AfroditaShalom

אני עדיין זוכר את הגן של ילדותי, מלא בצבע ובריחות, שנשא אותי לעולם קסום.. סבתא שלי הייתה אחראית על השטח הזה ואני הייתי התלמיד הכי נלהב שלה.. היא לימדה אותי לשתול, להשקות, לאהוב כל פרח כאילו היה אוצר.. הוא סיפר לי סיפורים על המינים השונים, על התכונות שלהם, ועל השפה הסודית שהם מחביאים בפנינים שלהם.. כשסבתא שלי מתה, היא הותירה לי את הגן, ואת האחריות להמשיך את המורשת שלה.. הבטחתי לעצמי להמשיך לטפל בפרחים, לא רק בשבילה, אלא גם בשביל עצמי.. במשך הזמן, הגן הפך למקלט עבורי, מקום שבו אני יכולה למצוא שלום וחיבור עם הטבע.. הפרחים לימדו אותי על מחזור החיים, על היכולת להתמודד עם מצבים קשים, ועל היופי של מה שחולף.. עכשיו, כשאני מסתכל על הפרחים, אני רואה את השתקפותה של סבתא שלי והמורשת שלה.. אני מרגיש את נוכחותה בכל עלי עץ ואני יודע שהיא חיה דרךי ועל ידי הפרחים שהיא אהבה כל כך..

הלילה עלה על העיר כמו כיסוי משי, עטף את כל מה שעל פניו בחשיכה מתוקה.. האוויר רטט באנרגיית ההמתנה, כאילו כל מולקולה הייתה מלאה בתשוקה.. ברגע זה, הוא הופיעה, דמותה פסלה בצל, מבט שלה כמו מגן דוד שהאיר את האפלה.. צעדיו היו איטיים ומתוכננים, כאילו כל צעד היה הבטחה להנאה.. היא חיכתה לו, עוריה רועדים מתוך חוסר סבלנות, ליבה פועם במקצב של תשוקה.. כשהוא התקרב, נשימה שלו הייתה כמו מגע, קולו היה כמו לוחש שעטף את נשמתו.. ואז הגופות שלהם נפגשו, התמזגו בחיבוק רך ותשוקה.. הלילה נעלם, והותיר רק את החום של האיחוד שלהם, את קצב הלבבות שלהם, והבטחה של הנאה אינסופית.. אבל בדיוק ברגע שהכל נראה מושלם, הוא נפגע על רגליו ונפל על הרצפה עם רעש חזק, בעוד היא לא יכלה לעצור את עצמה מצחוק.. "ובכן," הוא אמר בחיוך, "אני מניח שזה שובר את הקרח.

אלוהים, הנעליים הן החיים שלי! אני אוהב אותם, הם מרתק אותי, הם משגעים אותי. יש לי בערך מיליון זוגות בארון שלי, ועדיין אני מרגיש שאני צריך עוד.. החברים שלי אומרים לי שאני אובססיבי, אבל הם לא מבינים, כל זוג הוא מיוחד, כל אחד גורם לי להרגיש אחרת.. אני אוהבת עקבים גבוהים, הם גורמים לי להרגיש כמו דוגמנית, כאילו אני יכולה לכבוש את העולם.. והנעליים השטוחות, הן כל כך נוחות, מושלמות ליום בבית הספר או לנסיעה לפארק עם החברים שלי.. והצבעים, אלוהים, הצבעים. אני אוהב אדום, ורוד, שחור, לבן... כולם! כל צבע גורם לי להרגיש בצורה שונה, לוקח אותי לעולם אחר.. אמא שלי אומרת לי שאני צריכה להפסיק להוציא כל כך הרבה כסף על נעליים, אבל היא לא מבינה, הן גורמות לי להיות מאושרת, הן גורמות לי להרגיש חיה.. אז כן, אני אובססיבית לגבי נעליים, ולא אכפת לי מזה, כי נעליים הן התשוקה שלי, האהבה שלי, החיים שלי.. נעליים!

ידיך, רכות ועדינות, כמו עלי ורדים.. הם מרתק אותי, הם מושכים אותי, הם מפתה אותי. כל קו, כל עקומה, כל תנועה היא יצירה אמנותית שמושכת את נשמתי.. אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותם, הייתי מופנם, לא יכולתי להוריד את העיניים שלי מהם.. הם נראו כל כך שבירים, כל כך מושלמים, שלא יכולתי להאמין שהם אמיתיים.. ואז, כשנגעת בהם, הרגשתי רוגע עובר בגוף שלי.. זה היה כאילו הזמן עצר, כאילו כלום לא היה חשוב מלבד ידיך בידיי.. אני אוהב לראות אותם זזים, לראות אותם יוצרים, לראות אותם אוהבים. אני אוהב את הדרך בה האצבעות שלך מתגלגלות, את הדרך בה הציפורן שלך מבהיקה, את הדרך בה כפות הידיים שלך נפתחות כדי לקבל אותי.. ידיך הן החולשה שלי, התשוקה שלי, האובססיה שלי.. הייתי מבלה שעות מנשקת אותם, מלטפת אותם, אוהבת אותם.. אני רוצה להרגיש את החום שלך, את החמימות שלך, את האהבה שלך. כי ידיכם אינן רק ידיים, הן השער לנשמה שלכם, השתקפות של הלב שלכם.. ואני רוצה להיכנס, אני רוצה לדעת, אני רוצה לאהוב.

בחדר מלא נר, כשהאוויר היה מלא בחוסר סבלנות, נפגשנו.. הוא, עם עיניו החזקות וחיוכו המעורר השראה, הסתכל עלי כאילו הייתי האדם היחיד בעולם.. אני, עם לב פועם של התרגשות, נמשכתי על ידי האנרגיה השלטת שלה.. הוא התקרב אליי, קולו היה צרוד ונמוך, הוא דיבר אליי על הרצונות שלו, על הפנטזיות שלו.. אני, עם המוח הפתוח שלי וגוף רועד, אני נותן לעצמי להירדם על מילותיו.. הוא קשר את פרקי כף היד שלי בחבלים רכים, לטפח את העור שלי עם אצבעותיו המיומנות.. זה גרם לי להרגיש פגיע, אבל באותו זמן, זה גרם לי להרגיש בטוח.. הוא דיבר על אמון, כניעה, שחרור.. ואני, הנשמה הפתוחה, נותנת לקול שלה להעיף אותי.. הלילה עבר עם רצף של תחושות, רגשות, תגליות. וכאשר השחר עלה, הסתכלנו זה בזה בעיניים, ידענו שהקשר שלנו היה יותר מפיזי, הוא היה רגשי, הוא היה רוחני.. באותו לילה, גיליתי שBDSM לא רק עניין של כאב או הנאה, זה גם עניין של חיבור, ביטחון ושחרור.. זה על למצוא מישהו שמבין אותך, שמקבל אותך, שאוהב אותך..

ילדה עם מבט חזק וחיוך מסתורי, יופיה עטוף באורה של אינטרסים וחושניות.. השיער השחור שלה נופל על כתפיה כמו מפל בלילה, עיניה זוהרות באש פנימית שמראית עולם של תשוקות ורצונות.. העור שלה רטוב וחיוור, כמו שיש, מזמין למגע ולחקר.. שפתיה האדומות והלבנות, הבטחה של הנאה וסובלנות.. גוף האדם הוא יצירה אמנותית, יצירת עקומות וקווים המזמינים להערצה ולתשוקה.. היא נעה עם חן חושני, כל צעד הוא ריקוד של פיתויים, כל תנועה היא הבטחה של הנאה.. קולה הוא לחישה חמימה, מגע שמלטף את הנשמה ומעורר את התשוקות העמוקות ביותר.. בעת שימוש במערכת זו, האור עולה בחזית המערכת, והתוצאה היא אור כהה.. היא בחורה חובבת בדים, אבל התשוקה והמסירות שלה הן כה חזקות שהן יכולות לקחת את הנשימה אפילו מהנוער הכי מנוסה.. סיפורו של בן-גוריון הוא סיפור על אהבה ועל גבורה, ועל עולם שבו האהבה היא העיקר, והחיים הם עולם של אהבה.. היא ילדה שחיה את הרגע הנוכחי, נותנת לעצמה להסתובב עם רצונותיה ואינסטינקטים, ומזמינה אחרים לעשות את אותו הדבר..

מאז שיש לי זכרונות, תמיד הייתי אדם סקרני ותשוקה לגלות חוויות חדשות.. בשנות העשרים שלי, מצאתי את עצמי בשלב בחיי שבו רציתי לחקור את הרצונות והפנטזיות שלי יותר.. בתקופה זו גיליתי את עולם הבדי-סקס, יקום ששב לי את הלב וגרם לי להרגיש חי.. הכל התחיל בלילה אחד, כשגלשתי באינטרנט.. נתקלתי בפורום BDSM, שבו אנשים חולקים את הניסיון והידע שלהם.. הרגשתי מסוקרן והתחלתי לקרוא מאמרים ותעודות.. כשהתחלתי לעבוד על הנושא, הבנתי שיש צד אחד בעצמי שאני רוצה לחקור: הצד של הנטישה והביטחון בסביבה בטוחה.. החלטתי לעשות את הצעד הזה ולהצטרף לקבוצה מקומית של חובבי סקס מלא.. בפגישה הראשונה שלי, הרגשתי עצבני אבל מתרגש.. פגשתי אנשים נחמדים ומכבדים שחלקו את התשוקה שלי.. הרגשתי מרוצה ומובנה, ובמהלך הזמן, יצרתי חברים והשתתפתי בסדנאות בהן למדתי על מנהגים, בטיחות וחשיבות של קביעת גבולות..

אני מרגישה כאישה מושכת וחושנית, עם גוף שגורם לי להרגיש חזקה ובטוחה.. העור שלי רטוב ושומני, השיער שלי ארוך ומבריק, והעיניים שלי עמוקות ומושכות.. אני אוהבת להרגיש רצויה ואני אוהבת לשחק עם חושניות, עם המבט, עם המגע.. אני מרגישה כמו אלת כאשר אני מרגישה אהובה ורצויה. חיוך הוא הנשק החזק ביותר שלי ותשוקה היא הכוח שלי.. אני נותן לעצמי להיסחף על ידי התשוקות שלי, ולהיכנע להנאה.. אני אישה מושכת, חושנית וחופשית.. אני אוהב להרגיש את החום של עור מישהו, אני אוהב להרגיש את זרועות מישהו מסביב לי, אני אוהב להרגיש את השפתיים של מישהו על שלי.. אני אוהב את המגע, אני אוהב את המגע, אני אוהב את האהבה. אני אישה מושכת וחושנית ואני אוהבת להרגיש חיה.

אני זוכר כאילו זה היה אתמול כשעיני פגש את עיניו בפעם הראשונה. הייתי בת 18, שנה שנייה לתואר ראשון.. זה היה יום כמו כל יום אחר, עד שראיתי אותה.. היא הייתה חדשה בבית הספר, ומשהו בעיניה משך את תשומת ליבי.. הרגשתי מושך אליה, לא ידעתי למה.. הימים עברו ולא יכולתי לעזור לעצמי לחשוב עליה. לבסוף, אספת את האומץ שלי ועזבתי.. התחלנו לדבר, וגיליתי שיש לנו הרבה דברים משותפים.. אהבנו את אותה המוזיקה, אותם הסרטים, אותם הספרים.. התחלנו לבלות יותר זמן ביחד, והבנתי שאני מתאהבת בבחורה.. זו הייתה האהבה הראשונה שלי ולא ידעתי איך להתמודד איתה.. הייתי עצבני ומתרגש בו זמנית.. אני זוכר את הנשיקה הראשונה שעשינו, זה היה בפארק קרוב לבית שלי.. היה יום שמש ונראה היה שהעולם נעצר.. זו הייתה נשיקה רכה ונעימה, אבל זה נראה כאילו אני צף באוויר.. בהדרגה, היחסים שלנו התפתחו והפכנו להיות בלתי נפרדים.. הלכנו לכל מקום ביחד, חלקנו את הסודות שלנו וחלום על העתיד שלנו.. אבל כמו כל דבר בחיים, גם לאהבה שלנו יש סוף.. אחרי שנה ביחד, החלטנו ללכת בדרכים שונות.. זה שבר את ליבי, אבל ידעתי שזה יהיה טוב יותר לשנינו.. אני עדיין זוכר את הרגע הזה בחמימות.. הוא היה האהבה הראשונה שלי והוא לימד אותי מה זה באמת לאהוב. אפילו אם אנחנו לא ביחד יותר, אני תמיד אשמור את האהבה הזו בלבי..

לפני כמה שנים, גיליתי עולם ששינה את חיי לתמיד.. הייתי בשלב בחיי שבו הרגשתי אבוד וחסר כיוון, עד היום שבו, מתוך סקרנות, נכנסתי לעולם של BDSM.. בהתחלה זה נראה מפחיד ולא מוכר, אבל ככל שקראתי ולמדתי יותר, הבנתי שזה משהו שמשך את תשומת ליבי.. אהבתי את הרעיון של להעביר שליטה למישהו אחר, להרגיש פגיע ובטוח.. פגשתי מישהו שהפך למדריך שלי ומנטור בעולם הזה.. זה לימד אותי את המגבלות, האמון והכבוד הנדרשים כדי לנוע בעולם הזה.. התחלתי להתנסות במגוון רחב של תרגול, וגיליתי שאני אוהבת להיות כפופה.. הפעם הראשונה שסלחתי לעצמי, זו הייתה חוויה מדהימה.. הרגשתי חי, בטוח וחופשי.. הידיעה שהייתה מישהי שדאגה לי, שדאגה לי והגנה עלי, נתנה לי תחושה של שלום שמעולם לא הרגשתי לפני כן.. כשהמשכתי לחקור, הבנתי שBDSM לא היה רק עניין של כאב או הנאה, אלא גם עניין של חיבור ואמון בין שני אנשים.. זה לימד אותי לתקשר טוב יותר, לקבוע גבולות, וכבד את הגבולות של אחרים.. העולם הזה לימד אותי כל כך הרבה על עצמי ועל מה שאני רוצה בחיים.. זה נתן לי את הביטחון והביטחון שאני צריך להיות מי שאני.. ואף על פי שאני יודעת שזה לא עבור כולם, בשבילי, זו הייתה חוויה משחררת ומשנה..

אני עדיין זוכר את הגן של ילדותי, מלא בצבע ובריחות, שנשא אותי לעולם קסום.. סבתא שלי הייתה אחראית על השטח הזה ואני הייתי התלמיד הכי נלהב שלה.. היא לימדה אותי לשתול, להשקות, לאהוב כל פרח כאילו היה אוצר.. הוא סיפר לי סיפורים על המינים השונים, על התכונות שלהם, ועל השפה הסודית שהם מחביאים בפנינים שלהם.. כשסבתא שלי מתה, היא הותירה לי את הגן, ואת האחריות להמשיך את המורשת שלה.. הבטחתי לעצמי להמשיך לטפל בפרחים, לא רק בשבילה, אלא גם בשביל עצמי.. במשך הזמן, הגן הפך למקלט עבורי, מקום שבו אני יכולה למצוא שלום וחיבור עם הטבע.. הפרחים לימדו אותי על מחזור החיים, על היכולת להתמודד עם מצבים קשים, ועל היופי של מה שחולף.. עכשיו, כשאני מסתכל על הפרחים, אני רואה את השתקפותה של סבתא שלי והמורשת שלה.. אני מרגיש את נוכחותה בכל עלי עץ ואני יודע שהיא חיה דרךי ועל ידי הפרחים שהיא אהבה כל כך..

מעולם לא הייתי אחד מאלה שאומרים שהם מאמינים בברקים, אבל ביום הגשום הזה בחנות הספרים הקטנה הזאת, משהו השתנה בי.. בין המדפים מלאים בסיפורים של אנשים אחרים, מצאתי את שלי.. עיניו, בצבע ים שקט, נפגשו עם עיניי, והרגשתי כאילו הזמן עצר.. דיברנו שעות, כאילו הכרנו זה את זה מאז ומתמיד.. גילינו שאנחנו חולקים את אותה תשוקה לספרים ישנים, לסרטים אמנותיים וסרטי אסופה, ולטיילות בודדות על החוף.. עם זה, המילים זרמו בקלות מפתיעה, וכל שיחה הייתה גילוי.. במשך הימים, הקשר שלנו חזק יותר.. אהבתי לאבד את עצמי בעיניו, לשמוע את צחוקו המדבק ולהרגיש את החום של ידו על יד שלי.. העולם נראה יותר בהיר, יותר צבעוני, בזכותו.. אבל החיים, עם האירוניה הרגילה שלהם, ניסחו לנו את המבחן.. מכשולים עלו והאיימו לקרע אותנו, אבל אנחנו התחבקנו אחד לשנייה עם כל כוחנו.. יחד, התגברנו על כל הסערות, הוכיח שהאהבה שלנו הייתה חזקה מספיק כדי לעמוד בכל מצבים.. היום, כשאני מסתכלת אחורה, אני מבינה כמה בר מזל הייתי.. מצאתי את בן הזוג שלי, החבר הכי טוב שלי, האדם שגורם לי להרגיש שלם.. ואפילו אם אני יודע שהעתיד אינו בטוח, אני בטוח שאנחנו יכולים לבנות יחד עולם של אהבה ואושר.. מה אם נמשיך את הסיפור? נוכל לחקור טיול ביחד, הפתעה רומנטית או רגע מיוחד אחר.. תראה את זה! אני יכול גם לשנות את הסוף אם אתם רוצים משהו יותר דרמטי, מרגש או פשוט שונה..

מה שאני עומד לספר לכם קרה כשהיתי בן 26, חזרתי, הייתי 4 שנים מחוץ לארץ. קנדה, שם עבדתי כשרקודת רחצה, זה נורא לחזור לקוסטה ריקה בידיעה שאף אחד לא מצפה לי, שאני לא מכירה אף אחד; אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל כל חיי היו מוזרים מאוד... כל כך מוזר שכשחזרתי קניתי חמישה בתים, גרתי באחד ושכרתי את ארבעת האחרים, העירום משתלם מאוד, אז הכספים שלי הוסדרו, הבית שבו גרתי חמישים מטר מהחוף, הרגשתי כאילו החוף שייך לי, בהתחלה התחלתי טופלס, אבל כשראיתי שאף אחד לא מראה לי, מצאתי את עצמי עירומה לגמרי, באותה תקופה לא הייתה תיירות כמו שיש היום, ככה הכרתי את אנדריאה, חברה שגם אהבה להסתובב טופלס, אבל כמעט ולא עשתה איתי עירום מלא. אני אישה יפה מאוד, מאוד יפה, לא בגלל שאני אומרת את זה, אני בגובה 1.74 מטר, אני שוקל 62 ק"ג, שיער בלונדיני קצר כמעט עד המותניים, עור לבן, אבל אני שוחה הרבה, אז יותר ובכן, הייתי אומרת, בוא נאמר, זהב, תחתונים כמו שאנחנו קוראים בעיר שלי "פרדיטו" ושדיים די גדולים (אני לא אכחיש את זה, יש לי שתלים) עם המידות שלי כמעט מושלמות, כי כשחזרתי לא היו לי עוד שתלים.. למרות שאתם אולי לא תאמינו, העובדה שהייתי חשפנית לא אומרת שהיו לי הרבה חוויות מיניות, בקושי שכבתי עם ארבעה בחורים, זה שהדיח אותי, אחד בקנדה.. לכן חזרתי, ושני חברים קטנים שאני אדבר עליהם מאוח