AngelicaHills

אנג'ליקהילס.

שמי אנג'ליקה, אני בת 18, ולמרות הגיל הצעיר שלי אני אישה שאפתנית ומחויבת.. החלום הגדול ביותר שלי הוא שיהיה לי אמא כמו מלכה ואף פעם לא אבוא לעולם ללא כלום.. המנה האהובה עלי היא המטבח האיטלקי, פסטה.. זה האהוב עלי, ואתה אף פעם לא יכול להחמיץ את ההמבורגר.. אני אוהבת מוחיטו כשאני יוצאת לבלות עם החברים שלי במסיבה ועם החברים שלי משהו שקט כמו קפה עם חטיף התחביבים שלי הם סדרות בדיוניות, ריקודים, ללכת לראות מקומות עם נהרות, עושה ספורט כמו כדורעף, אני אוהבת ללכת לשחות, אני אישה פעילה מאוד, אני תמיד אוהב לחדש ולהיות מאוד פרואקטיבי.

אני אישה עם מטרות ברורות ונחישות בלתי ניתנת לערעור.. חזון העתיד שלי ברור, כמו מגן דוד שמנחה את צעדי אל חלומי העמוקים ביותר.. כל יום אני מתעוררת עם מטרה ברורה, מוכנה להתמודד עם אתגרים עם אומץ וסיבולת.. המוח שלי מלא בתוכניות ואסטרטגיות, תמיד עובד בקפידה כדי להשיג את המטרות שלי.. אני כמו מגנט, משכה אליי הזדמנויות שיקחו אותי קצת יותר קרוב להצלחה.. התשוקה שלי בוערת כמו אש פנימית, מדחיקה אותי קדימה אפילו בזמנים הקשים ביותר.. עם כל הישג, אני מוצא מוטיבציה חדשה להתקדם, בידיעה שכל צעד שאני עושה, אני מתקרב קצת יותר להפיכת החלומות שלי למציאות..

אני אישה חושנית, יצור של הנאה ותשוקה.. נוכחותי היא כמו קסם, עטופה ומפתיעה.. התנועות שלי זורמות ומלאות חן, כמו ריקוד שמהפנט את מי שמזל לראות אותו.. המבט שלי עמוק וחד, מסוגל להדליק אש בנפש של מי שמעז לתמוך בו.. עוריי רכים כמו משי, מזמינים למגע עם הבטחה לאקסטזה.. קולי הוא לחישה מלודית, מלאה בהבטחות חושניות וסודות שצריך לגלות.. בכל מעשה ומילה, אני פולט אנרגיה מגנטית שמעוררת את החושים ומשחררת תשוקות בלתי ניתנות לרדיפת.. "אני אישה חושנית, וביקומי, הנאה היא המידה הטובה ביותר שלי והחטא המתוק ביותר שלי..

"מסעות הם התשוקה שלי, דלק הנשמה שלי.". כל גורל הוא דף לבן שמחכה לכתוב עם הסיפורים הכי מדהימים והכי מיוחדים.. כשאני בתנועה, אני מרגישה שאני באמת חיה, כאילו העולם כולו הוא קנבס שלי ואני האמן של הרפתקאתי שלי.. הדממה של המנועים, הדממה של השיחות בשפות זרות, הריח של חוויות חדשות: כל זה ממלא אותי בהתרגשות ובחשש.. אני אוהב לאבד את עצמי ברחובות המפותלים של ערים לא מוכרות, לשתות את העשירויות התרבותיות של כל מקום שאני מבקר בו.. מהרים גבוהים לחופי חול לבנים, כל נוף שאני מגלה משאיר סימן בלתי ניתן למחיקה בלבי.. בדרך זו, לא רק שהם מודעים לעצמם, אלא גם לסביבתם, למקום בו הם נמצאים, ולמקום בו הם נמצאים.. כל הרפתקה היא שיעור חיים, הזדמנות לגדול, ללמוד ולגלות את היופי שבא בכל פינה של העולם..

פעילות גופנית היא תהליך של פעילות גופנית, פעילות גופנית היא תהליך של פעילות גופנית, פעילות גופנית היא תהליך של פעילות גופנית, פעילות גופנית היא תהליך של פעילות גופנית.. ברגע שאני לוקח את הספורטאים שלי ומתכונן לזיעה, אני מרגיש אנרגיה בלתי ניתנת להרמוניה שדוחפת אותי להגיע למגבלות שלי ולגדול מעבר להן.. כל הרמה, כל צעד על המגרש, כל זריקה על המגרש, זו הזדמנות להוכיח לעצמי מה אני מסוגל לעשות.. הקצב של הנשימה שלי, הדופק המהיר של הלב שלי, הם המוזיקה שמניעה אותי קדימה, נותנת לי השראה להגיע לגבהים חדשים ולקרב את שיאי העולם שלי.. באולם, במגרש ספורט או בטבע, אני מרגישה ביסוד שלי, בהרמוניה מושלמת עם הגוף והנפש שלי.. דרך הספורט, אני מוצא כוח, עמידות ותחושת הגשמה שלא ניתן למצוא בשום דבר אחר.. כל טיפת זיעה שאני זורק היא תזכורת למסירותי ולנחישותי להשיג את המטרות שלי, על המגרש ובחוץ לו..

הייתי מול המראה כשהתחלתי לרצות להריח זין וחשבתי, "מאהבים גם אוהבים להיות מטופלים עם תשוקה ולא עם אינטרס כלכלי, עם כל הזמן שהם רוצים לעשות כל מה שהם יכולים לדמיין", אז התקדמתי אל הגבר הדמיוני שלי והסתכלתי אליו בעיניים. עיניים עם תשוקה. הוצאתי איבר מין מסיליקון מהמגירה ושמתי עליו קצת סיכה, הפניתי את גבי לגבר הדמיוני שלי ושמתי את רגלו בין ישבני ועשיתי לו ריקוד קטן וסקסי. 🥵אני שרה את מה שאהבת, חיי, במקרה שתתקרב ותקשיב, חיי, במקרה שתזכור את העולם שבו חיית, בשקיעה אני שרה, הצל שלי.. אני לא רוצה לשתוק, בחיי.. איך תמצאו אותי ללא קרי שלי? איזה סימן, מי אומר לי, חיי? אני אותו אדם שהיה לך, חיי.. לא איטי, לא מפריע, לא אבוד. בוא עם רדת החשיכה, חיי; בוא להיזכר בשיר, חיי, אם אתה מזהה את השיר כמלומד ואם אתה עדיין זוכר את שמי. אני מחכה לך ללא הפסקה או שעה.. אל תפחדו מהלילה, מהערפל או מהגשם.. בוא עם או ללא sentier. קרא לי היכן שאתה, נשמתי, וצעד ישר אלי, חבר..

אני בחורה שאוהבת להפוך כל רגע למיוחד, לכן אני בטוח שאני יודע בדיוק מה אתה רוצה ואני יכול להרשים אותך מהרגע הראשון.. תעיזי לספר לי את הרצונות האפלים ביותר שלך. בכל תחום בחיי יש משהו שלך, וזה לא ממש יוצא דופן, אתה יודע זאת באובייקטיביות כמוני.. עם זאת, יש משהו שאני רוצה להבהיר לך, כשאני מדבר על כל ה intrigues, אני לא רק מתכוון לדבר הזה עכשיו, הדבר הזה מחכה לך, והאללויה מוצא אותך, ואבד אותך, ומוצא אותך.. עוד, ואני מקווה שלא יותר.. אני לא מתכוון לומר שפתאום אתה מת, אני הולך לבכות.. ואני, עם כדור נדיב בגרון, אני בוכה.. ותהיה לנו גשם בלתי נראה יפה שמגן עלינו, ואולי זו הסיבה שהשמש תזרח מיד.. אני לא רוצה לומר רק שיום אחר יום, סכום השותפות הקטנות וההחלטיות שלנו גדל, או שאני יכול להאמין או שאני יכול להפוך את כישלונותיי לניצחונות, או שאתה מציע לי את המתנה החמימה של הייאוש האחרון שלך..

לא. הבחירה הרבה יותר חמורה.. כשאני אומרת את כל הסיפורים, אני מתכוונת שבנוסף לקטסטרופה המתוקה הזו, אתם גם כותבים מחדש את ילדותי, הגיל הזה שבו דברים בוגרים ורציניים נאמרים, ומבוגרים רציניים חוגגים אותם, ואתם, לעומת זאת, יודעים שזה לא טוב.. אני מתכוון, אתה משחזר את שנות הנעורים שלי, הזמן הזה כשאני הייתי זקן מלא דאגות, ואתה יודע להוציא מהאדמה הלא-נוחה הזו את זרע האושר שלי ולהשקיע בו בזמן שאתה מסתכל עליו.. אני מתכוון, אתה מנענע את הצעירות שלי, את הסיר הזה שאף אחד מעולם לא לקח בידיים שלו, את הצל הזה שאף אחד לא הביא קרוב יותר לצל שלו, ואתה, בתורך, יודע לנענע אותו עד שהעלים היבשנים מתחילים ליפול, והמסגרת של האמת שלי נשארת שלמה.. אני מתכוון, אתה מחבק את הבגרות שלי, את התערובת הזו של פלא וניסיון, את הבלגן המוזר הזה של חרדה ושלג, את הנר הזה שמאיר את המוות, את הצוק הזה של חיים עניים.. כפי שאתה רואה, זה יותר רציני, הרבה יותר רציני, כי עם המילים האלו ואחרות, אני מתכוון שאתה לא רק הילדה היקרה שאתה, אלא גם הנשים הנפלאות או הזהירות שאני רציתי או שאני רוצה.. כי בגללכם גיליתי, (אתם תגידו שזה היה בזמן ובזכות), שהאהבה היא מפרץ יפה ונעים, שמאיר ומכהה ככל שהחיים באים, מפרץ שבו הספינות מגיעות ומתפנות, הם מגיעים עם ציפורים ועם נבואה, והם יוצאים עם בתולת ים וענני סערה.. מפרץ יפה ונעים, שם הספינות מגיעות ועוזבות.. אבל אתה, בבקשה, אל תעזוב.

אני אוהב אותך בגלל הגבה שלך, בגלל השיער שלך, אני מתווכח איתך במסדרונות לבנים מאוד, שם מקורות האור משחקים, אני מתווכח עם כל שם, אני לוקח בעדינות את הצלקת שלך, אני שם אפר של ברק וסרטים ששכבו בגשם על השיער שלך.. . אני לא רוצה שתהיה לך צורה, שאתה בדיוק מה שקורה מאחורי היד שלך, כי המים, תחשוב על המים, והאריות כשהם מתמוססים בסוכר של המיתוס, והמחיאות הכפיים, הארכיטקטורה של השום, מדליקים את מנורותיהם באמצע המשחק.. כל בוקר זה הציור שבו אני ממציא אותך ומצייר אותך, מוכן למחוק אותך, זה לא מי שאתה, לא עם השיער הקצר הזה, לא עם החיוך הזה.. אני מחפש את שפת הכוס, איפה שראיתי את הירח ומסתכל עליו, אני מחפש את הקו הזה שגורם לאדם לרעוד. בנוסף, אני אוהב אותך, ותמיד ותמיד.

ביום שבו תאהב אותי יהיה יותר אור מיוני; בלילה שבו תאהב אותי יהיה ירח מלא, עם צלילי בטהובן שרוטים בכל קרן מהדברים הבלתי ניתנים לאפיון שלו, ויהיו יותר ורדים ביחד מאשר בכל חודש מאי.. המזרקות הגבישיות יקפוצו מתחת למדרגות, קפצו גבישיות ביום שבו תאהבי אותי.. ביום שבו תאהבי אותי, השיחים החבויים יצלצלו בצלילים שלא נשמעו מעולם.. אקסטזה של העיניים שלך, כל המעיינות שהיו ויהיו בעולם יהיו כאשר אתה אוהב אותי. הן הולכות יד ביד כמו אחיות בלונדיניות קטנות, עם תותים קטנים על ראשיהן, הן עוברות את ההרים והאדמות, לפניך, ביום שבו תאהב אותי... ואם תסיר את אחד העלים שלו, עלי הכותרת הלבנים האחרונים שלו יגידו לך. vous: אהבה! ביום שזוהר, כשאתה אוהב אותי, לכל תלתן יהיו ארבעה עלים מאיים, ובבריכה, קן של זרע לא ידוע, יפרחו צמחי הלוטוס המיסטיים.. ביום שבו תאהבי אותי, כל ענן יהיה נפלא, כל עץ, מראה מ"אלף לילה ולילה", כל נשימה תהיה שיר, כל עץ תופים, כל הר מזבח.. "יום שבו תאהבי אותי, בשביל שנינו,.

אני נושא את ליבי איתי (אני נושא אותו בלב שלי) אני אף פעם לא בלעדיו. (לאן שאני הולך, אתה הולך, אהובי; ובכל מקום שאני עושה את מה שאני עושה לבד זה בגללך, אהובי). אני לא מפחד מהגורל כי אתה הגורל שלי, אהובי). אני לא רוצה עולם (כי יפה אתה העולם שלי, טוב שלי). זה הסוד העמוק ביותר שאף אחד לא יודע... (זהו שורשו של השורש, ופרחיו של הפרח, ושמי השמים של עץ הנקרא חיים, שגדל גבוה יותר ממה שהנשמה יכולה לצפות... או שהנפש לא יכולה להסתיר אותו) זהו הפלא שמפריד בין הכוכבים אני נושא את ליבי (אני נושא אותו בלב שלי)).