DakotaBey

השם שלי הוא... זה לא כל כך חשוב מה השם שלי. לפעמים נראה לי שהשם האמיתי שלי הוא אור. כי דווקא אותו אני תופסת בכל פעם שאני מרים את המצלמה. אני אוהב לצלם. אני אוהב את הרגעים האלה שרגיל לעבור ליד - איך קרן שמש מחליקה על פניו של אדם, איך הרוח משחקת עם השיער, איך לפתע העיניים של מישהו מתמלאות בשמחה אמיתית. ברגעים כאלה, אני מרגיש שהעולם חי בצורה מדהימה. ואני חלק ממנו..

אבל אני אוהבת להיות בצד השני של המצלמה. להיות בפריים. כשהעדשה ממוקדת בי, אני מרגישה כאילו אני נפתחת קצת יותר לעולם. אני לא מתחבאת, אני לא מפחדת - אני פשוט מאפשרת לעצמי להיות. האני האמיתי. רכה, רגישה. צילומים עבורי הם לא רק תמונות. אלו רגשות קפואים בזמן. לפעמים אני מסתכלת על התמונה וזוכרת איך האוויר הריח באותו יום, איך הצחוק נשמע בסביבה, איזו תחושה חיה בליבי..

אומרים לי לעתים קרובות שאני מאוד רגיש. וייתכן שזה נכון. אני מרגיש אנשים עמוק יותר ממה שלפעמים הייתי רוצה. אני שם לב למצב הרוח בעיניים, להפסקות בקול, לשקט בין המילים. אבל זה מה שהופך את העולם הזה לכל כך אמיתי עבורי. אני אוהב את העולם הזה. עם כל הצבעים שלו, הרעש של הערים, הערבים השקטים, האנשים החדשים והמפגשים המקריים. אני אוהב לטייל עם מצלמה, כאילו עם מפתח קטן לקסם. כי בכל יום אפשר לפתוח סיפור חדש..

לפעמים זה סיפור על מאוהבים המחזיקים ידיים. לפעמים - על אישה שפשוט מחייכת לשמש. לפעמים - עליי. אני, שהאמונה שלי היא שהחיים הם גלריה ענקית של רגעים. וכל אחד מהם ראוי להיערך, להתנסות בו ולשמר אותו. ואני גם מאמינה שהתמונה היפה ביותר היא לא זו שבה הכל מושלם, אלא זו שבה יש חיים. וייתכן, שאולי בגלל זה אני ממשיכה להסתכל על העולם בעיניים פקוחות - לחיות, ליהנות ולאהוב.. 📷✨