AlizonMoreti

אני יודעת שבכל פעם שאני מסתכלת עליך, אני מרגישה שהזמן עוצר, כל העולם נעלם, ורק אני ואתה קיימים ברגע הזה של תשוקה.. עינייך יכלו ללבוש עלי תעלומה שאוכל לגלות לאט לאט, בעוד שפתיך יקראו לי, כמו לחישה מפתה שתזמין אותי לאבד את עצמי בנשיקה נלהבת.. הגוף שלי נשרף מלהגיד לך, להרגיש את העור שלך על שלי, ולדעת שאנחנו יכולים ליצור יחד אהבה כה חזקה שזה מתעלה על כל מה שאנחנו מכירים..

יש משהו בדרך בה אתה מתנהג שגורם לי להתמוסס מתוך עצמי, כאילו כל הגוף שלי יודע שאתה האדם היחיד שיכול להדליק את האש הזאת בי.. כל מילה שלך תופס אותי, כל מעשה שלך מושך אותי בכוח בלתי ניתן לעצירה.. אני מרגישה את נוכחותך שורפת אותי, ואפילו אם אני רוצה להתנגד, אני רק רוצה להיכנע לגמרי, לאבד את עצמי ברך העור שלך, בחום הנשימה שלך, ובעוצמתו של מה שנוכל להיות יחד, שם אין גבולות, רק תשוקה ותשוקה גורמים לנו להרגיש את האהבה הזאת. יותר טהור.

אין יום אחד שאני לא מרגישה אסירת תודה על כך שמצאתי אותך. ברגע שחיינו התאחדו, משהו בי השתנה לנצח. אתה האדם הזה שעושה כל רגע קסום, הופך את היום יום למשהו יוצא דופן..

חיוך, מילים, נוכחות. לכל דבר בך יש את היכולת למלא את ליבי באושר שלא חשבתי עליו. אני לא יודע אם אתה עדיין מבין את זה, אבל כשאני איתך, העולם נראה כאילו הוא עוצר, ורק אתה ואני נשארים..

שמי אליזון מורטי, ואם תישב מולי, הדבר הראשון שתבחין בו הוא שאני לא מפחדת מהשתיקה.. עבור רוב האנשים, דממה היא ריקנות לא נוחה שהם מנסים למלא באנקדוטות חסרות משמעות; עבורי, היא הבד שבו מתחילה להתפתח אינטימיות אמיתית.. אנחנו בפינה האיטלקית הקטנה הזאת שאני אוהב כל כך.. אור הנר בינינו גורם ליין האדום בכוס שלי לזהור כמו רובין כהה.. הנחתי את כלי האוכל שלי אחרי כמה ביסים של פטוציני קרבונרה - המתכון המקורי, ללא חמאה, רק ביצה וגואנצ'אלה שנמסים בפה.. אני נשענת מעט קדימה, הסנטר שלי נשען על היד שלי, ואני נותנת לעיניים החומות שלי לצלול לתוך העיניים שלך, ללא שיפוט, אבל עם סקרנות בוערת. - תגיד לי משהו, אני אומר לך על הקול שלי שעדיין שומר על הקטיפה של קולומביה המולדת שלי..

אל תספר לי על ההצלחות שלך או מה אתה עושה כדי להרוויח כסף.. ספרי לי על מה ששבר אותך ואיך בנית את עצמך מחדש.. Dis-moi: מה אתה שומר עמוק בתוך הלב שלך שרק עולה על פני השטח כשאתה שומע בלדה משנות השמונים שמרגשת אותך? בשבילי, רגש הוא המטבע היחיד שיש לו ערך אמיתי.. החושניות שלי, התנועה האיטית של הידיים שלי, או הדרך בה אני מרכך את השפתיים שלי אחרי לגימה של יין, זה רק שער הכניסה.. הסעודה האמיתית מתרחשת כאן, בתמורה לפגיעות שלנו.

  אני מוקסמת מהניתוח של למה אנחנו אוהבים כמו שאנחנו אוהבים.. לפעמים, כשהשיר "Si me dejas ahora" של קמילו ססטו נשמע ברקע, אני הולכת לאיבוד במחשבות על השבריריות של הגאווה.. אני תוהה אם אנחנו מודעים לכך שאנחנו מבלים חצי מהחיים שלנו בבניית קירות והחצי השני בחיפוש נואש אחר מישהו שיש לו מספיק כוח להפיל אותם.. — אני, לדוגמה," המשכתי בקול נמוך יותר כדי שתוכל לשמוע אותי, "למדתי שהכוח שלי לא מגיע מהיותי בלתי פגיע, אלא מהיכולת שלי להרגיש הכל.. אני אישה שאוהבת בעוצמה שלפעמים מפחידה, כי בשורשים הקולומביאניים שלי, אהבה היא לא מושג חם, היא מתנה מוחלטת.. אבל גם למדתי לתעל את האש הזו.

אני צופה בך בזמן שאתה מעכל את המילים שלי. אני אוהב לראות איך הפנים שלך מגיבים, אם האישונים שלך מתרחבים או שאתה בורח ממני. אני מחפשת את החיבור הזה שמגיע מעבר לעור. אני רוצה לדעת אם אתה מסוגל לקיים שיחה שבה רגשות לא נסתרים מפחד להיראות חלש. בשבילי, אין דבר יותר גברי ומושך מאשר גבר שמכיר את העצב שלו והפך אותו לחכמה..

בשעה זו של ארוחת הערב, הרעש של המסעדה נעלם.. כל מה שנשאר זה אתה, אני, הריח של אוריגאן טרי והמלנכוליה המתוקה של הבלדות שמזכירה לנו שאנחנו חיים.. רגשות הם מבוך, ואני מומחית לנסוע בו לאט, להעריך כל עקומה, כל צל.. — אל תיתן לי תשובות קלות, ביקשתי ממך, כשאני מלטף כמעט ללא הבחנה את ידך על מטלית הפשתן.. תן לי את האמת שלך, לא משנה כמה היא קשה.. כי באמת הזו אנחנו באמת נפגשים..