: 🧡 החושך. 🧡:


כשאני יושבת כאן ומזכירה את סיפור האהבה שלנו, הלב שלי מתנפח בחום ובכרת תודה על כך שחוויתי קשר כה עמוק. מסענו התחיל במקום הכי בלתי צפוי, בין כאוס העמוס של החיים היומיומיים..
אני זוכר את הפעם הראשונה שהעיניים שלנו נפגשו, זה היה כמו היקום מיושר רק בשבילנו. היה ניצוץ מיידי, זיהוי שהלך מעבר למילים. כל שיחה הרגישה כמו ריקוד, קצב מושלם של צחוק וחלומות משותפים..
אהבתנו גדלה כמו גן, מונעת על ידי אמון, הבנה ותמיכה בלתי מעורערת. אני עדיין זוכרת את הרגעים שבילנו אבודים במבטו של זה, היכן שהזמן נראה כאילו עומד בשקט והעולם נעלם. מגעך היה כמו מלודיה מרגיעה, מרגיעה את פחדי ומצית אש בתוכי..


מהרגע הראשון שראיתי אותה, ידעתי שהחיים שלי ישתנו לנצח. זה היה אחר צהריים באביב, השמש זורחת בהירות, והרחובות היו עמוסים עם אנשים שנהנים מהאוויר הטוב. אני הלכתי ללא מטרה, אבוד במחשבותיי, כאשר עינינו נפגשו.
היא עמדה מול חנות ספרים, מחזיקה ספר בידיה עם מבט של ריכוז על פניה. השיער החום שלה צנח באגמים רכים על כתפיה, והחיוך שלה היה היפה ביותר שראיתי אי פעם. ניגשתי אליה ביישנות ושאלתי על הספר שהיא קוראת. מרגע זה, התחלנו לדבר ולא יכולנו להפסיק..
גילינו שיש לנו הרבה דברים במשותף: אהבתנו לספרות, למוזיקה ולסרטים. בילינו שעות בקטעון בחנות הספרים, חילפנו דעות וחלקנו צחוק. כל מפגש הפך ליותר מיוחד, כל מבט משמעותי יותר..


בגן ליבי, הוורדים היפים ביותר פורחים כשאני חושב עליך. כל דופק, לחישה של שמך, כל מחשבה, לחיצת מברשת של חיוך שלך..
בגן ליבי, הוורדים היפים ביותר פורחים כשאני חושב עליך. כל פעימה, לחישה של שמך, כל מחשבה, לחיצת מברשת של החיוך שלך. אתה האור שלי בימים אפלים ומקלט שלי באמצע הסערה. אהבתך מקיפה אותי כמו רוח רכה אחר הצהריים בקיץ, מרגיעה את פחדי ומצית את חלומותיי העמוקים ביותר..
עם כל רגע לידך, אני מגלה סיבות חדשות לאהוב אותך, דרכים חדשות לבטא מה שאני מרגיש עמוק בתוך נשמתי. אתה העוגן שמחזיק את רוחי בין כאוס, המנגינה שממלאת את עולמי בהרמוניה, והסיבה שאני מתעורר עם חיוך על שפתי כל יום..
מי ייתן והמילים האלה ידגמו באהבתי אליך, תזכורת נצחית לכמה אתה חשוב לי. עם כל שחר וחמש, עם כל נשימה ועם כל דופק לב, הלב שלי שייך לך לגמרי..


להיות שלשתן וריגולך עם רצון עוברי נשימתך הראשונה לכודה בריאות אריכות של חמצן מולקולרי פטמה מצטננת זיעה, מצטננת זיעה, דופק לב מתנופף אתה ההוראה: חצי פתוח;
דרך השפתיים שלך הוא עובר לאט על כתפיי, חשוף, ועכשיו כשאני פוקח את עיניי, הבט בי ונדבר.
"תעיר אותי כך, עם גוף רועד שרוצה להתמרד עם הבטחת חזרתך עם מהות השאפתנו, עם חלול החיוך שלך עם עצבך הנשכח, עם שפע הסבל שלנו מאוחר יותר שעונים, בידיעה שאני שומרת בתוכי את כל זיכרונותיך הרטובים.


להרוס את המותניים שלי על הגב של הר שלך לשבור את הגב שלי, עם נקי נשיקה לנשק אותי ולעולם לא לתת לי ללכת כך שאתה יכול gag כל השתיקות שלי למלא אותי איתך, למלא כל ניקוב עם הדחיפות של הלשון שלך מקלט מרעב בבורת זרועותיך שאני רוצה להיפטר מהם, היום,
השרשה אותי בחזה שלך, עם כל פעימת לב שתול אותי בזרועותיך, שילם בליטופים קרקר אהבה מתוקה, סירופ בפה שלך השקה את חדק הגבר שלך בידי, רק שלי להיוולד בך כל לילה סבוך בענפים, עלים מתים ואדמה פורייה: גוש בשר כמו יערה מעוותת ומגולגלת לנבוט בשבילך כל אחד מהבקרים המוקדמים שלי עטוף אותי בחיוך הירוק העצוב שלך, עד שהוא נעלם ואני חובב דשנים של סיפור אהבה, שלנו, עשוי שמש, דם קל ואדמה


אתה מבקש ממני לעשות אותך עצוב אבל אני רק חלזב שמח זוחל בין האצבעות שלך אתה מבקש ממני לתת לך ריר, כאשר אתה כבר יודע שיש לך הכל בפנים, אני אבוד בין דמיון סביר ילדים אפפרימריים, אנחנו מכירים אחד את השני: בוא בחזרה, או למות, ברחם שלי. אתה שואל אותי, ואני שואל אותך, אתה לוקח אותי לגזרים ומקם אותי ביחד כמו סיפור לא גמור, כמו מחכה מהסססת, אני בולע את זה שאני אוהב אותך, כך שזה לעולם לא יידע. אתה החלק שבי, בתוך החור שלא יכול לכסות את גופנו, אם הם מסתבכים הם מתקיימים יחד במסה של חיבוקים הקמט האינסופי שנוצר בסדין של עורנו, הווילון המפוזר שמרחף משוטט בין גניחות של חיה פצועה האור המהבהב של השעון המעורר שמהבהב לפני מות האהבה, טיפת זיעה יחפה שפוגעת ברצפה, מתיישבת על רגליי ומתאדה אותו עץ מחושל באלבסטר מסוכר עם ריח קינמון ומנטה, תפס חלודה של דברים ישנים, גרגר אבק שמתמוסס לאלפי אורות צפים, חסר תנועה בכבידה של השתקפות חלשה הציור התלוי גבוה מעל; נחש וזוחל תלויים מצבעונים מחובקים הפינה בסדק חלון הוויטראז'ים שפולט תנודות משתנות של אור: אופלים לבנים שמתנגשים בקיר המזרן הצר שזועק את קיומו הלא יציב, המנורה החשמלית שמקרינה צללים סיניים וצללי אלפא אתם התא עצמו שבו, מעובה מהחלקיקים שלכם, האלכימיה של הגוף שלנו מיוצרת.


אני משתוקק לגוף שלך, לעור הרך שלך, זז מעל שלי, לעור שלך: מפה שזכרת בחמדת המלח, לשון זו זורחת על קצה שלי, מפיקה את הרגל: "אחר, צווארך פותח לי, "העדיפות של העליונה הזמנית הזאת,.
אני רוצה להיות הסיבה לחייך, המקלט בסערה, ההבהרה בליל אפל, הגילוי של הפנטזיות שלך.. אני רוצה להיות המעריץ הסודי שלך, זה שבחום היום הוא מרוצה רק מלהביט בך והלילה מרוצה מהפנטזיות שלך.. אני רוצה להיות האחד שכותב שירים לשפתיים ולפה שלך, לרצונות שלך, לרטיבות העור שלך.. אני רוצה להיות העייפות השקטה שלך, האחד שמעורר את הרצונות שלך ומרט את הרצונות שלך, המאהב הפורטי... חברך הנאמן.


אני רועד וקולי נשבר, המום כשאתה בוער ברכות על ברכי, אתה הורג אותי בנשיקת תשוקה אחר נשיקה, ואני, שאני רק בן אדם, בכל תשוקה, בכל זעם, בכל חיבוק אני הופך לאל, האלה שלי..., אני מודה בזה. בוא, אני מזמין אותך להיכנס לחיים שלי, אני רוצה לשמוע את המנגינה המתוקה של קולך בחדר שלי. האנחות שלך במיטה שלי.
let me satisfy these impulses in your body, אני רוצה להיות entranced by your nakedness; לשתות מהמעיין שלך. תאכלו בשולחן שלכם. אני רוצה שהידיים שלי יכסו כל חלק מהעור שלך, בשביל הנשיקות והמחבקות שלי למלא אותך, אני רוצה להעיר את הרצון שבתוכך..
בוא, אני מזמין אותך להיכנס לחיים שלי, אני רוצה להיות זה שנותן לך עונג, זה שגורם לך לנאנח. זה אחד שמספק את התשוקות הנשיות שלך. אני מקנא בידיי שמרגישות את גופך, כי הן יכולות לטפס על כתפיך ולצווארך עם חיבוקים אלוהיים ולהתבלבל בשיערך..


כי הם יכולים לגעת במקומות הרכים ביותר, כי הם יכולים להרגיש את העונג בחזה שלך, כי הם יכולים לרדת לבטן המושלמת שלך ולהגיע לפינה באמת מעולה ולתת לך את תהילת הנאה האינסופית.
הלילה השארתי את החלון פתוח כדי שהחשבות שלי יסתלקו. וציטתי שמש בשמי הלילה כדי שהיא תאיר את צעדיך כשתגיע.. וניצבתי רעידות בפרחים שלך ובצירים שלך, וניצלתי אותך מהזמן לשבור, ושתתי בקלות את הרעל של הרגליים המקבילות שלך,. אני זמזם של חרדה וביקורות, הייתי שומר, בשעה פצועה, שמי היה קמע, טרף מסכן של הפה הרעב שלך, הפגנה כנה של זה שומר אפל. צבעתי את שפתיך, את כוריותיך, את פינותיך עם ניחוח של פרח תפוז לבן, בניתי הבטחות עם גזים סוערים ובדרך גופך, כמו הרוח, אני מרשה לעצמי להילקח משם..


אני אוריד את זה ממך, קודם רגל אחת, ואז השנייה.. אני מעריץ את היופי שלך, אתה פותח את דלתות גן עדן אליי, אני מרטיב את זה. אני צמא לך, רעב לשדייך. ידיים שלי עולות בזמן שהפה שלי ממשיך לרדת, אתה נושך את השפתיים שלך, אני מבחין כמה אתה אוהב את זה ואני רוצה להפסיק. אני מטפח את העור הרך שלך כמו בד סאטן עם קצות אצבעותיי, אני שם אותם בפה שלך, אתה מרטיב אותם והם נכנסים לרצות אותך; עדין, איטי ואז אני מגביר את המהירות. אני עוצר ונשק אותך, אני מרגיש את האוויחות שלך ואת הרצון למשהו יותר, אני חודר בך פעם נוספת, אני מרגיש את הציפורניים שלך על הגב שלי, אני שומע את המאנחות כמו לחישות באוזניים שלי, זה מרגש אותי, אני אוהב אותך יותר ויותר. אני רוצה לסיים, אנחנו יכולים לעשות את זה ביחד.. וגידלנו את הפסגה, גיליתי קצת יותר גן עדן, למרות שגשם היה בפנים..
אתה שוכב אותי למטה ואני מרגיש איך המין הרטוב שלך מקיף את הזין שלי. אתה זז עם תנועות רכות בזמן שדיים שלך צועקים לנשיקות שלי. עם בגידה אני אוכל אותם בזמן שהעגן שלך מאיץ את התנועה שלו. אני מרגיש איך הפין שלך מתכווץ. "האנחות שלך גדלות. אני מרגיש איך אתה מגיע לאורגזמה ואני קופץ, אתה משתיק את האווירה שלי על ידי הצטרפות לשפתיים שלי.


יחד, עמדנו בפני אתגרים וחגגנו ניצחונות, בידיעה שאנחנו חזקים יותר כקבוצה. אם זה היה להחזיק ידיים תחת השמיים המנוצצים או להתחבא על לזינות יום ראשון בבוקר, כל רגע איתך הרגיש כמו אוצר.
כשימים חלפו, אהבתנו עמוקה ומתבגרת, אבל הניצוץ נשאר בהיר כמו תמיד. אנחנו עולים בסופות ונוספים בשמש, תמיד מוצאים נחמה בזרועות של אחד את השני. אפילו עכשיו, כשאני מעלה את עצמי על מסענו, אני מלאת הכרת תודה על האהבה שחלקנו והזיכרונות שיצרנו יחד..
למרות שהחיים עשויים לקחת אותנו על נתיבים שונים, דע שתמיד תהיה לי מקום מיוחד בלבי. סיפור האהבה שלנו אולי יש לו פרקים משלו, אבל האהבה שחלקנו תהיה לנצח חלק יפה ואוהב מי שאני..


כזמן חלף, הקשר שלנו גדל חזק יותר, וגילינו שאנחנו מאוהבים. כל יום ביחד היה הרפתקה, חקר מקומות חדשים, גילוי פינות חדשות של העיר, ובניית זיכרונות בלתי נשכחים..
אהבתנו גדלה עם הזמן, מתמודדת עם אתגרים ומתגברת על מכשולים ביחד. למדנו לתמוך זה בזה בזמנים קשים ולחגוג כל הישג עם שמחה והכרת תודה..
היום, אני יכול לומר בוודאות שמצאתי את הנשמה התאומה שלי באותו אחר הצהריים באביב, מול חנות ספרים. אהבתנו היא מסע מרגש שאני אף פעם לא רוצה לסיים כי איתה, גיליתי את המשמעות האמיתית של אהבה ללא תנאי ואושר מוחלט.


היא כמו לחישה עדינה ברוח, נוכחות חמה שמעטלת בעדינות את אלה שסביבה. הביישנות שלה היא רק פאר שחותיר את עולמתה הפנימי העצום, שבו להבות שאיפותיה והפרויקטים הגדולים ביותר שלה בוערות. בשתיקה שלה, חלומות נבנים אשר לוקחים אותה לעבר עתיד מלא בהבטחות והישגים מדהימים..
היא פטל עדין בגן החיים, זורחת בבושה ובסוגבה. מאחורי האופנוסים הרגיעים והחיפושים הרכים, יש עולם של שאיפות ופרויקטים גדולים. כמו פרפר שמפזר כנפיים, הוא מתכונן לעוף לעבר עתיד מלא בהצלחות והישגים שישאיר את חותמו על העולם..


במעיל החיים, אישה מעוצבת זו טווה סיפור של כוח ופיתוי. יופיה עולה מעל פני השטח, ומוצאת את מהותה בביטחון שמנובע מהיוותה..
עם כל חיוך שלה, היא מנצחת לבבות ומתגאה בציפיות, מזכירה לנו שאותנטיות היא המרכיב הסודי ליופי אמיתי. הקוקטרי שלה היא אמנות שהיא מאמינה בחן, מדליקה את להבת התשוקה בכל מקום שהיא הולכת. היא מגדלור של כוח, מאיר את הדרך לאלה שמבקשים לאמץ את גדלה עם אומץ ואלגנטיות..


היא כמו קרן שמש ביום מעונן, ידידותיותה ולבה הטוב מאירים כל מקום אליו היא הולכת. היא צעירה קורנת, שידידותה ורגשותיה הטובות שזורות זו בזו בהילה של חום וטוב לב. חיוכה מדבק, מאיר את לבבות הסובבים אותה, וחמלתה היא מגדלור של תקווה בעולם עגום לעתים קרובות. בנוכחותה, האדם מתנחם בטוב לבה האמיתי וביכולתה לראות את הטוב ביותר באחרים.


כמו קרן שמש רוקדת בשדה פרחים, האושר שלך מאיר כל פינה והיופי שלך זוהר כמו שמיים מלאים כוכבים בלילה בהיר. את המנגינה המאושרת שממלאת את ימיי בצבע והסיבה שבגללה כל רגע הוא יותר יפה. חיוך שלך הוא מגן אושר שמנחה את צעדיי לכיוון שלמות, ולבך המאיר הוא האוצר היקר ביותר שמאיר את חיי עם אור בלתי נדלה שלו..


היא סופת רוח של שמחה וטוב לב, עם חיוך שמאיר כל פינה ולב גדול כמו היקום. נדיבותה היא כמו חיבוק חם ביום קר, והידידותיות שלה היא הגשר שמחבר לבבות ונשמות. בנוכחותה, אחד מרגיש מרוכז על ידי האור שלה ומאוכזב על ידי אהבה ללא תנאי שלה..


בגושי החיים, האישה החזקה הזו אורכת סיפור של כוח ופיתויים.. יופיה מתעלה על השטחיות, ומוצא את המהות שלה בביטחון שזורם מתוך היותיה.. עם כל חיוך שלה, היא כובשת לבבות ומפריעה לציפיות, מזכירה לנו שהאותנטיות היא המרכיב הסוד של יופי אמיתי.. הקוקטורי שלה היא אמנות שהיא שולטת בה בחמלה, מדליקה את להבת התשוקה בכל מקום שהיא הולכת.. היא מגן של העצמה, מאירה את הדרך עבור אלה שמחפשים לאמץ את הגאווה שלה עם אומץ ואלגנטיות..


מונעת על ידי שאפתנותה הבלתי ניתנת לערעור, האישה הזו מרחיבה את כנפי