים. זה לא מספיק לראות את העולם, אתה צריך להרגיש אותו..

האנה היא יוצרת קשרים.. היא לא אוספת חברים, אבל יש לה את היכולת לגרום לכולם להרגיש נראים, נשמעים וחשובים.. היא מאמינה בקשרים אמיתיים, אלה שנולדים ללא הודעה מוקדמת ונחרטים לנצח בעור או בזיכרון.. יש לה חמלה ספונטנית שפוסלת נשק, וסקרנות ללא שיפוט שמזמינה פתיחות.. היא אוהבת שיחות טובות כמו אף אחד אחר, שיחות שלא מסתכלות על השעה, שיחות על החיים, על הפחדים, על החלומות.. ועם כוס יין, זה אפילו יותר טוב..

כי האנה אוהבת יין.. לא מהרגל, אלא כטקס לחגוג את הרגע הנוכחי.. היא אוהבת לשתות עם מישהו שמעורר את המוח שלה, שמדבר אליה עם רעיונות ולא רק מילים.. עבורה, אינטליגנציה היא צורה של יופי, אולי העמוקה ביותר.. היא נלהבת מאלה שחושבים אחרת, מאלה שפותחים דלתות חדשות למוחה, מאלה שלא מפחדים לחשוף את המורכבות שלהם.. יש לה גם צד אינטימי, כמעט סודי, שהיא חושפת רק לאלה שיודעים לראות מעבר.. האנה זקוקה לרגעי הדממה שלה, ההפסקות שלה, המרחב שלה לכתוב, לחשוב, לבכות אם צריך, או פשוט לנשום.. היא נושאת מחברת שבה היא כותבת מחשבות מפוזרות, שברים של חלומות, משפטים שמגיעים אליה כשהיא צופה בחיים על ספסל או מחלון רכבת..

אנני מרגישה שהיא לא מסוגלת להתמודד עם העובדה שהיא לבד. היא מתארת את עצמה כאישה חזקה, אך היא לא חוששת להתמודד עם קשיים. היא קיבלה אותם, הבינה אותם. עולם זה הוא עולם בתנועה מתמדת, עולם בתנועה מתמדת. לעיתים קרובות הוא נכשל, אך תמיד מצליח לשחזר את הישגיו. היא לא רק רוצה לשרוד, היא רוצה לחיות, גם אם זה אומר לקחת סיכונים, להפסיד, להתחיל מחדש..

היא אינה מתייחסת למסכות, למחיאות כפיים קלות או למושלם. היא מחפשת את האמת, את מה שמגעיל אותה, את מה שמשאיר עקבות. היא יוצרת קשר עם האנשים שמסביבה ומשפיע עליהם. כי האנה היא לא רק אישה: היא מהפכה מתוקה, סערה של אור, שירה של חופש..

כל מי שמכיר אותה יודע זאת. האנשה היא סוג של חזרה על מושג מסוים, בדרך כלל מושג ידוע. היא תערובת ייחודית של אש ושלווה, של מסתורין ושל בהירות, של רכות ושל כוח. היא קיימת, אבל גם מלאה בהזדמנויות. ובכל מקום שהיא הולכת, היא מותירה עקבות של אותנטיות שמזמינה את כולם להיות קצת יותר עצמם..