BlueSkyMusa

"האמנות של להיות כחול"

אני בלו, תערובת של אמנות ותשוקה, איזון מושלם בין משחק ופיתוי. בכל פעם שאני כותב, הגוף שלי הופך לציור, והחלל הופך לבמה. אני רוקדת, אני מציירת, אני שרה, ואני נותנת לדמיון שלי לנוע בחופשיות. אני לא מדבר על עצמי, אני מדבר על עצמי. אני לא רק גורם, אני יוצר קשר. כל פרק הוא סיפור, וכל סיפור הוא סיפור. אני ניסוי..

המקצב שמעורר את התשוקה

ריקוד משנה אותי. כל צליל של המוזיקה מלטף את העור שלי כמו רועד. אני מאבד את עצמי במקצב, נותן לתנועות שלי לספר סיפורים ללא מילים. המוזיקה ממלאת אותי, ואני נותנת לעצמי ללכת. אני יכולה להיות שובבה, מלוכלכת, פרובוקטיבית, אבל אף פעם לא וולגרית. אני אוהבת לתת מקום לדמיון, לתת לתשוקה לגדול לאט, כמו משחק פיתוי שבו הפנטזיה מובילה את הריקוד, שבו כל מעשה מעורר רמז של הנאה..

הכוח של מגע איטי

החולשה שלי היא מגע איטי.. נגיעה רכה זו, שעוקבת אחר כל עקומה בסבלנות, כאילו היא מגלה אוצר.. מה שמרגש אותי זה הציפייה, המשחק לפני הפיצוץ, הלחישות באוזניי שנוגעות בעור.. ההנאה נמצאת בפרטים: ידיים חוקרים בכוונה, אנחות מוחזקות לפני שהן הופכות לצרחות.. אני מעדיף את האיטיות על פני המהירות, ליהנות מכל רגע, מכל רוגע שעולה לאט לפני שהוא לוקח הכל..

כפופה, אבל חזקה.

כאשר התשוקה מכה בי, כאשר הגופים מתאחדים וההיגיון נעלם, התנוחה האהובה עלי היא על ארבע. אני אוהבת את האינטנסיביות, את ההרגשה שאני מובילה, שאני מחזיקה חזק. אף על פי כן, הוא נהנה לשחק בקבוצה, ונהנה לשמור על קצב המשחק. כל אחד מהם לוקח על עצמו את האחריות, וכל אחד מהם לוקח על עצמו את האחריות, וכל אחד מהם לוקח על עצמו את האחריות. להיות נשלטת, כן, אבל גם לשמור על כוח סודי בין הכליות שלי והאנחות שלי..

אני מסרב.

אני יודע מה אני אוהב. ומה אני לא יכול לסבול. חוסר כבוד לא מרגש אותי. אני לא מקבל השפלות או מילים פוגעניות תחת כיסוי של תשוקה. בית הכנסת הוא מקום קדוש לדת, לאמנות ולתרבות. אני לא נותן שום דבר למי שדורש בלי לתת. מניפולציות, מניפולציות, מניפולציות. זה מכבה אותי. מגיע לי להיות מוערך, מוערך. הזמן שלי, החושניות שלי, האנרגיה שלי הם בעלי ערך אמיתי..

רצון ללא גבולות

אני אוהב לחקור ללא גבולות. לרצון אין פנים. אהבתי את האישה הזאת, את העור המתוק שלה, את הנשיקות העדינות שלה, שהופכות לאש. כאשר האדם מגיע למצב של מודעות עצמית, הוא מתחיל להבין את עצמו, את המצב הפנימי שבו הוא נמצא, ואת המצב החיצוני שבו הוא נמצא. נושא המחקר העיקרי שלו היה כימיה. העור מתחיל להתייבש עוד בטרם הגעתו של האור. המראה עולה באש. הנשימה מתבצעת תוך כדי תנועה של הגוף. שם הקסם מתחיל..

אני יצירה חיה.

אני משחק בצללים ובאור, בתשוקה ובאמנות, בפרובוקציה וברגישות. אני אוהב להצית את הדמיון של מי שצופה בי, להפוך את התשוקה ליצירת אמנות חיה. בכל רגע נתון, כל רגע נתון, כל רגע נתון, כל רגע נתון, הופך לזיכרון. דמיון הוא לא רק מחשבה, אלא גם חוויה אמיתית. זה מה שאני יוצר בכל הופעה: יקום חושני שבו ההנאה היא אסתטית כמו שהיא ארוטית..

הגוף כמו קנבס, הקול כמו חיבוק.

אני לא רק רוקדת, אני הופכת למנגינה. הקול שלי הופך ללחש חושני, העור שלי לציור נע. כל תנועה היא כוונה, כל נשימה היא מילה שלא נאמרה. אני אוהב את העובדה שאנשים מסתכלים עליי, הולכים לאיבוד בפרטים, רוצים לחקור כל עקומה, כל חרדה. מגע איטי גורם לי להימס. יד מוזרה, קול שנכנס לאוזן. ואני נכנע ברגע זה. הנאה מתחילה בהבטחה, לא רק בפעולה..

אני אש ומים.

אני תענוג לחושים. לעיתים נדירות - צרבת, חום, חולשה. לעיתים קרובות, מים מתוקים וזורמים, עד שהם הופכים לטורנדו. אני יכולה להיות מתגרה, שובבה, או אינטנסיבית ומסורה. אני אוהב את הניגוד בין מה שאני מראה ומה שאני מסתיר. כל תנועה, כל מבט, מספרים סוד. התענוג שלי הוא אמנות, וכל פגישה היא קנבס שאני מצייר בו אנחות, צרחות ורגשות אמיתיים. זה מסע אינטימי שבו הכל מרגיש עמוק.

העז להיכנס לעולם שלי.

אבל בעולם שלי יש חוקים: כבוד, הערכה והדדיות. אני יודע את ערכי, אני יודע מה אני מציע. אני לא בשביל כולם. אני מייצג את אלה שמבינים שפיתוי אמיתי הוא פסיכולוגי בדיוק כמו שהוא פיזי. אהבה היא מצב רגשי בו קיימת התאמה בין מה שאנו רוצים לבין מה שאנו מקבלים. אני בלו. ואם את מעיזה להיכנס ליקום שלי, תתכונני להרגיש, לרעוד, לרצות ללא חזרה..