CamilaVacci

נכנסתי למועדון, שבו דופק המוזיקה הדליק על הרצפה ובתוכי.

אני מרשה לעצמי להישא על ידי מגנטיות של הרגע ואני מתקרב, מאפשרת לעיניים ולגוף שלנו להתחבר בריקוד שקט אבל מלא הבטחה.

בסוף הלילה, כשהאור בעיר החל להתכווץ, נפרדנו בהבטחה שקטה להיפגש שוב. כשחזרתי לעולם היומיומי שלי, נשאתי איתי את הידע שגיליתי חלק חדש ומרגש בעצמי. החוויה הזכירה לי שזוהרות היא מסע של גילוי עצמי, ביטוי של מי שאני עמוק בפנים..

הייתי לבד בחדר שלי, עם אור עמום שיצר אווירה חמימה ונעימה. לקחתי נשימה עמוקה והרשיתי לעצמי להתנתק מהעולם החיצון, להתמקד בחוויה האישית שלי. החלקתי לאט לאט מבגדיי, נותנת לכל פריט ליפול על הרצפה ברשרוש רך. הרגשתי את רכות הבד מלטפת את עורי כשהשתחררתי ממגבלות חיי היומיום. התבוננתי בהשתקפות שלי במראה, מתבוננת בכל קימור, בכל צל ובכל פרט שהרכיב את ישותי.

הרשיתי לעצמי לנאנח בעדינות, לגמרי נכנעתי לחוויה של חקר המיניות שלי..

הסיפור הסנסואלי שלי ממשיך לזרום, תערובת של רגעים אינטימיים עם הטבע ופגישות חולפות עם זרים שנראים מבינים משהו עמוק בעיניי. כל יום הוא עמוד חדש בסיפור של תשוקה וגישה עצמית, חקר מתמשך של הנשיות שלי ואת היכולת שלי להתחבר לעולם דרך החושים..

זכרו, ברדס קטן ויפה, שהיער מלא בסודות והפתעות. אם אי פעם תזדקק להגנה, אני אהיה בסביבה. חייכתי, מרגישה את הלב שלי הולם בחזה. נפרדנו במבט מלא משמעות ואני נכנסתי לבקתה של סבתא שלי. באותו לילה, בעודי מכורבלת במיטתי, זיכרון המפגש החושני ביער וההבטחה ברוח הותירו אותי ערה, בתחושה שהתחיל סיפור שעדיין יש לו הרבה מה לחשוף.