AnastasiaKovak

אני בן 22, גובהי 155 ס"מ ומשקלי 45 ק"ג.. הצבע האהוב עלי הוא כחול, ואחת התשוקות הגדולות שלי היא אומנות ההסתרה.. עבורי, כל חליפה היא דלת לעולם אחר, דרך לחקור גרסאות שונות של עצמי.. מנסיכות ולוחמות לדמויות אפלות ומסתוריות, אני אוהבת לבנות כל תלבושת עם פרטים: איפור, אביזרים ומגע ייחודי שמדבר מי אני.. החברים שלי אומרים שהם אף פעם לא יודעים איזה דמות אני הולך להופיע, וזה כיף כמו שהם. בנוסף לקוספליי, יש לי אהבה עמוקה לתנועה ולגוף.. אני רקדנית בטן מקצועית, רוטב, פלמנקו וסגנון סקסי בעקבות גבוהות, הסגנון האהוב עלי. ריקוד מאפשר לי להביע את עצמי עם חופש, כוח וחושניות, והוא חלק חיוני מהזהות האמנותית שלי.. אני גם עוסקת בספורט ומתאמנת כל יום, כי אני נלהבת מלהרגיש חזקה, בריאה ומחוברת לגוף שלי.. כושר גופני הוא חלק משגרת היום יום שלי וכלי להפוך לגרסה הטובה ביותר של עצמי.. ברשתות החברתיות אני משתף את היצירות שלי ומתחבר עם אנשים מסביב לעולם שחולקים את אותן תשוקות.. אני אוהבת להראות את התהליך מאחורי כל תחפושת או כוריאוגרפיה, להחליף עצות וליצור קהילה.. לחיות חיים רבים באחד, להפתיע, לתת השראה ולהמשיך לגדול: זה מה שאני אוהבת יותר מכל..

לבסוף, נפלנו על הספה, צחקנו ונשקנו.. הרגשתי את הנשמות שלנו מתערבבות במעשה של פגיעות. האינטימיות הייתה מוחצנת.. אנחנו נותנים את עצמנו אחד לשני, חוקרים כל פינה של הישות שלנו, כאילו רצינו להישאר לכודים ברגע הזה לנצח.. עם זאת, כמו כל הדברים הטובים, הסיפור שלנו לא היה ללא סיבוכים.. ככל שהיחסים התהדקו, כך גם חוסר הביטחון שלנו.. הפחד לאבד אותו והלחץ של הציפיות החלו ליצור מרחב בינינו.. אבל בכל חוסר הסכמה, בכל דמעה, היה רצועה של אהבה שאחדה אותנו.. היום, כשאני חוזרת על הימים ההם, אני מבינה שכל נשיקה, כל מבט, וכל ויכוח עיצב אותנו בדרכים שמעולם לא דמיינו.. הסיפור הזה של מאוהבים היה מסע מלא תשוקה, אבל גם צמיחה.. ולמרות שאני לא יודע מה העתיד מחזיק, אני תמיד אזכור את הרגע הזה כפרק קריטי בחיי, שבו אהבה ותשוקה התערבבו בריקוד יפה של נוער..

אחר צהריים אחד, בזמן שחקרנו מוזיאון ישן, מצאנו את עצמנו בחדר ריק.. המתח בינינו היה מוחשי.. בלי לחשוב, דחפתי אותו בעדינות אל הקיר ונשקתי אותו.. זו הייתה נשיקה מלאה בתשוקה, תערובת של רגישות ודחיפות.. ידיי התערבבו בשיער שלו כשהוא החזיק אותי חזק, כאילו פחדתי שאברח.. הימים עברו והמשיכה בינינו הפכה יותר ויותר ברורה.. היו לילות שבהם נשארו ערים עד מאוחר, לדבר על הפנטזיות שלנו, התקוות שלנו, ומה רצינו להיות. התשוקה הייתה זורמת, כל מגע היה אש ששרפה בינינו.. לילה אחד, החלטנו לבלות אותו בדירה שלו.. החדר היה מאוורר על ידי אור כהה של נרות, והאוויר היה מלא בריח קל של וניל.. נותנו לעצמנו להיתפס על ידי המוזיקה הנעימה שנשמעה ברקע.. כשרקדנו, הבנתי שכל תנועה הרגישה כמו דיאלוג בין הגוף שלנו, ריקוד שבו שנינו ידענו מה רצינו..