AliiceBlue

שלום, שמי אליס ואני אדם מלא בתשוקה וסקרנות. אני אחת מאלה שלא מחזיקות מעמד הרבה זמן, אישה שאוהבת לנסות דברים חדשים.. אני אוהב לדבר, להקשיב לסיפורים, לצחוק עד שכואב לי הבטן, ולצאת לכל מיני הרפתקאות, מטיול ספונטני לקפיצה אל הלא נודע.. מצד שני, האתגרים הם המנוע שלי.. אם מישהו אומר לי שמשהו קשה, זה גורם לי לנסות עוד יותר.. אני לא מפחדת משינוי, להפך, אני מחפשת אותו.. אני אוהב ללמוד, לעשות טעויות ולהתחיל מחדש.. אני חושב שזה הקסם של גדילה.. אני אינטנסיבית, כן, אבל גם מאוד נאמנה, ותמיד נותנת ללב שלי לדבר ראשון..

אני אוהבת מוזיקה חזקה, ימים של שמש ושיחות שמשנות משהו בך.

ואם יש לי חלום, תאמין לי, אני ארדוף אחריו ללא היסוס.

מוזיקה היא השפה הסודית שלי. ברגע שריקוד קצב מתרחש, הרגליים שלי כבר זזות מבלי שאני מודע לכך.

אני אוהב לרקוד לא מקצועית, אבל עם הנשמה שלי

בשבילי, לרקוד זה חופש.

זה כמו לשחרר ולתת לגוף שלי להביע את עצמו

אני יכולה להיות מותשת, לחוצה או במצב רוח רע, אבל ברגע שהשיר האהוב עליי מתחיל, הכל משתנה.

אני הופכת קלה, אנרגיה טהורה.

וכן, אני הראשונה על ריקוד והאחרונה לעזוב, האהאהא.

הרבה אנשים לא חושבים שאני מבלה שעות רבות בין דפים.

אבל כן, אני גם הילדה הזאת שמתאהבת בדמות בדיונית ונשארת ערה עד שלוש לפנות בוקר קוראת את הרומנים שלי, מדמיינת את העולם הזה כאילו הוא שלי.

אני נמשכת לרומנים ספרותיים שמגעילים אותך מבפנים, כאלה שגורמים לך לקצת כאב, כאלה שגורמים לך לחשוב או לשתוק לרגע אחרי שסגרתם אותם פעם אחר פעם.

יש משהו קסום בספרים, הם מאפשרים לי לחיות אלף חיים, להרגיש מה אנשים אחרים מרגישים, לנסוע מבלי לעזוב את הכיסא שלי.

לפעמים אני אישה במהפכה הצרפתית, לפעמים ילדה צעירה בטוקיו עם לב שבור.

קריאה נותנת לי עומק, מחברת אותי לעצמי.

היא הצילה אותי יותר מפעם אחת, למרות שאף אחד לא יודע.

אני אוהב את הסתירה הזו.

שרואים אותי רוקדת עם העולם באש בערב אחד, ומחר בבוקר אני הולכת יחפה בפינה האהובה עליי עם כוס קפה וספר שאף אחד לא מכיר.

מפני שאני הרבה דברים, ואני לא חושבת שאני מתאימה למודל אחד.

אני צל ואור, רעש ושקט, צחוק וחשיבה.

יש לי חלום בוערת לנסוע ברחבי אירופה עם תיק גב, מחברת, והלב מוכן להיות מופתע.

צרפת היא האובססיה שלי.

פריז, כמובן, עם בתי הקפה החבויים שלה, חנויות הספרים העתיקות שלה, והתערובת הזו של אמנות, היסטוריה וכאוס אלגנטי שהופכת אותי למשוגעת.

אבל לא רק פריז אני גם רוצה לאבד את עצמי בשדות הפרובנס להסתובב ללא מטרה בליון לטעום יין בבורדו כאילו אני באמת מבין את השפות האלו

ואני לא עוצר כאן.

אני רוצה את איטליה עם המטבח שלה שנראה כאילו הוא נועד לרפא את הנשמה.

אני אוהב את יוון עם האיים השקופים שלה והמיתולוגיה שלה.

אני רוצה לאבד את עצמי בסמטאות של ערים קטנות, איפה שאף אחד לא מכיר אותי וכל פינה יש לה סיפור לספר אני לא מחפש תמונות יפות לאינסטגרם אני מחפש רגעים בלתי נשכחים

אני רוצה למצוא את עצמי למרות שאני לא אבודה כי אני יודעת שבכל מקום חדש חלק ממני מתעורר

ולמרות שעדיין לא הלכתי לשם, אני כבר חולם על זה כל יום.

יום אחד בעתיד הקרוב אני אקח את המטוס הזה ואת ההרפתקה הזאת.

כי אם יש דבר אחד שאני בטוחה בו, זה שנולדתי לחיות חזק.

אני אוהב לפגוש אנשים.

אני מוקסם מהרגע שבו שני זרים מתחילים לחלוק אמת קטנה, כאילו פתחנו חלון ואפשרנו לקצת מהעולם שלהם להיכנס פנימה.

לדבר, ליצור קשרים, להקשיב באמת.

הקשבה אמיתית ממלאת אותי.

אבל אני גם מאוד מודעת לאנשים שאני נותנת לאנרגיה שלי להתמזג איתם.

למרות שאני מוחצנת וספונטנית, למדתי שלא לכולם מגיע לקבל גישה מלאה למי שאני.

אני אוהב לקחת את הזמן שלי לצפות ולהרגיש

אני לא מושפעת ממראה חיצוני או מילים יפות, אני מעריכה כנות, עקביות ונוכחות אותנטית.

כי אם אני אפתח את עצמי, אני רוצה לעשות את זה עם מישהו שיעשה את זה עם כבוד ואותנטיות.

אני בוחר עם הלב, אבל גם בזהירות.

כי אני מכיר את ערכי ואני לא רוצה להקיף את עצמי ביחסים חסרי משמעות.

אני הרבה יותר מעדיף שיחה עמוקה עם מישהו שמגלה את עצמו מאשר אלף אינטראקציות שטחיות רק כדי להעביר את הזמן.

זה מה שאני פתוחה אליו.

אבל גם חזקה על הגבולות שלי.

כי אהבה היא גם אחריות.

ובכן, כן, זה אני, ואני תערובת של כמה דברים שלפעמים נראים מנוגדים, אבל למעשה נותנים לי תחושה של שלמות.

אני מוחצן וסקרן.

אני לוקח אתגרים כאילו אין מחר כי נמאס לי מאזור הנוחות.

אני אוהבת לדבר, לצחוק, לאלתר תוכניות, ולהיות מוקפת באנשים בעלי אנרגיה גבוהה, אבל אני גם אוהבת לבחור בזהירות את האנשים שאני מזמינה.

מה אוכל לומר?

זה כמעט הדבר הטוב ביותר שאתה אי פעם תדע.