EliieRuizz

אלי ♥

אלי תמיד הייתה אדם דינמי, אך היא מעולם לא הייתה אוהדת גדולה של אולם הספורט. עם זאת, לאחר מספר חודשים של לחץ בעבודה וחוסר אנרגיה, היא החליטה שהגיע הזמן לקחת את הדברים לידיים. היא רשמה את עצמה למכון כושר בקרבת מקום, בתקווה להשיב לעצמה את הכושר ואולי גם קצת שלווה פנימית..
 

ביום הראשון, אלי נכנסת לבית הספר, קצת לחוצה. היא הרגישה שכולם כבר היו מומחים, וכל האחרים היו שם כבר שנים וידעו בדיוק מה לעשות. היא הלכה לכיוון מכשירי האימון, בחרה באופניים סטטיים בחלק האחורי של החדר, ליד החלון, כדי שלא יראו אותה..

בזמן שהתרכזה בחמימות שלה, היא שמה לב לאדם שנראה בכושר גופני מושלם, מתאמץ עם משמעת מרשימה. הוא ביצע תרגילי כוח, תנועותיו היו זורמות, והוא נראה מושפע לחלוטין מהרוטינה שלו. אליזבת הייתה ילדה חכמה, אך קצת ילדותית ופחדנית. הוא לא נראה שהבחין בנוכחותה, והיא התמקדה באימונים שלה..

הימים חלפו, ובכל פעם שאלי הלכה לחדר הכושר היא ראתה אותו: הוא עדיין שם, עדיין מרוכז. לפעמים היתה פוגשת את עיניו לרגע, אבל הם מעולם לא דיברו זה עם זה. אלי חשה תערובת של הערצה וביישנות, ותהתה אם הוא מבחין בה. אבל בכל פעם שאמרה לעצמה שאולי היא הולכת לדבר איתו, היא שינתה את דעתה, בהיסוס, מודאגת שמא תיראה מוזרה או ישירה מדי.



יום אחד, לאחר שסיימה סדרה של סקוואטים, היא הרגישה מותשת והחליטה לקחת הפסקה. הוא נפל על הרצפה, כמעט ללא נשימה. ברגע זה, הבחור מתקרב אליה, חיוך חם על פניה. היי, ראיתי אותך כאן כמה פעמים, ורק רציתי לומר שאני מעריץ את הנחישות שלך. לעיתים נדירות ניתן לראות קבוצה כזו בפעילות ציבורית. אתה עושה התקדמות מרשימה..

אליה נראית מופתעת מהמחמאה, אך היא לא יכולה לעצור את עצמה מלחייך. תודה, זה נחמד מצדך. אני עדיין לא מומחית, אבל אני מנסה להשתפר..
 

הם החליפו כמה מילים, וככל שהשיחה התקדמה, אלי הרגישה יותר בנוח. שמו היה אלכס, והוא הגיע לחדר הכושר כל יום, נאמן לשגרה שלו. כשאלי גילתה שהוא מאמן אישי, היא הרגישה מאוימת עוד יותר, אבל גם סקרנית. הוא נתן לה כמה טיפים כיצד לשפר את היציבה והטכניקה שלה, והיא הרגישה פתאום בטוחה יותר.

ככל שהשבועות עברו, הפגישות שלהם הפכו תכופות יותר.. לפעמים הם פגשו אחד את השני בלי להחליף מילה, אבל עכשיו הם מצאו את עצמם מדברים אחרי האימונים.. אלכס נתן לו עצות, אבל גם תמיכה אמיתית.. אלי התחילה להעריך את הרגע הזה.. היא הגיעה לא רק כדי לשפר את הכושר הגופני שלה, אלא גם כדי להרגיש טוב יותר עם עצמה, וההתרגשות של אלכס עודדה אותה יותר מכל דבר אחר..

ערב אחד, לאחר שיעור קשה במיוחד, החליטו השניים להיפגש מחוץ לגימנסיה ולשתות קפה ביחד. זו הייתה הפעם הראשונה שהם היו מחוץ למקום הזה, ואלי הרגישה התרגשות מתוקה ומרירה. היא הרגישה שמשהו מיוחד קורה, אבל היא עדיין לא ידעה בדיוק מה..
 

הם ישבו בבית קפה קטן ליד האולם.. השיחה, קצת ביישנית בהתחלה, הפכה במהרה לזורמת יותר.. הם גילו שיש להם הרבה במשותף: תשוקה לטיולים, אהבה למטבח בריא, ואפילו טעם מוזיקלי דומה.. אלי הרגישה בנוח, כאילו היא תמיד הכירה את אלכס, והיא מצאה את עצמה צוחקת יותר מהרגיל.. היה לו את היכולת לגרום לה להרגיש טוב עם עצמה, לשכוח את החרדות הקטנות שהטרידו אותה כל יום..

זה הפך למסורת.. אחרי כל אימון, הם לקחו זמן לדבר, לצחוק יחד.. אלכס הפך לא רק למנטור שלה, אלא גם חבר אמיתי.. אבל לאט לאט, אלי התחילה להרגיש משהו חזק יותר מאשר ידידות.. היו רגעים בהם ידיהם נגעו זו בזו בטעות, בהם מבטיהם נפגשו בעוצמה שהיא לא יכלה להסביר.. היא הרגישה שמשהו גדל ביניהם, אבל היא היססה לקחת את הצעד הזה..

ערב אחד, כאשר הם נפגשים שוב לאחר האימון הרגיל שלהם, אלכס מסתכל עליה ברצינות רבה יותר, כאילו הוא רוצה לומר משהו חשוב. אלי, אני חושב. אני חושב שאני מרגיש יותר מידידות כלפיך. מאז שנפגשנו, אני מרגיש כל כך טוב איתך. אתה אדם נפלא, ואני רוצה לדעת אם אתה מרגיש אותו הדבר..

אמה של אלכס ניסתה להרגיע אותה, אך בסופו של דבר היא התעלפה. היא חיכתה לרגע הזה, מבלי לדעת על כך. אני מרגישה אותו הדבר," היא אמרה בעדינות. מאז שפגשתי אותך, אני מרגישה שהגימנסיה היא לא רק מקום שבו אני באה להתאמן, אלא גם מקום שבו אני מוצאת תמיכה, ביטחון. ועכשיו אהבה..

Ils sourirent tous les deux, se sentant un peu nerveux, mais incroyablement heureux en même temps. זה לא היה רק השותפות של אימון שקישר אותם, אלא גם לידה של אהבה אמיתית, שנולדה בסביבה בלתי צפויה..

השנים עברו והיחסים ביניהם התדרדרו. לא רק שהם חלקו את תשוקתם לספורט, אלא גם תמכו אחד בשני בפרויקטים אישיים. הם נסעו ביחד, בישלו ביחד, והניעו אחד את השני להשיג מטרות חדשות, לא רק בשגרת הספורט שלהם, אלא גם בחייהם האישיים..

בית הכנסת הפך להיות יותר מאשר רק מקום תפילה. בתקופה זו התפתחה אהבה בין השניים, והם ניהלו מערכת יחסים רומנטית, תוך שהם מקיימים יחסי מין. אלי לא יכלה לדמיין את חייה ללא אלכס, והיא ידעה שהוא שינה את השקפת עולמה על ספורט, חיים ואהבה..

יום אחד, לאחר יום עבודה ארוך, אלי יושבת על הספה בדירה שלה ומסתכלת על לוח השנה. היא סימנה X בכל יום שהיא הייתה בחדר הכושר, והיה משהו בשגרה היומית הקטנה הזו שגרם לה להרגיש חזקה יותר, לא רק פיזית, אלא גם רגשית. זה היה שנה שהיא התאמנה באופן קבוע, ושנה שאלכס היה חלק מחייה..

זה היה יום כמו כולם, אבל הכל נראה שונה.. אולי העובדה שאלכס עבד על פרויקט אישי חדש — מדריך לתזונה ובריאות — גרמה לה לחשוב על כל מה שהם עשו יחד.. אף על פי שהזמן שבילתה איתו תמיד היה מיוחד, לאחרונה היא הרגישה משהו נוסף בליבה.. היו רגעים של ספק, של חוסר וודאות.. זה היה כאילו כל ההתקדמות שהם עשו, גם בחדר וגם במערכת היחסים שלהם, ניסתה את הקשר שלהם בדרכים בלתי צפויות..

בערב יום שישי, לאחר אימון קשה במיוחד, אלי ואלכס מחליטים לצאת לטיול. היה משהו באוויר באותו לילה, משהו חם שעשה את הכל קרוב יותר, אינטימי יותר. בזמן שהם הולכים בפארק הסמוך, אלכס מסתכל עליה בצורה שונה. "את יודעת, אני חושב שהגיע הזמן לעשות שינוי," הוא אמר בקול רגוע אך בטוח..

אלי התכופפה, לא ידעה בדיוק למה הוא התכוון. שינוי? על מה אתה מדבר?? »

« זה משהו שאני חושב עליו כבר זמן מה", הסביר אלכס, עם חיוך על פניו. "מה שיש לנו, מה שבנינו, הוא באמת חשוב. אבל אני מרגישה שהגענו לנקודה שבה אנחנו צריכים ללכת קדימה, לא רק במערכת היחסים שלנו, אלא בכל מה שאנחנו עובדים עליו, ביחד ובנפרד. האם היית מוכן לעשות את זה?? »

אליס מבחינה בו, אך לא מבינה מה קורה. הוא היה ברור לגבי רגשותיו, אך משפט זה העלה שאלה חדשה בראשו. מה אתה רוצה לעשות? היא שאלה, עכשיו לגמרי מסקרנת..



« אני מדבר על משהו גדול יותר. זה לא רק חדר כושר או אימונים או נסיעות. זו העובדה שהחיים שלנו משתנים, ואני רוצה לשתף אתכם יותר. יותר ממה שדמיינו. אולי לעבור לגור יחד, או להתחיל פרויקט ביחד. לא רק ספורט. משהו שמאפשר לנו לצמוח עוד יותר. »

אלי נשארת בשקט לרגע, חושבת על מילותיו של אלכס. אהבה זו הייתה חזקה מאוד, אך היה גם חלק בתוכה שהטיל ספק. שיתוף הפעולה ביניהם, שכלל גם שיתוף פעולה מקצועי, היה רב-תחומי. זה היה שונה. "אני חושבת שאני מוכנה", היא אמרה לבסוף, מחייכת בביישנות. אני לא רוצה שזה יסתיים כאן. אני רוצה לקחת את הצעד הזה.. »

ההחלטה של אלי הייתה נקודת מפנה עבור שניהם. מערכת היחסים ביניהם התפתחה במרחב כה טבעי ונוח, עד כי צעד קדימה נראה כצעד הלוגי הבא. הם התחילו לתכנן לא רק את עתידם כזוג, אלא גם את חלומותיהם האישיים. חדר הכושר כבר לא היה המקום היחיד שבו הם הרגישו חזקים יותר; כעת הם חלקו את הכוח הזה בחיי היומיום שלהם..

זמן קצר לאחר מכן, הם עברו לדירה קטנה עם נוף לפארק, והפכו את החלל לבית משלהם. זה לא היה רק הבית שלהם, זה היה גם מרכז הבריאות שלהם. יחד הם יצרו שגרה שהיא הרבה מעבר לאימון גופני. הם בישלו, אתגרו אחד את השני למטרות חדשות, תמכו אחד בשני בקריירה שלהם, והכי חשוב, הם נשארו שם אחד בשביל השני.




אלי לא יכולה לעצור את עצמה מלחייך כשהיא חוזרת ליום הראשון שלה בחדר הכושר, עצבנית ומבולבלת. הכול השתנה, אבל בדרך כל כך טבעית, שנראה כאילו שום דבר לא נעשה בכפיה. היא מצאה הרבה יותר ממקום להתאמן: היא מצאה שותף לחיים, מישהו לחלוק איתו כל צעד, כל הצלחה וכל אתגר..



לעיתים, בזמן שהם מתאמנים יחד, צוחקים ואתגרים אחד את השני כדי להשיג מטרות חדשות, אלי חושבת כמה היא בריאה. בית הכנסת לא היה המקום היחיד בו נהגו להתפלל, אלא גם המקום היחיד בו נהגו להתפלל. מסע של גילוי עצמי, אהבה וגדילה, שהם לעולם לא יפסיקו ללכת בו..


 

אלי ♥

אלי תמיד הייתה אדם אנרגטי, אבל היא מעולם לא הייתה מעריצה של מועדוני כושר. עם זאת, לאחר מספר חודשים של מתח בעבודה והרגשה של חוסר אנרגיה, היא החליטה שהגיע הזמן לחזור למסלול. היא רשמה את עצמה למכון כושר בקרבת ביתה, בתקווה להשיב לעצמה את הכושר הגופני ואולי למצוא קצת שלווה פנימית..

ביום הראשון שלה, אלי נכנסה לחדר הכושר קצת לחוצה. היא הרגישה שכולם כבר היו מומחים, שכולם היו שם במשך שנים וידעו בדיוק מה לעשות. היא הלכה למכונות הלב, בחרה אופניים סטטיים מאחורי החדר, ליד החלון, כדי שהיא לא תהיה נראית מדי..

כשהיא התמקדה בהתחממות שלה, היא שמה לב לאדם שנראה היה שהוא בכושר גופני מושלם, עובד עם משמעת מרשימה. הוא עשה תרגילים להרמת משקולות, התנועות שלו היו נוזליות, והוא נראה נסחף לחלוטין בשגרה שלו. אלי הסתכלה עליו לרגע, סקרנית אבל גם מפוחדת. הוא לא נראה לשים לב נוכחותה, אז היא התמקדה בחזרה על האימון שלה.

ימים עברו, ובכל פעם אלי הלכה לחדר הכושר, היא ראתה אותו: הוא היה תמיד שם, תמיד בדיוק כמו ממוקד. לפעמים, עיניהם נפגשו לזמן קצר, אבל הם אף פעם לא דיברו. אלי הרגישה תערובת של הערצה וביישנות, תוהה אם הוא הבחין בה. אבל בכל פעם שהיא אמרה לעצמה שהיא תדבר איתו, היא היססה, מודאגת מלהיות מוזרה או קדימה מדי..

ואז יום אחד, אחרי שסיימה סט סקוואטים, היא הרגישה מותשת והחליטה לקחת הפסקה. היא התיישבה על ספסל, חסרת נשימה, מנסה להסדיר את נשימתה. באותו רגע ניגש אליה האיש, חיוך חם על פניו. היי, ראיתי אותך כאן כמה פעמים, ורק רציתי לומר שאני מעריץ את הנחישות שלך. נדיר לראות מישהו מתאמן כל כך ברצינות בהתחלה. אתם מתקדמים בצורה מרשימה.

אלי הצחצחה קצת, מופתעת מהמחמאה, אבל לא יכלה שלא לחייך. תודה, זה נחמד מצידך. אני לא מומחה עדיין, אבל אני מנסה לשפר.

הם החליפו כמה מילים, וככל שהשיחה המשיכה, אלי הרגישה יותר בנוח. שמו היה אלכס, והוא הגיע לחדר הכושר כל יום, דבוק לשגרה שלו. כשהיא למדה שהוא מאמן אישי, אלי הרגישה עוד יותר מפוחדת אבל גם סקרנית. הוא נתן לה כמה טיפים לשפר את היציבה והטכניקה שלה, ופתאום היא הרגישה הרבה יותר בטוחה.

במהלך השבועות, המפגשים שלהם הפכו תכופים יותר. לפעמים הם נפגשו בלי לומר מילה, אבל עכשיו הם דיברו לעיתים קרובות אחרי האימונים. אלכס נתן לה עצות, אבל גם תמיכה אמיתית, שהיה מקור אמיתי לתמיכה. אלי התחילה לצפות לרגעים האלה. היא לא הלכה למכון הכושר רק כדי לשפר את הכושר הגופני שלה, אלא גם כדי להרגיש טוב יותר לגבי עצמה, והעודף של אלכס הניע אותה יותר מכל דבר.

ערב אחד, לאחר אימון קשה במיוחד, הם החליטו לשתות קפה ביחד לאחר שעזבו את חדר הכושר. זו הייתה הפעם הראשונה שהם נפגשו מחוץ למכון הכושר, ואלי הרגישה התרגשות רכה, מתוקה-מרירה. היה לה הרגשה שמשהו מיוחד קורה, אבל היא עדיין לא ידעה בדיוק מה..

הם התיישבו בבית קפה קטן ליד חדר הכושר. השיחה, שבתחילה הייתה מעט ביישנית, הפכה במהרה לזורמת יותר. הם גילו שיש להם הרבה במשותף: אהבה לטיולים, עניין בבישול בריא ואפילו טעמים מוזיקליים דומים. אלי הרגישה בנוח, כאילו תמיד הכירה את אלכס, והבינה שהיא צוחקת יותר מהרגיל. הייתה לו היכולת לגרום לה להרגיש טוב עם עצמה, לשכוח את הדאגות הקטנות שהכבידו עליה מדי יום.

הקפה הזה הפך למסורת. אחרי כל אימון, הם לקחו את הזמן לדבר ולצחוק יחד. אלכס הפך לא רק למנטור, אלא גם לחבר אמיתי. אבל בהדרגה, אלי התחילה להרגיש משהו חזק יותר מידידות. היו רגעים בהם ידיהם התנגשו בטעות, בהם עיניהם נפגשו בעוצמה שהיא לא יכלה להסביר. היא הרגישה משהו גדל ביניהם, אבל היא היססה לקחת את הצעד.

ערב אחד, כשהם נפגשו שוב אחרי האימון הרגיל שלהם, אלכס הסתכל עליה עם הבעה רצינית יותר, כאילו הוא רצה לומר משה•