SelenaRios

היה שלב בחיי שבו הפסקתי לחפש תשובות בכל מקום, והתחלתי לבלות יותר זמן עם עצמי.. בעבר, חשבתי שאהבה מופיעה רק כאשר מישהו מגיע, כאשר מבט נשאר קצת יותר זמן מהצפוי, או כאשר נוכחות גורמת ללב לפעום חזק יותר.. אבל גיליתי שיש אהבה שקטה שנולדת לפני כל מפגש, אהבה שמתחילה כאשר לומדים להכיר את עצמנו ולקבל את מה שאנחנו, בלי צורך להשתנות כדי להתקבל..

במהלך הימים האלה, שבהם הכל נראה מתקדם לאט יותר, למדתי להקשיב לעצמי, כאשר המחשבות דיברו בקול רם יותר והרגשות הגיעו ללא התראה מוקדמת.. גילתי שאוהב את עצמי לא אומר להעריץ את עצמי כל הזמן או להאמין שאני בלתי מנוצח; זה אומר להיות לצידי גם ברגעים הלא בטוחים ביותר שלי.. אהבה אמיתית לעצמך אינה מופיעה כאשר הכל בסדר, אלא כאשר בוחרים להישאר נאמנים לעצמך, גם כאשר התשובות לוקחות זמן להגיע..

עם הזמן, התחלתי להסתכל על העולם בצורה שונה. גיליתי יופי ברגעים קטנים שהיו פעם בלתי מורגשים. הרגשתי שחיים פירושם גם לעצור ולהתבונן, להרגיש את השקט של רגעים מסוימים ולהבין שהדברים העמוקים ביותר קורים לעתים קרובות בשקט. יש משהו מדהים באופן שבו החיים ממשיכים להתקדם, גם כשמרגישים שהכל נעצר..

באותה תקופה הבנתי שאופן האהבה שלנו כלפי אחרים משתנה גם כאשר אנחנו לומדים קודם כל לאהוב את עצמנו. הפסקתי לחפש מישהו שימלא חללים ריקים, והתחלתי להעריך אנשים שמגיעים כדי לחלוק דרכים, רגשות ורגעים אמיתיים. האהבה הפסיקה להיראות כמו צורך והפכה לבחירה, חוויה שבה שני אנשים יכולים להתקרב מבלי לאבד את מהותם..

אני אוהב שיחות שנראות כאילו הן עוצרות את הזמן, כאלה שבהן המילים מגיעות בקלות ובלי מאמץ, וכאשר השתיקות לא הופכות למביכות. אני אוהב נוכחויות שלא מנסות להתבלט, אנשים שמקרינים שלווה בלי אפילו לשים לב, וקשרים שנוצרים בפשטות כה טבעית, כאילו הם חיכו לזה תמיד..

אהבתי בעוצמה ובכנות. אפשרתי לאנשים מסוימים להיכנס למקומות שהיו בהם פעם דלתות סגורות. ולמדתי גם שסיפורים מסוימים פשוט מגיעים כדי לעורר משהו בנו. אנשים מסוימים משאירים חותם עמוק מבלי צורך להישאר לנצח, וזה לא מפחית בשום אופן מערך החוויה..

גם למדתי שוויתור לא אומר שכחה. זה אומר לאפשר לחוויות שעברנו למצוא מקום שליו בלב. כי ישנם זיכרונות שלא נעלמים; הם פשוט משתנים בצורה. הם מפסיקים לגרום לכאב והופכים לחלק שקט בעצמנו, משהו שנשאר כמו מנגינה שאנחנו כבר לא מקשיבים לה, אבל עדיין זוכרים אותה..

לחקור את מי שהפכתי הפך לצורך. רציתי לדעת מהם הגבולות שלי, החלומות שלי, הפחדים שלי וכל החלקים בי שאני עדיין לא מבין לגמרי. גיליתי ש"לגדול" אומר לאפשר לעצמך להשתנות בלי להרגיש אשמה, ולהבין שכל גרסה שלנו מלמדת אותנו משהו..

וככל שידעתי יותר על עצמי, כך הבנתי שאוהב היא גם דרך לחיות. לאהוב את מי שאני, לאהוב את מה שאני פוגש, לאהוב את מה שמעורר רגשות ומשאיר סימנים בלתי נראים. כי אהבה לא תמיד מגיעה בצורה מפוארת; לעתים קרובות, היא מופיעה בפרטים קטנים שבסופו של דבר משנים הכל..

היום, אני אוהבת את עצמי ממקום שליו יותר. אני אוהבת את עצמי כי למדתי להישאר עם עצמי, אני אוהבת אחרים כי אני יכולה לחלוק בלי לאבד את עצמי, ואני אוהבת את החיים כי עדיין יש דרכים שאני רוצה לעבור בהן. כי עמוק בפנים, הבנתי שאוהבים לא נמצא משהו שחסר לנו; לאהוב זה לגלות את כל מה שתמיד היה בנו, ופשוט חיכה להתגלות..