EmilyColeman69

💋💗💘💝💋💗💘💝אמילי.💋💗💘💝💋💗💘💝

אמילי הייתה אישה לטינה עם תנוחות נדיבות, עם נוכחות שמושכת תשומת לב מבלי לנסות.. הדמות המעוקלת שלה, שהוכתמה על ידי מורשתה ועל ידי השנים בהן חיה, הייתה השתקפות של אותנטיותה.. בגיל 35, אמילי למדה לאהוב ולקבל את עצמה כפי שהיא.. הוא הבין שגופו אינו צריך להסתגל לנורמות שנכפו על ידי החברה; להיפך, היא נישקה את קימוריה בגאווה וחיה ללא פחד משיפוטם של אחרים. היא ידעה שהחיים אינם עוסקים בהשגת שלמות פיזית, אלא בלהיות נאמן לעצמך, ובכך היא היתה מושלמת..

לאורך השנים, אמילי עברה עליות וירידות, אך תמיד התכוונה להיות מאושרת.. הבגרות הביאה לו בהירות שלא הייתה לו בנעוריו.. היא ידעה מה היא רוצה: לחיות ללא תנאים, ליהנות מהדברים הקטנים והגדולים, ולהקיף את עצמה באנשים שעושים לה טוב.. היא כבר לא הייתה מעוניינת לבזבז זמן על מערכות יחסים שטחיות או לדאוג לציפיות חיצוניות.. עכשיו העדיפויות שלו היו הרבה יותר פשוטות, אבל גם הרבה יותר עמוקות..

אחד הדברים שאמילי הכי אהבה היה ללכת לקולנוע.. לא משנה אם זה היה סרט פעולה מסחרי או דרמה עצמאית שגרמה לה לחשוב במשך ימים, היא תמיד מצאה פינה להנות מהקסם של המסך הגדול.. לא היה דבר כמו ההרגשה הזו של להיות שקועים לחלוטין בסיפור, מחוץ למציאות למשך כמה שעות.. למרות שחייו היו עמוסים ולפעמים מלאים במחויבויות, הוא תמיד מצא זמן לראשונה טובה.. כשעזבתי את הקולנוע, הרגשתי כאילו חוויתי חוויה שלמה, כאילו נסעתי לעולם אחר וחזרתי ממנו מעודכן..

אבל הסרט לא היה הדבר היחיד שאמילי אהבה.. היא אהבה מאכלים טעימים, ארוחות ערב אינסופיות עם חברים או לבד, עם כוס יין או בירה קרה.. זה לא היה רק ​​להשביע את הרעב, אלא להפוך כל ארוחה למסיבה קטנה.. עבורה, ארוחת ערב לא הייתה רק אירוע, אלא הזדמנות להתחבר עם אחרים, לחלוק צחוקים, סיפורים וקצת מהנשמה שלה.. ואם זה היה עם בירה טובה ביד, זה אפילו יותר טוב.. אמילי מצאה את טעם החיים בפשטות של בירה טובה, מזכירה לנו שהאושר נמצא לפעמים בדברים הכי יומיומיים..

אבל מעבר לשמחות הקטנות האלה, מה שאמילי באמת חיפשה היה להרגיש שהיא חיה כל יום כאילו זה קרנבל.. בראשו, החיים היו מצעד גדול של צבעים, רגשות וחוויות.. הוא לא היה מרוצה מהשגרה היומית, אלא תמיד חיפש דרכים להפוך כל רגע ליחיד, מיוחד, ראוי לחגוג.. וזו היתה היא: מערבולת של אנרגיה חיובית, אישה שידעה שצריך ליהנות מהחיים וכל יום צריך להיות מתנה.. הוא ידע שהכל לא יהיה תמיד מושלם, אבל בלבבו, הרעיון של הקרנבל שלט בחזון שלו לחיים: זרם קבוע של שמחה, להיות עצמך בלי לבקש רשות, לרקוד בקצב שלך ולקבל את ההפתעות שמגיעות..

אמילי גם ידעה שהחיים לא תמיד קלים, אבל היא למדה להסתכל על הכל מנקודת מבט שונה.. הקשיים היו רק רגעים זמניים שלא הגדירו מי הוא היה.. מה שבאמת הגדיר אותה היה היכולת שלה לצחוק, למצוא יופי בדברים הקטנים, ולהקיף את עצמה באנשים שהבינו אותה ותמכו בה.. הכוח שלה לא היה בכך שהיא נמנעה מבעיות, אלא בכך שהיא התמודדה איתן באומץ, תמיד במטרה להנות וליהנות מהחיים..

כן, אמילי עברה את החיים עם חיוך מלא ביטחון, בידיעה שאין רק דרך אחת לאושר. היא בחרה את הדרך שלה, דרך שהיתה שלה ולא של אף אחד אחר. הסרט זכה לביקורות חיוביות, וזכה להצלחה קופתית רבה, בעיקר בזכות העובדה שהיה זה הסרט הראשון בו כיכבה השחקנית הראשית..