AmberHoks

רועשת, חמה, מותשת מהזין העשיר, הגעתי הביתה מהדייט השני שלי.. הוא קבל אותי ואמר לי לעבור. אני נכנסתי, ישבתי בחדר, הוא אמר לי: כמה יפה את נראית היום! ונתן לי נשיקה.. אני מצצה לו את הזין בדייט הראשון שלי והוא נישק אותי, אמר לי שהוא טעים לשפורה.. ולמה שאמרתי שזה בגלל שאכלתי סוכרייה... ואיזה סוכרייה טעימה אכלתי! ישבנו בחדר ואמר לי: "בואו לחדר השינה". עלנו למעלה והפגנו סדרה בטלוויזיה, שנינו שכבנו, והיינו צופים בסדרה, לפתע הוא תפס את פניו ונישק אותי, הסתובבתי והכרתי אותו ברגל,. התחלנו להתנשק, כשהתחלתי להוריד את היד שלי אל הברמוטה שלו, וכשהיא הייתה קצרה, הכנסתי את היד שלי ומעל למגרש, התחלתי לתפוס את הזין שלו.. לא הספיק לי להזדיין קודם, הרגשתי חם ורציתי להמשיך להזדיין.. ברגע שאחזתי בזין שלו מעל המתאגרף, והתחלתי לנשק אותו, התחלתי להרגיש שהוא נהיה קשה.. התחלתי לחמם אותו, עליתי עליו, והתחלתי לנשק את צווארו.. בזמן שהיא נישקה אותו, הרגשתי את נשימתו מתרועעת.. התחלתי לפתוח את המכנסיים שלו, וראיתי שהזין שלו נעשה קשה, אז לקחתי את המכנסיים ואת הגרביים שלו.. ¡זה היה בוער! בגלל שאני לובשת שמלה, הוא שם את ידו מתחת, והוא התחיל לגעת בי, וגרם לי לרטוב, התחלתי לעשות תנועות קלות מעל הזין שלו עם התחתונים שלי, הוא הרגיש חם,. ככל שהלכתי ללטף את הזין שלו עם הזין שלי, הוא נהיה יותר נסער.. הוא התיישב בפתאומיות וביקש ממני לעמוד ולהפנות.. הוא התחיל להוריד את סגור השמלה שלי, וכשהייתי מוריד אותו, הוא התחיל לשים קונדום... אני מניח כי אני לא ממש הבנתי.. כשהוא ראה אותי בחנות התחתונים, הוא אמר לי שהוא רוצה שזה יהיה לגמרי שלו.. הוא שכב על המיטה שלי והתחיל לנשק את כל הגוף שלי.. אבל, אני לא אמרתי כלום, נשאר לי הזרע של החבר האחר שלי על החזה והבטן, ועדיין הוא נישק אותי ולקק לי את החזה. הוא שחרר את לשונו על שפתי, הצוואר, החזה, הבטן.. הוא התחיל להוריד את התחתונים שלי בעדינות, עד שהפליג אותי לגמרי.. ביקשתי ממנו לנשק אותי אחרי שהוא כבר עבר על גופי עם שפתיו, עם הזרע מהדייט הראשון שלי,. הוא נישק אותי והניח את רגלי על כתפיו, וזה היה כאשר הוא חדר בי לאט לאט, הרגשתי את הזין שלו בתוכי, אני נהניתי עד הסוף. הוא נכנס אליי שוב ושוב, בהתחלה היה עדין ועדין, ואז הוא החל להאיץ את הקצב, הוציא אותו והחל להכות בו את הזין שלי ואת הנרתיק שלי,. Y le dije: «¡בבקשה תעשה לי טובה! אני מדליקה אותו כשאני אומרת לו את זה, הוא מהר מאוד מרים אותי על ארבע, הוא נותן לי סטירה, ובאותה שעה שאני מרגישה את השבט, אני מרגישה כמו הזין שלו נכנס חזק מאוד לתוך הנרתיק שלי, אנחנו מתחילים לתפוס, הציצים שלי מתגברים, והוא מחזיק אותם ומחזיק אותם,. הוא הרגיש את הזין שלו עד הסוף, לא יכל לעצור את הנאנח שלו, וזה מה שהוא אהב והרגש אותו יותר.. הוא התחיל להכות אותי שוב, ובמקרה הזה הוא ביקש ממני לשכב.. שכבתי והמשיך לדחוף לי את הזין שלו עד שלא יכולתי יותר, ובמהירות, כשהוא יצא מהווגינה שלי, הוא הוריד את הקונדום ושפך את כל הזרע שלו לתוך הבטן שלי ובטן שלי.. הוא היה מותש כמו הראשון.. אחרי שזה נגמר, קמתי להתלבש כי הגיע הזמן שאני אעזוב.. אני הולך לשירותים, שם אני מנקה את הזרע שנשאר לי.. התחלתי להתלבש, וכשהיא יצאה היא נישקה אותי ואמרה לי שזה היה יום האהבה הכי טוב שהיה לה.. זה היה יום נהדר, אני דפקתי את שניהם.. השארתי את שניהם מותשים, ואני מלאה בשמחה..

מצעדיי הראשונים בילדותי ידעתי שריקוד יהיה תשוקת חיי. בהשראת השפעות שונות מהסביבה המשפחתית והתרבותית שלי, נכנסתי לעולם הריקוד עם מסירות בלתי מופחתת. כשעליתי לגדול, נתקלתי באתגרים ובמכשולים, אבל הנחישות והמשמעת שלי אפשרו לי להתגבר עליהם ולהתגבר בגיל העשרה.. במהלך נעורי, אני התעמתי עוד יותר בריקוד, מקדיש שעות אינסופיות לאימון ומשתתף בתחרויות וארועים רבים. דרך מאמציי אלה, זכיתי בהצלחות ובהישגים משמעותיים שדחפו אותי קדימה במסע שלי לקידום הריקוד.. אבל חיי לא היו מוגבלים רק לבמה.. למרות ההתמקדות האינטנסיבית שלי בריקוד, מצאתי זמן גם לטפח קשרים משמעותיים עם חברים ובני משפחה, כמו גם לחקור תחומי עניין ופעילויות אחרות מחוץ לעולם המחול. האיזון הזה בין הקריירה והחיים האישיים שלי עזר לי להישאר ממוקד ולנותן מהנסיעה שלי.. עכשיו, כשאני מסתכל אל העתיד, אני עושה זאת בנחישות ובאופטימיות. יש לי מטרות ותשוקות ברורות בראש, ואוטוביוגרפיה שלי לא רק מתארת את מסע הריקוד שלי, אלא גם מציעה תצוגה עמוקה של האתגרים שעמדתי בפניהם, הלקחים שלמדתי והנסיונות.

במהלך נעורי, אני התעמתי עוד יותר בריקוד, מקדיש שעות אינסופיות לאימון ומשתתף בתחרויות וארועים רבים. דרך מאמציי אלה, זכיתי בהצלחות ובהישגים משמעותיים שדחפו אותי קדימה במסע שלי לקידום הריקוד.. אבל חיי לא היו מוגבלים רק לבמה.. למרות ההתמקדות האינטנסיבית שלי בריקוד, מצאתי זמן גם לטפח קשרים משמעותיים עם חברים ובני משפחה, כמו גם לחקור תחומי עניין ופעילויות אחרות מחוץ לעולם המחול. האיזון הזה בין הקריירה והחיים האישיים שלי עזר לי להישאר ממוקד ולנותן מהנסיעה שלי.. עכשיו, כבוגר, כשאני מסתכל לעתיד, אני עושה זאת בדעה ובהופטימיות.. הקמתי מטרות ותשוקות ברורות בראש, גם בתוך וגם מחוץ לעולם הריקוד.. האוטוביוגרפיה שלי לא רק מתארת את מסע הריקוד שלי, אלא גם מציעה תצפית עמוקה באתגרים שעמדתי בפניהם, הלקחים שלמדתי והנסיונות.

הסיפור שלי מתחיל בנעורי, כאשר הריקוד הפך למרכז חיי.. הוא בילה שעות על שעות בסטודיו, משפר כל תנועה, כל צעד.. השתתפתי בתחרויות, זכיתי בהן, הפסדתי בהן, אבל תמיד למדתי וגדלתי כדאנגנית.. זה היה עולם שבו הרגשתי בחיים, שבו יכולתי לבטא את עצמי באופן מלא.. אבל ככל שהתקרבתי לבגרות, התחלתי להבין שיש בחיים יותר מאשר ריקוד. החברות שלי התרחבו, העניין שלי התרחב, והתחלתי לחפש איזון בין הקריירה שלי לבין החיים האישיים שלי.. זה היה תהליך הדרגתי, אבל לאט לאט מצאתי את מקומי בעולם.. ככל שהתקדמתי בקריירה שלי כדאנית, התחלתי גם לחקור תשוקות אחרות. התעניינתי בצילום, אז התחלתי ללמוד וניסוי בסגנונות וטכניקות שונות.. גם גיליתי את אהבתי לכתיבה, והתחלתי לכתוב ביומן, שבו רשמתי את מחשבותיי וחוויותיי.. אבל החיים לא תמיד היו קלים.. היו רגעים של ספק ודיכאון, רגעים שבהם תהיתי אם אני הולכת בדרך הנכונה.. אבל בכל פעם שהרגשתי אבודה, חזרתי לדאנס.. הוא היה המקלט שלי, הבריחה שלי, התשוקה שלי.. ואני תמיד נזכרתי למה בחרתי בדרך הזאת מלכתחילה.. עם הזמן, מצאתי איזון בין כל התשוקות שלי.. אני עדיין רקדתי, אבל גם חקרתי את העניין שלי בצילום ובכתיבה.. וככל שגדלתי וגדלתי, גם האמון שלי בעצמי ובכישורים שלי גדל.. התחלתי לעבוד כצלמת עצמאית, והכתבות שלי התחילו להופיע במגזינים ובאתרים.. היום, אני מאושרת עם החיים שברכתי לעצמי.. אני ממשיך לרקוד, אני ממשיך לצלם, אני ממשיך לכתוב.. אבל יותר חשוב, אני ממשיך לגדול, ללמוד ולחקור את כל מה שהעולם מציע.. הסיפור שלי עדיין לא נגמר, אבל אני נרגשת לראות לאן הפרק הבא יוביל אותי..           

כשהייתי צעיר, הריקוד היה העולם שלי.. הוא בילה שעות במעגל, משפר כל תנועה, כל צעד.. התחרה באירועים מקומיים ולאומיים, ניסה אתגרים וחגג ניצחונות. אבל ככל שהתקרבתי לגיל הבגרות, התחלתי לשאול אם יש יותר בחיים מאשר ריקוד.. החברויות שלי התרחבו, האינטרסים שלי התרחבו.. גיליתי צילום וכתיבה, שתי תשוקות חדשות שפיתחו אותי. ביליתי שעות בשדה, לוכדת את יופיי העולם דרך עדשותיי, ולילות כתבתי ביומן שלי,. המעבר לגיל מבוגר לא היה קל.. היו רגעים של ספק ודיכאון, רגעים שבהם תהיתי אם אני הולכת בדרך הנכונה.. אבל בכל פעם שהרגשתי אבודה, חזרתי לדאנס.. הוא היה המקלט שלי, הבריחה שלי, התשוקה שלי.. הזכיר לי למה בחרתי בדרך הזאת מלכתחילה.. עם הזמן, מצאתי איזון בין כל התשוקות שלי.. אני עדיין רקדתי, אבל גם חקרתי את העניין שלי בצילום ובכתיבה.. נכנסתי לעולם העבודה כצלמת עצמאית, והכתבות שלי התחילו להופיע במגזינים ובאתרים.. היום, אני מאושרת עם החיים שברכתי לעצמי.. אני ממשיך לרקוד, אני ממשיך לצלם, אני ממשיך לכתוב.. אבל יותר חשוב, אני ממשיך לגדול, ללמוד ולחקור את כל מה שהעולם מציע.. הסיפור שלי עדיין לא נגמר, אבל אני נרגשת לראות לאן הפרק הבא יוביל אותי..

כשהייתי צעיר, הריקוד היה העולם שלי.. הוא בילה שעות אינסופיות בסטודיו, משפר כל תנועה, כל צעד.. מאז שהייתי ילדה קטנה, חלמתי להיות רקדנית מקצועית,. התחרה באירועים מקומיים, אזוריים ואומיים, ניצחה אתגרים וחגגה ניצחונות. בכל פעם שהלכתי לבמה, הרגשתי גל של רגש ואדרנלין שזרם על גופי,. אבל ככל שהתקרבתי לגיל הבגרות, התחלתי לשאול אם יש יותר בחיים מאשר ריקוד.. החברויות שלי התרחבו, האינטרסים שלי התרחבו.. גיליתי צילום וכתיבה, שתי תשוקות חדשות שפיתחו אותי. ביליתי שעות בשדה, לוכדת את יופיי העולם דרך עדשותיי, ולילות כתבתי ביומן שלי,. המעבר לגיל מבוגר לא היה קל.. היו רגעים של ספק ודיכאון, רגעים שבהם תהיתי אם אני הולכת בדרך הנכונה.. הלחץ להשיג הצלחה בעולם הריקוד הרגיש לעתים קרובות כבד, ומצאתי את עצמי תוהה אם זה שווה להקריב כל כך הרבה בשביל חלום.. אבל בכל פעם שהרגשתי אבודה, חזרתי לדאנס.. הוא היה המקלט שלי, הבריחה שלי, התשוקה שלי.. דרך הריקוד, יכולתי לבטא את עצמי בדרך שלא יכולתי לעשות זאת בשום דרך אחרת.. כל תנועה, כל תנועה, הייתה בעלת כוח להעביר רגשות שלעתים קרובות לא יכולתי אפילו לתאר במילים.. ככל שהמשכתי במסע שלי אל הבגרות, התחלתי להבין שלא הייתי צריכה לבחור בין הריקוד לבין התשוקות האחרות שלי.. יכולתי להמשיך לרקוד בזמן שאני חוקרת את העניין שלי בצילום ובכתיבה.. נכנסתי לעולם העבודה כצלמת חופשית, מצלמת רגעים מיוחדים עבור לקוחות שהבטחו בי לתעד את הזיכרונות היקרים ביותר שלהם.. גם הכתיבה שלי התחילה לזכות בהכרה.. המאמרים שלי הופיעו במגזינים מקומיים ובאתרים, ובמהרה מצאתי קהל שמעריך את החשיבה שלי על החיים, האמנות והיצירתיות.. הייתי אסירת תודה על ההזדמנות לחלוק את מחשבותיי וחוויותיי עם אחרים, והתחלתי להיות מוטיבציה לדעת שהמילים שלי היו מקולות עם הקוראים. היום, אני מאושרת עם החיים שברכתי לעצמי.. אני ממשיך לרקוד, אני ממשיך לצלם, אני ממשיך לכתוב.. אבל יותר חשוב, אני ממשיך לגדול, ללמוד ולחקור את כל מה שהעולם מציע.. הסיפור שלי עדיין לא נגמר, אבל אני נרגשת לראות לאן הפרק הבא יוביל אותי.. Porque una cosa es segura: כל עוד אני ממשיך לרקוד, כל עוד אני ממשיך ללכוד רגעים דרך עדשותי, כל עוד אני ממשיך לתאר את מחשבותיי במילים, אני אחיה חיים שממלאים אותי בשמחה ובסיפוק.. וזה כל מה שבאמת חשוב..

אחרי שנים של מיומנות בריקוד, צילום וכתבה, הגיע רגע בחיי שבו הרגשתי צורך לחקור צורות חדשות של ביטוי בסביבתי היומיומית.. החלטתי להיכנס עמוק יותר לקהילה המקומית שלי, לחפש השראה באנשים ובמקומות שסביבי.. התחלתי להיות מעורבת בפרויקטים יצירתיים בתוך העיר שלי, משתפת פעולה עם אמנים מקומיים בהופעות ריקוד, תערוכות צילום ואירועים ספרותיים.. הפרויקטים האלה אפשרו לי להתחבר עם אנשים ממגוון תחומים ומחוויות,. ככל שהתחלתי להיות מעורבת יותר בקהילה, גיליתי גם תשוקות וכישורים חדשים.. הפכתי למנטורת של רקדניות מקומיות צעירות, ומחלקת את הניסיון והידע שלי עם הדור הבא של אמנים.. התחלתי גם ללמד שיעורי צילום וכתיבה במרכזים קהילתיים, ועזרתי לאחרים לגלות ולפתח את הפוטנציאל היצירתי שלהם.. אבל החיים שלי לא היו רק עבודה ופרויקטים יצירתיים.. מצאתי גם זמן ליהנות מהדברים הקטנים בחיים: טיולים בפארק, ארוחות ערב עם חברים, אחר צהריים שקט בבית עם ספר טוב. רגעים של שקט אלה עזרו לי להחזיר אנרגיה ולשמור על איזון בין המהומה של החיים היומיומיים. ככל שגדלתי והתפתחתי כאדם, כך גם האמנות שלי.. הצילומים שלי לכדו את היופי והייחודיות של החיים בעיר שלי, בעוד הכתיבה שלי עסקה בנושאים עמוקים ורגשיים שהדהדו עם האנשים בקהילה שלי. וכמובן, הריקוד שלי עדיין היה חלק מהבסיס של מי שאני, דרך ביטוי של עצמי שלא הפסיקה לעורר השראה ולהרגש אותי.. לסיכום, חיי היומיום היו מלאים ביצירתיות, חיבור וחקירה.. כל יום היה הזדמנות חדשה לגלות משהו חדש על עצמי ועל העולם שסביבי.. ולמרות שהנסיעה שלי לא תמיד הייתה קלה, תמיד הייתי אסירת תודה על החוויות וההזדמנויות שהחיים הציגו לי.. כי בסופו של דבר, התשוקה שלי לאמנות והקשר שלי עם אחרים, זה מה שדחף אותי להמשיך הלאה, מוכן להתמודד עם כל אתגר שיבוא בדרכי.

זה קרה כשהייתי בת 18 וזדיין איתי בחור חם.. אני מתארת את עצמי כאישה יפהפייה, לבנה, רזה, בגובה של בערך 1.65 ו... בחור קצת גבוה ממני, שחור ורזה מאוד, אבל זה לא מה שחשוב.. אני מחפשת אנשים חדשים לדבר איתם באמצעות אפליקציה ופגשתי בחור אחד, הפכתי לחברתו האישית באינטרנט, ודיברנו כמעט כל יום, אבל משהו נורמלי ללא שום דבר חם, ביום כמו כל יום אחר אני מקבל תמונה שהיא של הזין שלו, הוא היה גדול מאוד ועשיר, בערך 16 ס"מ. 😜 אני כמו זונה טובה. כשראיתי את התמונה התחממתי עד הסוף. כשאני שואל אותו מה בגלל התמונה הוא עונה לי בצער שזה היה בלי כוונות, הוא טעה ב"צ'אט" למה שאני אומר לעצמי שיש לו זין טוב מאוד והוא אומר לי שהו