AshleyCampbell

אני בן 22 ואני מרגיש כאילו כל העולם נמצא בתוך נשמתי, למרות שלפעמים הוא נראה גדול מדי. מאז ילדותי, הרצון לגלות, להרגיש, לחיות באופן אינטנסיבי חי בי. אני לא רק צופה מרחוק, אני רוצה לשקוע בכל מקום, בכל תרבות, בכל רגע שמרגש אותי..

אני מדמיינת את עצמי הולכת בין הצבעונים באמסטרדם, נושמת את הריח הרענן שלהם ומסתכלת על ים הצבעים שמקיף אותי.. ואז, ברגע אחד, אני נלקחת ליפן, שם פרחי הדובדבן נופלים כמו גשם מתוק ושקט, מזמינים אותי לעצור ולנוכחות פשוטה.. רגעי השקט הכמעט מושלמים האלה ממלאים אותי בשלווה, אבל אני גם מתגעגעת לאנרגיה המפוצצת של ארץ המחר, עם המוזיקה הזורמת שלה והאורות שנראים כאילו הם נוגעים בשמים.. אני מדמיינת את עצמי רוקדת ללא פחד, הולכת לאיבוד במקצב, המוזיקה זורמת בכל חלקי הגוף..

אני לא יכולה שלא לחלום על מרוקו ועל המסתורין שלה: הרחובות המבויימים שלה, השווקים שלה, מלאי ריחות, צבעים וחיים.. אני גם מדמיין את הקסם של האורות הצפוניים בנורווגיה, האורות האלה רוקדים בשמיים השחורים, כאילו היקום מציג מופע רק בשבילי.. אני רוצה לאבד את עצמי ביופי של סנטוריני, להסתובב בין בתיה הלבנים המשקיפות על הים, וגם להתמסר לשמחה ולצבעים של הקרנבל הברזילאי, שבו המוזיקה והריקוד נראים חסרי סוף.. אני נמשכת לניגודים, לשקט ולחץ, למסורת ולמודרניזם.. אני מתרגשת מהאורות הצפים בשמי תאילנד, מהנוסטלגיה והשינוי שהסתיו מביא לקנדה, מהשלווה של חג המולד מכוסה השלג בפינלנד.. לכל מקום יש משהו ייחודי להציע, ואני רוצה לספוג את זה..

עבורי, נסיעה היא לא רק אוסף של יעדים, אלא גם אוסף של רגשות.. אני רוצה להרגיש את חום השמש על שונית האלמוגים של אוסטרליה, לראות את הים מנצנץ תחת שמיים מלאים כוכבים באיי פוקלנד, לטייל ברחובות האלגנטיים של מונקו או לגלות את היופי האותנטי והלא ידוע של אלבניה וטורקיה.. אלה חוויות שמשנים אותי, מספרים לי סיפורים ומגלים דרכים אחרות לחיות.. אני לא מנסה להיצמד למקום אחד, או לגרסה אחת של עצמי.. אני מתרגש/ת מהרגשות שמעוררים נופים חדשים, תרבויות שונות ומפגשים. כל מסע הוא הזדמנות לגדול, להבין את עצמי טוב יותר, להרגיש חי.)

לפעמים אני חושב שאני לא רק מנסה לגלות את העולם, אלא למצוא את עצמי בכל פינה.. בפריז, אני רוצה להרגיש כמו בסרט; בלונדון, אני רוצה לרקוד בגשם; בקונצרטים של האמנים האהובים עלי, אני רוצה לתת למוזיקה להקיף אותי ולקחת אותי רחוק.. כל פרט, כל נוף, כל שיר הוא יקר לי.. בסופו של דבר, זה לא רק מקומות או תמונות יפות.. אלה זכרונות שמגדירים אותי, רגעים שמרגשים אותי, סיפורים שאני בונה בכל צעד.. עבורי, לטייל זה לחיות, להרגיש ולזכור מי אני בכל רגע נתון..

בסופו של דבר, עבורי, נסיעה היא הרבה יותר מסתם חקר מקומות חדשים; זהו חיפוש מתמיד אחר רגשות, קשרים עמוקים עם תרבויות, נופים ורגעים שמשנים אותי.. כל יעד, מצמחי הצבעונים באמסטרדם ועד האורות הצפוניים בנורווגיה, הוא מרכיב מרכזי בסיפור שלי, השתקפות של מי שאני ומי שאני רוצה להיות.. אני מוקסם מהעוצמה של מה שחוויתי, השילוב הזה של רגיעה וסחרחורת, האפשרות לאבד את עצמי כדי למצוא את עצמי, לחיות את כל הרגע ולהוקיר את הרגעים הייחודיים האלה, הרחק מלהיות רק זכרונות, הם המהות של החיים שלי..