CatsyCaty

בקתה ביערות לוקאס וכלבו היו כבר זמן מה במערכת יחסים רשמית והם שוקלים את הרעיון של לעבור לגור יחד, הם היו זוג לשימוש בעיני אחרים, אבל האיחוד שלהם היה מעבר לקונבנציונליות. היא איבדה את שמה לפני כמה חודשים, כשהיו לבד, הוא קרא לה חזירה, כלבה, כלבה, חזירה, משוגעת, זונה, כלבה, חסרת תועלת... כל מילה שהייתה לו מגדירה את רכושו, לא משנה אם הם היו בפגישה או לא, הוא תמיד קרא לה כך, קראתי לה אהבה, מותק, מותק.…. כל דבר מלבד שמה, הוא הסביר לה ששמה היה שייך לאדם שהיא גילמה בחיים הקודמים שלה, וכי עכשיו שמה מת, לא יחזור ביניהם, זונה מאומנת, אבל אף פעם לא אדם.. בסוף השבוע הזה, הוא שמר בקתה ביער בשביל שנינו, מרוחקת מכל דבר, בתוך הטבע, זו הייתה מתנת יום הולדת, והיה לו ציפיות רבות בימים אלה.. - ¿את יודעת מה, כלבה? בסוף השבוע הזה אתה מקבל אימון מיוחד, אני לא רוצה לעשות את הצעד של להיכנס לבית שלי בלי אימון אותך בתנאים, אני לא רוצה כבשת צ'אט, אני צריך עבד מסורתי וצייתן, יותר ומותר מתבייש יותר ויותר מחייב.. אני לא אתן לך להיכנס לבית שלי אלא אם כן הוכחת שתציית לכל פקודה שהמאסטר שלך יתן לך, בלי להטיל פגעים ובתשמחה לציית. -כן, אדוני.. – היא אמרה כלבה, מתכופפת בפניו, כי היא הורשה רק להביט בעיניו כשהוראה לה.. הם הגיעו לבקתה בדיוק בצהריים, לא בקלות, כי המיקום, אם כי היה מושלם למה שלוקאס היה במחשבה,. הכלבה נהגה, כרגיל, ואדון היה מבלה עם הטלפון במושב האחורי, הם הגיעו לגדר הגב שהגדירה את שטח הבקתה.. - תורידי את בגדיך ותפתחי את השער, כלבה.. – אמר האדון כשהוא ירד מהמכונית גם הוא. הכלבה ציינה ויצאה מהרכב עירומה, הם היו בתחילת ינואר ואוויר הרים היה קפוא עד העצמות, אבל הכלבה רצתה להוכיח שהיא עבדת טובה. כשחזר למכונית, ראה את אדונו יושב במושב הנהג, הוא גלגל את החלון ושלף קולר ברצועה, כשהכלב התקרב, הוא שם עליה את הקולר ואחז ברצועה בחוזקה כשהתניע את הרכב, הכלב החל ללכת ליד המכונית, שנעה לאט במורד הכביש לכיוון התא, ואז המאסטר לחץ על דוושת הגז עוד קצת, בלי להרפות מהרצועה, והכלבה נאלצה להתחיל לרוץ, המראה של הזונה שלו שיגע אותו, רץ ליד המכונית, עירום באותו יום חורף קר, פטמותיה הקשות, עטיניה הענקיים מקפצים לקצב הטרטור, המאסטר האיץ עוד קצת במטרים האחרונים, הכלבה בקושי הצליחה לעמוד בקצב ונפלה מאחור, היא ניסתה לרוץ מהר יותר, רגליה כאבו מריצה עירומה על הקרקע, עטיניה כאבו וקפצו ללא שליטה, היא הידקה את הרצועה שהאדון אחז בה בחוזקה, אבל היא כמעט הייתה בבקתה, היא בטח כלבה טובה וממשיך.. כשהגיע, האדון עצר בלהט והכלבה נפלה על הרצפה ליד הדלת שלו, הוא פתח את המכונית ושימש את הזונה שלו כפח החוצה,. - קום ותעמיס את המזוודות פנימה, אתה צריך לעשות את זה בטיול אחד.. הכלבה קמה ולקחה את שלושת המזוודות הכבדות מהאריזה, למרות שהן היו רק צריכות לבלות שני לילות במקום, הם היו נושאים צעצועים, בגדים,. הבקתה הייתה מאוד נחמדה ומרעננת, החימום היה כבר על הכלבה שמחה על כך, השאירה את המזוודות בחדר וחזרה לחדר האמבטיה. - אני הולך לנוח קצת, לנקות את הבקתה היטב בזמן, לחזור על המנטרה שלך. המאסטר נשכב על הספה, שם אוזניות ועצם את עיניו בזמן שהכלב התחיל לנקות את התא, זה משהו שהוא עשה באופן קבוע, המאסטר אהב שהכל יהיה נקי ומסודר והכלב דאג שהכל תמיד יהיה מושלם, הוא לבש את כפפות הכביסה שמצא מתחת לכיור בזמן שבמוחו הוא חזר ואמר "אני אובייקט לשימוש, רק ההנאה של המאסטר חשובה, אני אובייקט לשימוש, רק ההנאה של המאסטר חשובה..." המאסטר לימד אותה את המנטרה הזו בתחילת הקשר שלהם, ואילץ אותה לחזור עליה מדי יום, תוך כדי ניקיון, תוך כדי נהיגה, תוך כדי מקלחת... לפחות במשך שעה ביום, הכלבה נאלצה לחזור על המנטרה, ההתעקשות הייתה כל כך גדולה, שלפעמים זה יצא מעצמו, היא הופתעה במספרה או בשוק, ממלמלת תחת נשימתה מבלי להיות מודעת לכך: אני אובייקט לשימוש, רק ההנאה של המאסטר חשובה. אחרי חצי שעה, הכלבה כבר הסתכלה על החדרים, והאדון קם: - תלבש מכנסיים ונעליים, תלבש את המשאבות ואת המעיל, בואו נעיף מבט על המקום ודרך אגב, נוציא את הכלבה לטייל. הכלבה ציינה לאדון ושניהם יצאו לטיול, האור היה כחול והרוח חותכת את העור בקור, אבל הם נהנו מהטיול, שקט היער, הריח הקריר של האדמה, הציפורים שרים במרחק, הכל נראה מתקדם לאט במקום הזה. - תורידי את המעיל ואת המשאבות, אנחנו מתחילים באימון, מעתה ואילך לא תוכל לדבר אלא אם כן אומר לך.. הכלבה צייתה והשליכה את המעיל על סלעים, הסירה את המשאבות, והוציאה את הציצים שלה מגורים וכתומים.. האדון לקח ענף מהקרקע.. – את תהיי כלבה טובה ותרוצי לאסוף את המקל, נכון? תעמדי על ארבע, כלבה.. – הכלבה עמדה על ארבע רגליים וחיכתה שהאדון יזרוק את הענף, האדמה הרעה וקרת מתחת לידיו, כאשר האדון זרק את הענף, הכלבה רצתה לרוץ אליה, אבל משיכה חזקה של החגורה מונעת ממנה.. – אמרנו שאנחנו צריכים להתמקד בהסגרה ובהשפלה, כלבה. לא היית שם שעה עם המשאבות עלייך לשום דבר, אתה הולך לרוץ על הענף בלי שהציצים שלך יקרעו מהקרקע, קדימה, זונה, אני רוצה לראות אותך גוררת את האוברי הבקר האלה שיש לך. – הכלבה התכופפה עד שהציצים שלה נפגשו על הרצפה והתחילה לרוץ, אבל זה היה קשה מדי, היא זזה בקושי והחול העבה של הדרך הרס את הציצים שלה, האדון לקח אבן וזרק אותה, פגע בה ממש בתחת. – אל תחשבי להרים את הציצים שלך מהקרקע, חזירה, תדחפי יותר, תצעדי מהר יותר, חתיכת חתיכת חתיכת חסר תועלת! הכלבה צייתה בקושי והגיעה למקום שבו נפלה המקל, התכופפה כדי לתפוס אותו בפה וחזרה אל בעלה שוב, גוררת את הציצים, שהיו יותר ויותר אדומים ומרגישים.. היא הניחה את המקל לרגלי האדון שלה וחיכתה צייתנית על ארבע רגליים, האדון הקיף אותה והחל להכות אותה בחרא. – לקח לך יותר מדי זמן, כלבה מזדיינת. ככה לא תוכלי להיות כלבה טובה, מאומנת.. – התחת הקרח של הכלבה קיבל את המכות בכאב, אבל היא לא זזה, היא הייתה צריכה לעמוד, היא הייתה צריכה להיות עבדת טובה, כלבה טובה..

כשהגיע, האדון עצר בלהט והכלבה נפלה על הרצפה ליד הדלת שלו, הוא פתח את המכונית ושימש את הזונה שלו כפח החוצה,. - קום ותעמיס את המזוודות פנימה, אתה צריך לעשות את זה בטיול אחד.. הכלבה קמה ולקחה את שלושת המזוודות הכבדות מהאריזה, למרות שהן היו רק צריכות לבלות שני לילות במקום, הם היו נושאים צעצועים, בגדים,. הבקתה הייתה מאוד נחמדה ומרעננת, החימום היה כבר על הכלבה שמחה על כך, השאירה את המזוודות בחדר וחזרה לחדר האמבטיה. - אני הולך לנוח קצת, לנקות את הבקתה היטב בזמן, לחזור על המנטרה שלך. המאסטר נשכב על הספה, שם אוזניות ועצם את עיניו בזמן שהכלב התחיל לנקות את התא, זה משהו שהוא עשה באופן קבוע, המאסטר אהב שהכל יהיה נקי ומסודר והכלב דאג שהכל תמיד יהיה מושלם, הוא לבש את כפפות הכביסה שמצא מתחת לכיור בזמן שבמוחו הוא חזר ואמר "אני אובייקט לשימוש, רק ההנאה של המאסטר חשובה, אני אובייקט לשימוש, רק ההנאה של המאסטר חשובה..." המאסטר לימד אותה את המנטרה הזו בתחילת הקשר שלהם, ואילץ אותה לחזור עליה מדי יום, תוך כדי ניקיון, תוך כדי נהיגה, תוך כדי מקלחת... לפחות במשך שעה ביום, הכלבה נאלצה לחזור על המנטרה, ההתעקשות הייתה כל כך גדולה, שלפעמים זה יצא מעצמו, היא הופתעה במספרה או בשוק, ממלמלת תחת נשימתה מבלי להיות מודעת לכך: אני אובייקט לשימוש, רק ההנאה של המאסטר חשובה. אחרי חצי שעה, הכלבה כבר הסתכלה על החדרים, והאדון קם: - תלבש מכנסיים ונעליים, תלבש את המשאבות ואת המעיל, בואו נעיף מבט על המקום ודרך אגב, נוציא את הכלבה לטייל. הכלבה ציינה לאדון ושניהם יצאו לטיול, האור היה כחול והרוח חותכת את העור בקור, אבל הם נהנו מהטיול, שקט היער, הריח הקריר של האדמה, הציפורים שרים במרחק, הכל נראה מתקדם לאט במקום הזה. - תורידי את המעיל ואת המשאבות, אנחנו מתחילים באימון, מעתה ואילך לא תוכל לדבר אלא אם כן אומר לך.. הכלבה צייתה והשליכה את המעיל על סלעים, הסירה את המשאבות, והוציאה את הציצים שלה מגורים וכתומים.. האדון לקח ענף מהקרקע.. – את תהיי כלבה טובה ותרוצי לאסוף את המקל, נכון? תעמדי על ארבע, כלבה.. – הכלבה עמדה על ארבע רגליים וחיכתה שהאדון יזרוק את הענף, האדמה הרעה וקרת מתחת לידיו, כאשר האדון זרק את הענף, הכלבה רצתה לרוץ אליה, אבל משיכה חזקה של החגורה מונעת ממנה.. – אמרנו שאנחנו צריכים להתמקד בהסגרה ובהשפלה, כלבה. לא היית שם שעה עם המשאבות עלייך לשום דבר, אתה הולך לרוץ על הענף בלי שהציצים שלך יקרעו מהקרקע, קדימה, זונה, אני רוצה לראות אותך גוררת את האוברי הבקר האלה שיש לך. – הכלבה התכופפה עד שהציצים שלה נפגשו על הרצפה והתחילה לרוץ, אבל זה היה קשה מדי, היא זזה בקושי והחול העבה של הדרך הרס את הציצים שלה, האדון לקח אבן וזרק אותה, פגע בה ממש בתחת. – אל תחשבי להרים את הציצים שלך מהקרקע, חזירה, תדחפי יותר, תצעדי מהר יותר, חתיכת חתיכת חתיכת חסר תועלת! הכלבה צייתה בקושי והגיעה למקום שבו נפלה המקל, התכופפה כדי לתפוס אותו בפה וחזרה אל בעלה שוב, גוררת את הציצים, שהיו יותר ויותר אדומים ומרגישים.. היא הניחה את המקל לרגלי האדון שלה וחיכתה צייתנית על ארבע רגליים, האדון הקיף אותה והחל להכות אותה בחרא. – לקח לך יותר מדי זמן, כלבה מזדיינת. ככה לא תוכלי להיות כלבה טובה, מאומנת.. – התחת הקרח של הכלבה קיבל את המכות בכאב, אבל היא לא זזה, היא הייתה צריכה לעמוד, היא הייתה צריכה להיות עבדת טובה, כלבה טובה..

האדון המשיך לזרוק את המקל ולקרוע את הכלבה באופן חלופי עד שהחיה והציצים של המשרתת היו נפיחות וכואבות.. - כלבה טובה, את בטח עייפה וצמאה, נכון? תתכופף יותר, פתח את הפה היטב, ושם את הלשון על הקרקע.. – הכלבה התכופפה, עדיין מתנשאת מהמאמץ, ופתחה את פיה, שם את לשונה על הקרקע, אז האדון שם את סולת המגף שלו על הלשון והדק,. - הנה לך משקה, כלבה.. – אמר האדון בזמן שהוא התחיל להשתין על ראשה של העבדה, קודם על השיער, והניח למים החמים לרטוב היטב את הקלילים שלה, ואז ישירות על הפנים, והסתיימה על החור שנותר בין המגף שלו לבין שפתי העבדה. – תשתו, כלבה.. – אמר האדון, בעוד המשרתת נושאת עשן ומנסה לבלוע בכוח.. כשהיא סיימה, האדון הוציא את המגף מפיה של העבדה ודרך עליה על הראש, וגרם לפנים של העבדה לשקוע בבאר של בוץ ובחרק שהוא רק יצר, הוא לחץ חזק והכלבה לא יכלה לנשום, היא הרגישה את האדמה בפה ועדיין היה לה טעם מהשתן בגרון שלו.. – אל תשכחי לעולם מי שאת, חזירה, את שווה פחות מהבור של החרא שאת טובעת בו עכשיו, זונה מזדיינת, אל תשכחי את זה, עכשיו קום ותסיים להתפשט.. – המשרתת צייתה, עם הפנים מלאות בבוץ, הורדה את המגפיים ואת המכנסיים, רועדת מהקור. האדון הוציא אז כפפות מהכיס ושיבש אותן כשהוא מתקרב לקצה הדרך.. – בואי הנה, כלבה, לא רצית חוויה במגע עם הטבע? אז בואו נראה איזה סוגים של צמחים נוכל למצוא.. – העבדה לא הבינה איזה סוג של משחק האדון שלה התכוון להתחיל עכשיו, עד שהיא ראתה את הצמחים שגדלו על סף הדרך, וגופה רועד מפחד. האדון התכופף ולקח את הצמרים, אסף אותם לתוך ענף עץ גדול והפנה אל הכלבה. – תעמוד על הסלע הזה, תניח את הרגליים על הרצפה, תפריד את הרגליים היטב, תניח את הרגליים על סמרטוטים ותעלה את הכוס כמה שאתה יכול.. – הכלבה ציינה, הניחה את גבה על האבן הקרודה, רועדת מהקור ומצד הקושי להחזיק את זין שלה גבוה היטב בזמן שהיא נשענת על קצות הרגליים, האדון התחיל להכות את הכוס שלו עם הנדדות והעבדה צרחה, הנדדות שרפו את השפתיים ואת החלק הפנימי של הירכיים, היא הרגישה כאב כמו שהיא מעולם לא הרגישה והדמעות התחילו לזרום בלי לעשות דבר כדי לשלוט בו. – אנחנו כמעט סיימנו, כלבה, תפתחי את השפתיים ותצילי את הקליטריס כמה שיותר.. – המשרתת צייתה, ופקעה את שפתיה, הסירה את מכסה הקליטריס והותירה אותו חשוף, האדון לקח את ערימת הדלעת ודחף אותה נגד הקליטריס חזק, העבדה רצתה לצרוח אבל האדון שלה כיסה את פיה עם היד השנייה והתקרב לאוזנה. – תרגישי את זה, כלבה, תרגישי את הכאב, את ההרס, תזכרי את הכאב, את ההשרפה בזין שלך, את סובלת את זה רק כדי שאהנה, אל תשכחי לעולם שאני הבעלים של הגוף שלך, ואני הולך לזיין אותו כל יום מזוין, רק בשביל הנאה, עכשיו תסתובבי ותפתחי את התחת שלך.. – המשרתת הרגישה הקלה כשדון הסיר את הצמרת מהקליטריס שלה, הסתובב ופתח את התחת שלה והשאיר את החור לעיניהם, האדון הניח את הצמרת על הסלע, מול פני המשרתת. – תאכלי אותם, כלבה, תאכלי את הדלעת המזדיינת בזמן שאני אטיל לך את התחת, תנשקי בזמן שאת עושה את זה כמו הפרה המזדיינת שאת, ותודה שאני נותן לך לאכול.. – בהשפלה, העבדה החלה ללעוס את העלים, אשר שרפו בפה, בזמן שהיא מתה בבושה.. – חזק יותר, פרה, אני לא שומע אותך.. – הכלבה החלה לחרוח יותר חזק בזמן שהיא אכלה את הצמרים, כשהיא הרגישה את הזין של אדונה נכנס לתחת שלה חזק, זה כאב לה לרגעים אבל אז היא נעלמה על ידי העונג, היא אהבה את שלה האדון ניצל אותה, היא הרגישה משומשת, אבל גם מועילה לאדונה, וזה גרם לה להרגיש מרוצה, היא המשיכה ללעוס עלים מרירים ולנשוך גבוה יותר וטון יותר מההתרגשות, בעל הבית מנקם את התחת שלה קשה, עד שהיא הרגישה כמו אדון שלה נשפך בתוכה, הוא תפס אותה בשיער. - כלבה טובה, יפה, עכשיו תתלבשי, נחזור לבקתה.. – המשרתת התלבשה והתחילה ללכת אל הבקתה, הרגישה כאב בשד על ידי חרקים, כאב בתחת ורגש עצום, היא תהתה אילו הפתעות נוספות יש לאדונה, היא רק רצתה שיהיו רבות ויותר קשות ומפחידות. ¿האם אתה יכול לסבול את זה? ל