AngelaSimmons

אני אנג'לה.



ג'וליה נולדה בבוקר חם בעיירה קטנה, הממוקמת בהרים של האזור הצפוני של קולומביה. מילדותה, חייה היו מכוסים בעושר הטבע והתרבות שהקיף אותה. משפחתה התגוררה שם במשך דורות, ואביה היה חקלאי קפה גאה. אמה, מצד שני, הייתה מורה בבית הספר המקומי, לימדה לא רק נושאים מסורתיים, אלא גם את ההיסטוריה של האזור שלה ואת האהבה לאדמתה..



העיר הקטנה, עם בתיה הצבעוניים, רחובותיה הסלולים וכיכרותיה הפרחוניות, נראתה כמו ציור ידני.. אנשים חיו עם תחושת קהילה והשתייכות שלא מוצאים בשום מקום אחר.. כולם הכירו אחד את השני, והדלתות היו תמיד פתוחות לשכנים.. חייה של ג'וליה התאפיינו בפסטיבלים מקומיים, תהלוכות דתיות, קרנבלים מלאים במוזיקה וריקוד, וימים שקטים בכיכר הכפר, שם יושבים זקני הכפר ומספרים סיפורים מימים עברו..

העיר הקטנה, עם בתיה הצבעוניים, רחובותיה המרובעים והכיכרות העשויות פרחים, הייתה כמו תמונה שצוירה ביד. האנשים חיו עם תחושת קהילה והשתייכות שלא נמצאת במקומות אחרים. כולם הכירו את כולם, והדלתות היו תמיד פתוחות לשכנים. חייה של ג'וליה היו מכוסים בפסטיבלים מקומיים, תהלוכות דתיות, קרנבלים מלאים במוזיקה ובריקוד, וימים שקטים בכיכר העיר, שם הזקנים ישבו וסיפרו סיפורים על זמנים קודמים..


כאן, בארץ של הוואיו, קהילה ילידת הידועה ביכולת ההתמודדות שלה ובקשר החזק שלה עם האלמנטים, ג'וליה מצאה שלום פנימי שמעולם לא חוויה לפני כן. היא בילתה ימים במדיטציה בדיונות, צופה ברוח יוצרת צורות חדשות בחול, ולילות שלמים תחת שמיים מלאי כוכבים שנראה לספר את הסיפורים של היקום..

לאחר שהייתה באמזונס, ג'וליה נמשכה לקיצוניות אחרת של קולומביה: מדבר גואהירה בצפון-מזרח המדינה. הנוף הצחיח, עם דיונות חול אינסופיות לכאורה ושמים עצומים המנגבים את האופק, ניגוד חזק עם הג'ונגלים וההרים הפורחים שהיא חקרה. זה היה בגואחירה שג'וליה חוויה סוג של לידה מחדש רוחנית.

לאחר שהייתה באמזונס, ג'וליה נמשכה לקיצוניות אחרת של קולומביה: מדבר גואהירה בצפון-מזרח המדינה. הנוף הצחיח, עם דיונות חול אינסופיות לכאורה ושמים עצומים המנגבים את האופק, ניגוד חזק עם הג'ונגלים וההרים הפורחים שהיא חקרה. זה היה בגואחירה שג'וליה חוויה סוג של לידה מחדש רוחנית.

העיר הקטנה, עם בתיה הצבעוניים, רחובותיה המרובעים והכיכרות העשויות פרחים, הייתה כמו תמונה שצוירה ביד. האנשים חיו עם תחושת קהילה והשתייכות שלא נמצאת במקומות אחרים. כולם הכירו את כולם, והדלתות היו תמיד פתוחות לשכנים. חייה של ג'וליה היו מכוסים בפסטיבלים מקומיים, תהלוכות דתיות, קרנבלים מלאים במוזיקה ובריקוד, וימים שקטים בכיכר העיר, שם הזקנים ישבו וסיפרו סיפורים על זמנים קודמים..