BryannaJones

המתח בינינו הוא אש סמויה, בוערת בכל מבט מתמשך, בכל אנחה של סיפוק.. הקירבה שלו עוטפת אותי, הנשימה החמה שלו מלטפת את העור שלי לפני שפניו בקושי מנגבים את שלי, משחקים מראש, עם התשוקה שמתמתחת עד שהיא הופכת לבלתי נסבלת. הידיים שלו זזות במותני באיטיות תלולה, מסתובבות על העור שלי עם הוודאות של מי יודע בדיוק איך להדליק. כל חיבוק הוא גירוי, פרובוקציה מחושבת שגורמת לי להטות את ראשי, לסגור את עיניי ולהעניק את עצמי ברגע. הפה שלו ממשיך את דרכו, מנשק, נושך בעדינות, משאיר עקבות בוערות בהתקדמותו.. כשגופו לוחץ על שלי, קור עובר בכל הגוף. הניגוד בין העדינות של המגעים שלו לבין היציבות של אחיזתו גורם לי לאבד את עצמי במשחק הכוח הסמוי, בריקוד המתוק הזה בין שליטה והכנעה.. הקצב שלו הוא רגוע, כמעט אכזרי, נהנה מהדרך שבה הנשימה שלי מעוררת, איך הידיים שלי מנסות להחזיק את העור שלהם, מבקשות עוד. אבל הוא לוקח את הזמן שלו. הלשון שלו, האצבעות שלו, כל גופו חוקר אותי בדיוק מושלם, בונה את העוצמה עם כל שפשוף, עם כל בנזין נקרע משפתיי. וכשהוא נכנע סוף סוף לדחיפות של התשוקה שאנו מאכילים, כל העולם נעלם, משאיר רק את העונג המוחלט של לאבד את עצמנו אחד בשני..

הלילה הוא שותף בגוף שלנו, והחושך רק מעורר את האש ששורפת בינינו. אני מרגישה את נשימתך מלטפת את העור שלי, חמה, מבטיחה, מאירה כל סיב של הישות שלי. הידיים שלך חוקר עם הביטחון של מי יודע בדיוק מה הוא רוצה, מחליק לאט, מתעורר רועד ונשיפות שבורחים השפתיים שלי ללא רשות. גופינו מתקרבים, עור אל עור, חום אל תשוקה.. האצבעות שלי מציירות דרכים עליך, מזכירות כל עקומה, כל שריר שנמתח תחת המגע שלי.. השפתיים שלך מוצאות את שלי רעבות, עם חרדה מכילה שעכשיו זורם ללא שליטה. הנשיקה עמוקה, רטובה, מלאה בהבטחות שרק הלילה יתגשמו.. הידיים שלך יורדות, משרטטות קו אש שגורם לי לשבור את הגב, לבקש עוד מילים. הציפורניים שלי נדבקות בעדינות לעור שלך, ואנחה חמורה בורחת מגרון שלך, מזינה את התשוקה שלי.. אנחנו נעים כאילו היינו אחד, במקצב איטי ומסובך, נהנים מכל חיכוך, כל נשימה, כל רגע שבו אנו מגלים אחד את השני פעם נוספת. הדופק מאיץ, הנשימה נשברת, והעולם מצטמצם לתענוג שהוא צורך אותנו.. אין שום דחיפות, רק האקסטזה שנבנית בכל חיבוק, בכל התקפה, בכל מבט מלא תשוקה ומתן.. וכאשר השיא מגיע אלינו, זה כמו סערה שגוררת אותנו ללא מרפא, התפוצצות שמשאירה אותנו חסרי נשימה, רועדים ומסופקים, לכודים בממתק של אחרי. נשארנו ככה, עם הגופים השזורים, העור הבוער ושפתיים מעוגלות בחיוך שותף.. כי אנחנו יודעים שהלילה עדיין ארוך, והתשוקה, בלתי נגמרת.

הלילה הוא שותף בגוף שלנו, והחושך רק מעורר את האש ששורפת בינינו. אני מרגישה את נשימתך מלטפת את העור שלי, חמה, מבטיחה, מאירה כל סיב של הישות שלי. הידיים שלך חוקר עם הביטחון של מי יודע בדיוק מה הוא רוצה, מחליק לאט, מתעורר רועד ונשיפות שבורחים השפתיים שלי ללא רשות. גופינו מתקרבים, עור אל עור, חום אל תשוקה.. האצבעות שלי מציירות דרכים עליך, מזכירות כל עקומה, כל שריר שנמתח תחת המגע שלי.. השפתיים שלך מוצאות את שלי רעבות, עם חרדה מכילה שעכשיו זורם ללא שליטה. הנשיקה עמוקה, רטובה, מלאה בהבטחות שרק הלילה יתגשמו.. הידיים שלך יורדות, משרטטות קו אש שגורם לי לשבור את הגב, לבקש עוד מילים. הציפורניים שלי נדבקות בעדינות לעור שלך, ואנחה חמורה בורחת מגרון שלך, מזינה את התשוקה שלי.. אנחנו נעים כאילו היינו אחד, במקצב איטי ומסובך, נהנים מכל חיכוך, כל נשימה, כל רגע שבו אנו מגלים אחד את השני פעם נוספת. הדופק מאיץ, הנשימה נשברת, והעולם מצטמצם לתענוג שהוא צורך אותנו.. אין שום דחיפות, רק האקסטזה שנבנית בכל חיבוק, בכל התקפה, בכל מבט מלא תשוקה ומתן.. וכאשר השיא מגיע אלינו, זה כמו סערה שגוררת אותנו ללא מרפא, התפוצצות שמשאירה אותנו חסרי נשימה, רועדים ומסופקים, לכודים בממתק של אחרי. נשארנו ככה, עם הגופים השזורים, העור הבוער ושפתיים מעוגלות בחיוך שותף.. כי אנחנו יודעים שהלילה עדיין ארוך, והתשוקה, בלתי נגמרת.

ידיו עוברות על העור שלי באיטיות מסובכת, כאילו הוא רצה לשנן כל עקומה, כל רעד.. הנשימה שלו, חמה וקרובה, מלטפת את צווארי לפני ששפתיו מוצאות את הדרך. הנשימה שלי נשברת כשהאצבעות שלהם נופלות חזק, מציירות דרכים בלתי נראים על העור השעיר שלי. אני הולך לאיבוד בעוצמה של הרגע, במתח הנפלא של מה שעתיד לבוא, באש המוחזקת שמאיימת להתפרץ עם הלחישות הקטנות ביותר. המבט שלו תופס אותי לפני שהוא אפילו נוגע בי, טעון בתשוקה והבטחות שלא נאמרות.. ידיו חוקרים את העור שלי עם תערובת מושלמת של גמישות ומתוק, מאיר כל נקודה שהם נוגעים. הגוף שלי מגיב אליו, אל הנשימה שלו ליד השפתיים שלי, אל המגע האיטי של אצבעותיו הזזות ללא ממהרות. ציפייה היא משחק טעים, עינוי יוצא דופן שבו כל שניה מרגישה נצחית, שבו הנאה נבנית בכל מחווה עד שהיא הופכת לבלתי נמנעת..

המתח בינינו הוא אש סמויה, בוערת בכל מבט מתמשך, בכל אנחה של סיפוק.. הקירבה שלו עוטפת אותי, הנשימה החמה שלו מלטפת את העור שלי לפני שפניו בקושי מנגבים את שלי, משחקים מראש, עם התשוקה שמתמתחת עד שהיא הופכת לבלתי נסבלת. הידיים שלו זזות במותני באיטיות תלולה, מסתובבות על העור שלי עם הוודאות של מי יודע בדיוק איך להדליק. כל חיבוק הוא גירוי, פרובוקציה מחושבת שגורמת לי להטות את ראשי, לסגור את עיניי ולהעניק את עצמי ברגע. הפה שלו ממשיך את דרכו, מנשק, נושך בעדינות, משאיר עקבות בוערות בהתקדמותו.. כשגופו לוחץ על שלי, קור עובר בכל הגוף. הניגוד בין העדינות של המגעים שלו לבין היציבות של אחיזתו גורם לי לאבד את עצמי במשחק הכוח הסמוי, בריקוד המתוק הזה בין שליטה והכנעה.. הקצב שלו הוא רגוע, כמעט אכזרי, נהנה מהדרך שבה הנשימה שלי מעוררת, איך הידיים שלי מנסות להחזיק את העור שלהם, מבקשות עוד. אבל הוא לוקח את הזמן שלו. הלשון שלו, האצבעות שלו, כל גופו חוקר אותי בדיוק מושלם, בונה את העוצמה עם כל שפשוף, עם כל בנזין נקרע משפתיי. וכשהוא נכנע סוף סוף לדחיפות של התשוקה שאנו מאכילים, כל העולם נעלם, משאיר רק את העונג המוחלט של לאבד את עצמנו אחד בשני..