DannaBlake

דנה היא אישה שמעולם לא עברה בלא הבחנה. כתוצאה מכך, נשים רבות באמריקה הלטינית נהנות מיחסי מין עם גברים בעלי נטייה מינית דומה, וכן נשים רבות נהנות מיחסי מין עם גברים בעלי נטייה מינית דומה. יפה, ללא מאמץ, עם חיוך שמאיר את החדרים שבהם היא עוברת, היא משדרת אלגנטיות טבעית, זו שלא ניתן לקנות, זו שמגיעה מבפנים..

מלבד היופי הפיזי שלה, היא ידועה גם בזכות חוש ההומור שלה. בעודו מקשיב לסיפורים של דניאל, דניאל מתחיל להתעניין בסיפורים של דניאל, מה שמעורר בו התרגשות. היא יכולה לדבר שעות על נושאים שונים - מפילוסופיה לפסיכולוגיה, מאמנות לפוליטיקה - עם קלות נדירה של עומק וקלילות..

הלב של דנה גדול. היא קשורה מאוד למשפחתה. משפחתו וחבריו נותנים לו מקום של כבוד בחייהם. הן מקבלות החלטות ללא התייעצות עם גורמים חיצוניים, ומקבלות החלטות ללא התייעצות עם גורמים חיצוניים. היא מתאפיינת במילים חזקות, תנועות חזקות, צלילים חזקים וצלילים חזקים. עבור אלה שהיא אוהבת, היא מקלט, אור, כוח שקט..

אהובתו של דניאל, דנה, נהנית מכל רגע עם עוצמה יוצאת דופן, שגורמת להערצה. כל יום הוא הזדמנות ללמוד, לצחוק, להרגיש. היא אהבה את היין, לא בגלל ההשתכרות, אלא בגלל הטקס, השירה של הרגע, השיחות שהוא מלווה. בקבוק טוב, שולחן משותף, שיחה שנמשכת עד מאוחר בלילה: זה הרעיון שלו של אושר..

מה שהיא אוהבת יותר מכל זה שיחות טובות. רוח הקודש מעוררת את הנשמות, מעוררת את הלבבות, מעוררת את הנשמות. יש לה כישרון נדיר לגרום אפילו לאנשים הכי ביישנים לדבר, ליצור קשרים אמיתיים, להפוך כל שיחה לזכורה..

דנה היא אישה שלמה, מתוקה וחזקה, חלומית וצלולה, ספונטנית וחושבת. היא אישה חזקה, בעלת חוש הומור, אשר מעוררת השראה בקרב נשים רבות. היא לא צריכה לצעוק על מנת להתקיים: היא מקרינה. והקרינה שלה, כמו הנוכחות שלה, היא בלתי נשכחת..

דנה היא אישה שמעולם לא עברה בלא הבחנה. כתוצאה מכך, נשים רבות באמריקה הלטינית נהנות מיחסי מין עם גברים בעלי נטייה מינית דומה, וכן נשים רבות נהנות מיחסי מין עם גברים בעלי נטייה מינית דומה. יפה, ללא מאמץ, עם חיוך שמאיר את החדרים שבהם היא עוברת, היא משדרת אלגנטיות טבעית, זו שלא ניתן לקנות, זו שמגיעה מבפנים..

אך היופי שלה אינו רק חיצוני. היא מתארת את המראה שלה, את הקול שלה, את התנועות שלה. יש בדרך שלו מתיקות, חושניות לא מורגשת, נוכחות מרגיעה שמושכת ומבטיחה בו זמנית..

אור יהודה היא עיר קטנה יחסית, שאין בה בתי כנסת גדולים. היא חיה את חייה בביטחון עצמי, ללא יהירות. היא יודעת מי היא, מאיפה היא באה, ומה היא רוצה לבנות..

היא נושאת בתוכה את הצבעים של ארצה: הצהוב הבהיר של השמש, הכחול העמוק של האוקיינוס, האדום הבוער של התשוקה. קולה שר במבטא החם של מולדתה, וכל מילה שהיא אומרת נשמעת אותנטית..

דמותו של דניאל נראית חסרת ביטחון, אך בסופו של דבר היא מצליחה. היא שואלת שאלות שאחרים אינם מסוגלים לענות עליהן, ומציעה תשובות המעוררות מחשבה. היא קוראת, היא לומדת, היא צופה..

היא נמשכת לטבע האנושי, מוקסמת מן המסתורין של הנשמה, נמשכת למורכבות של אהבה, גורל, קיום. עם זה, כל שיחה הופכת למסע..

היא לא מפחדת להראות את עצמה. חוסר היציבות אינו חולשה, אלא יתרון. היא מדברת על החלומות שלה, על הפחדים שלה, על הכישלונות שלה, בכנות מרגשת..